מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק איסור הלבנת הון, הקובע כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ויחולו עליהן הסנקציות לפי חוק זה ובהן, ענישה ברף מחמיר יותר (עד עשר שנות מאסר) ואפשרות חילוט רכוש. כמו כן, ניתן יהיה להעביר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון באופן ישיר לרשות המסים, בהתאם לקבוע בהצעת החוק. התיקון לחוק קודם בשיתוף ותמיכה של משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון. החוק ייכנס לתוקפו תוך חצי שנה מיