הראל פיננסים במסגרת המלצת השקעה שבועית: "במידה שמבקשים להגדיל חשיפה מנייתית, עדיף לעשות זאת דווקא בשווקים דוגמת אירופה, אשר הניבו ביצועי חסר ברבעון הראשון" . להלן עיקרי הסקירה:
מה עושים השבוע? מניות – נשארים בחשיפה כמעט מלאה לאפיק: בשבוע האחרון עלה השוק האמריקאי בשיעורים של בין 1.8% (S&P500) ועד 2.95% (נאסד"ק) מול השווקים באירופה שירדו בשיעורים של עד 3% דבר שסייע לו להגדיל עוד את הפערים ברבעון האחרון. הפערים העצומים שנפתחו ברבעון הראשון בין השוק האמריקאי לבין האירופי והיפני לא יוכלו להערכתנו להימשך גם ברבעון השני ולפחות מול אירופה הפער יהיה חייב להתכווץ.
למרות ביצועי היתר של המניות בארה"ב, בשבועות האחרונים יצא הרבה כסף מהשוק האמריקאי. אחד המקומות הבודדים שזרמו אליהם כספים הם שווקים מתעוררים, בעיקר בחודש מרץ. זאת על רקע עליית מחירי הסחורות, ירידת ציפיות הריבית בארה"ב והתחזקות המטבעות בשווקים אלה. לאור העובדה שאין שיפור בנתונים הכלכליים ברוב השווקים האלה, זרימת הכספים והעליות שם יכולים להימשך כל עוד יימשכו הגורמים האלה.
בעוד קצת יותר משבוע, הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון בארה"ב יחלו להתפרסם. הצפיות לדו"חות נמוכות מאוד כרגע ואין צפי לגידול ברווחים ובהכנסות לעומת הרבעון המקביל. לפיכך, פוטנציאל ההפתעה יכול להיות גבוה.
גם השוק המקומי סגר רבעון חלש יחסית עם ירידה של כ-5% במדדים המובילים, אם כי הירידות בחברות התרופות הן הגורם המרכזי של רוב התנודתיות הזו יחד עם הירידה במחירי הגז (בשבוע האחרון). הירידה בחברות התרופות אינה נובעת מהתרחשויות בשוק המקומי וגם בוול סטריט זה אחד הסקטורים החלשים ביותר בחודש מרץ (עם ירידה של 4.3%) וגם מתחילת הרבעון (4.7%). ואולם, ההבדל העיקרי הוא שבשוק המקומי משקלן גדול הרבה יותר (30%, כפול מהמשקל ב-S&P500, אם כי שם לא מדובר בחברות תרופות, אלא גם חברות ציוד רפואי, ביוטכנולוגיה וכו’).
בנקודת הזמן הנוכחית, נראה כי היתרון המרכזי של השוק המקומי בהשוואה עולמית הוא שהמחירים נוחים. הרגולציה ממשיכה להכביד ולכן רואים כסף שזורם יותר לסקטורים שיש בהם פחות רגולציה כמו הנדל"ן המניב (חברות כמו עזריאלי, מליסרון, אמות וכו’). אנו ממשיכים להמליץ להקצות את התיק המנייתי באופן שווה בין השוק המקומי לעולם. למי שמחפש בשלב זה להגדיל חשיפה מנייתית, נראה כי יש עדיפות לעשות זאת בשווקים שהניבו ביצועי חסר ברבעון הראשון כמו אירופה.
המרווחים באג"ח הקונצרני בארה"ב מתייצבים, אחרי שקיבלו גב בשבועות האחרונים מהמשך ירידת התשואות באג"ח הממשלתי. אג"ח אמריקאי ל-10 שנים נסחר כיום בתשואה של 1.77%, לעומת 2.3% בתחילת השנה.
גם באירופה בלט חוסנו של שוק האג"ח – הממשלתי והקונצרני – בעיקר בזכות הגדלת ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי שתמכה יותר בשוק האג"ח מאשר בשוק המניות.
אם מתייחסים למה שקורה בעולם ולכך שלא קיים צפי לעליית ריבית השנה בשוק המקומי יחד עם ציפיות אינפלציה לא גבוהות, נראה כי כל הגורמים האלה מספקים רוח גבית לשוק האג"ח, בעיקר הקונצרני. המרווחים אמנם ירדו, אך עודף התשואה עדיין מאוד גדול ולכן כסף הולך לשם וימשיך כל עוד לא יקרו קטסטרופות (בעיקר בגלל שאפשר להרוויח גם מעליית ציפיות אינפלציה).
הנטייה שלנו היא בעיקר לדירוגי ביניים (A) ומעלה, אך בהחלט אפשר לשקול חשיפה נקודתית גם לאגחים בדירוגים נמוכים יותר או ללא דירוגים. באג"ח בנקים המרווח חזר ל-0.8%, אבל ההון הראשוני והמשני של הבנקים גדל כך שהסיכון בהם יורד – מה שעשוי לתמוך בהמשך ירידת המרווחים. לא נתפלא אם המרווחים בסקטור זה יירדו עוד.
תיק השקעות - דחיית העלאת הריבית מגדילה אטרקטיביות האג"ח מחדש : שוק האג"ח העולמי נראה נוח להשקעה לאור דחיית הציפיות לעליית הריבית. להערכתנו, על רקע ירידת התשואות באג"ח הממשלתי מתחילת השנה, תימשך זרימת כספים גדולה גם לאפיק הקונצרני (בעולם ובישראל), שצפוי לבלוט בתקופה הקרובה. בשוק המקומי הקונצרני הצמוד עשוי לתפקד טוב יותר, אם ציפיות האינפלציה יעלו או לכל הפחות לא יירדו.
תיק האג"ח שלנו ממשיך להיות מחולק באופן שווה בין צמוד לשקלי (ממשלתי וקונצרני). במח"מים אנחנו נשארים 3.5-4 שנים. התשואות הארוכות שוב ירדו מדי כבר ולהערכתנו בנקודת הזמן הנוכחית זה לא זמן נוח להארכת מח"מ.
בחשיפה המנייתית אנחנו קרובים לחשיפה מלאה. אנו מקצים אותה באופן שווה בין השוק המקומי לשוק בעולם. בשוק הישראלי אמנם הרגולציה מכבידה, אך התמחור הזול יותר של השוק הישראלי תומכת בו, שכן שינוי או תיקון עשוי להיות מהיר מאוד.