כלכלני בנק לאומי כותבים כי בחודש פברואר השנה, שיעור האבטלה במשק (בקרב בני 15 ומעלה) עלה ל-5.3% לעומת 5.1% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). זאת, במקביל לירידת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-63.9% בהשוואה ל-64.2% בחודש ינואר. ירידה זו בשיעור ההשתתפות, חלה בעיקר כתוצאה מירידה של כ-21 אלף מועסקים, שהיא הירידה החודשית החדה ביותר מאז תחילת הסקר הנוכחי (ינואר 2012).
בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), שיעור האבטלה נותר ברמה נמוכה מאוד של 4.5%, זה חודש שלישי רצוף. אולם, חלה ירידה של כ-0.4 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות לרמה של 79.4%, זאת כתוצאה מירידה חדה של כ-15.5 אלף מועסקים.
לאור זאת, נמשכת ההאטה בקצב השנתי של קליטת מועסקים בקרב גילאי 25-64. כך, תוספת המועסקים השנתית בחודש פברואר (פברואר 2016 לעומת פברואר 2015) עמדה על כ-48 אלף מועסקים, לאחר תוספת של כ-50.5 אלף בחודש הקודם.
מדובר בנתונים נמוכים מהממוצע בשלוש השנים האחרונות (2013-2015), שעמד על כ-70 אלף מועסקים, ומשקפים קצב קליטת מועסקים נמוך. התפתחות זו, מעידה על בלימה מסוימת של המגמה החיובית בשוק העבודה בעת האחרונה, אשר הינה, בין היתר, תוצאה של החולשה בפעילות הכלכלית במשק ברוב שנת 2015, בדגש על נסיגה בהשקעות בענפי המשק וביצוא. בנוסף, לא מן הנמנע שההתמתנות בקצב קליטת המועסקים מוסברת גם על-ידי ציפייה של המעסיקים להתייעלות והגדלת התפוקה של מצבת העובדים הנוכחית מבלי להמשיך ולהגדילה באופן משמעותי בתנאים הכלכליים הנוכחיים.
לסיכום, הנתונים לחודש פברואר מצביעים על עלייה מתונה בשיעור האבטלה במשק לצד ירידה בשיעור ההשתתפות, תוך ירידה במספר המועסקים, אשר רובם בגילאי העבודה העיקריים. לאור אינדיקציות אלו ואחרות, אשר ייתכן ומצביעות באחרונה על היחלשות ב"איכות התעסוקה" (סוגי המקצועות, רמות השכר ומאפייני משרה נוספים), השפעתם של נתוני התעסוקה על הביקושים המקומיים בחודשים הבאים עשויה להיות מתונה. עם זאת, שיעור האבטלה נמצא עדיין בסביבה נמוכה בראייה היסטורית.
חרף השינויים בתנאים הכלכליים העולמיים, ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי זה למעלה משנה
הועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-28 במרץ להותיר את הריבית לחודש אפריל 2016 ללא שינוי ברמה של 0.1%. נראה כי לדעת בנק ישראל הנתונים שהתפרסמו מאז ההחלטה הקודמת לפני כחודש לא הצריכו שינוי בהחלטה, תוך הפחתת הריבית או שימוש בכלי מדיניות חדשים כלשהם.
ההחלטה על אי-שינוי הריבית התקבלה למרות שצויין בהודעה כי רמת הסיכונים הנוגעים לעמידה ביעד יציבות המחירים של ישראל והצמיחה נותרו גבוהים. וכן, על אף הפחתות ריבית במספר מדינות בעת האחרונה, לצד העמקה של מידת ההרחבה המוניטארית מצד הבנק המרכזי של אירופה. בנוסף, צויין כי חלה התמתנות בתחזיותיהם של חברי הבנק הפדרלי של ארה"ב בנוגע לקצב העלאות הריבית.
כחלק מהגורמים התומכים בהחלטה, ציין בנק ישראל כי חלה עלייה בציפיות האינפלציה לכל טווחי הזמן, כפי שבא לידי ביטוי במכשירים פיננסיים שונים, וכן שהאינפלציה השלילית השוררת בישראל מושפעת במידה דומיננטית מגורמים "חיצוניים" וזאת ככל הנראה באופן זמני כתוצאה מתנאים עולמיים, כמו ירידת מחירי הסחורות ובפרט אנרגיה ומסדרה מתמשכת של הפחתות מחירים יזומות (אדמיניסטרטיביות). כמו כן, מדגיש בנק ישראל את ההאצה בקצב עליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים ואת ההיקף הגבוה של נטילת המשכנתאות. באשר לפעילות הריאלית, ציין בנק ישראל כי המשק ממשיך לצמוח בקצב מתון, וכי להערכתו התמונה הכוללת העולה משוק העבודה נותרה חיובית, זאת למרות הניתוח שהוצג בפסקה הקודמת.
לסיכום, הוועדה המוניטארית בחרה שלא לשנות הריבית, למרות שבנק ישראל ציין כי הסיכונים להשגת יעד האינפלציה ולצמיחה נותרו גבוהים. במבט קדימה, הוועדה המוניטארית ממשיכה להעריך כי "המדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב". הוועדה אמנם אינה מפרשת מהו "זמן רב", אך ניתן להתבסס, גם אם באופן חלקי ומוגבל, על תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לפיה, עלייה ראשונה בריבית (ל-0.25%) תחול רק במהלך הרביע השני של 2017 (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). במידה והערכה זו תתממש, תהיה זו התקופה הממושכת ביותר של יציבות בריבית בנק ישראל (לכל הפחות מאז סוף שנות ה-80).
לא מן הנמנע, שבתרחיש חלופי בו תהיה החרפה של ממש בסיכונים הכלכליים העולמים, בנק ישראל עשוי להחליט על שימוש בכלים מוניטארים נוספים מעבר למצב כיום, ובכלל זה, שימוש בריבית נומינאלית שלילית – בדומה למדינות האיחוד המוניטארי האירופאי ומדינות אירופאיות נוספות. מנגד, בתרחיש הסביר יותר, שבו תהליך העלאת הריבית בארה"ב ימשך בהיקף של שתי העלאות או יותר ב-2016, אנו מעריכים כי בנק ישראל יתקשה לשמור על שיעור הריבית הנוכחי, כפי תחזיתו, עד הרביע השני של 2017 והוא עשוי להעלותה עוד קודם לכן.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, סביבת הצמיחה בשנתיים הקרובות תעמוד על 3%, בקירוב
חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את התחזית המאקרו כלכלית המעודכנת לשנים 2016-17, אשר הוצגה לוועדה המוניטארית לקראת ההחלטה על הריבית לחודש אפריל 2016. במסגרת העדכון, התחזית לצמיחת המשק בשנת 2016 נותרה ללא שינוי מהתחזית הקודמת, שפורסמה על ידי בנק ישראל בחודש דצמבר 2015, ועומדת על 2.8%.
מבחינת רכיבי הצמיחה, נציין כי התחזית לצמיחת היצוא הופחתה מעט, על רקע ההשפעות המתמשכות של ההאטה בצמיחת הסחר העולמי והיבוא במדינות המפותחות. כמו כן, התחזית לצמיחת הצריכה הפרטית עודכנה קלות כלפי מטה. מנגד, התחזיות לצמיחת ההשקעות והצריכה הציבורית עודכנו מעט כלפי מעלה. למרות השינויים בתחזיות, הרכב הצמיחה נותר דומה. מדובר בצמיחה שמבוססת בעיקר על: צריכה פרטית חזקה יחסית, למעט צריכת מוצרים בני-קיימא; עלייה בהשקעות, בעיקר על רקע ההשקעות הצפויות במפעל "אינטל" (עם מרכיב יבוא משמעותי מאוד) ועלייה בהיקף הבנייה למגורים; כמו כן, צפויה עלייה ביצוא, בין היתר, כתיקון "טכני", שלא בהכרח יתממש על רקע התנאים הכלכליים העולמיים הנוכחיים, לאחר הירידה ביצוא בשנת 2015. תחזית הצמיחה לשנת 2017, הופחתה ב-0.1 נקודת אחוז בהשוואה לתחזית מדצמבר אשתקד, ועומדת על 3.0%.
משמע, להערכת חטיבת המחקר, סביבת הצמיחה בשנים 2016-2017 תעמוד על כ-3%, קצב המשקף צמיחה של כ-1% לנפש, בדומה לנעשה באירופה, אולם נמוך מקצב הצמיחה לנפש בארה"ב ובממוצע ה-OECD.
באשר לאינפלציה במשק: תחזית האינפלציה לשנת 2016 עודכנה כלפי מטה ב-0.4 נקודת אחוז ל-0.2%, וכעת קרובה לתחזיתנו. יש לציין כי מאז חודש יוני 2015 בנק ישראל הפחית את תחזית האינפלציה לשנת 2016 ב-1.8 נקודות אחוז במצטבר. הציפיות הן כי האינפלציה תישאר נמוכה בהמשך השנה ותתחיל לעלות בהדרגה רק במהלך שנת 2017. זאת, בעיקר על רקע התמתנות ההשפעה של הירידה במחירי האנרגיה ועלייה הדרגתית של האינפלציה בעולם, לצד חוסנו היחסי של שוק העבודה וציפיות לשיפור מסוים בפעילות. באשר לריבית במשק: תחזית הריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנת 2016 הופחתה, ולפיה הריבית תשמר ברמתה הנוכחית עד לרביע השני של 2017, אשר במהלכו צפויה הריבית לעלות ל-0.25%. הריבית צפויה להגיע ל-0.5% במהלך הרביע הרביעי של 2017. הערכות אלה של חטיבת המחקר של בנק ישראל, המתבססות על נתונים הידועים כיום, עשויות להשתנות בהמשך, כפי שכבר כבר קרה בעבר לא פעם. בנוסף, יש לציין כי תחזיות הריבית של בנק ישראל אינן בהכרח מעידות על ההחלטות העתידיות של הועדה המוניטארית (אינן forward guidance) או על הדעות והתחזיות של חברי הוועדה.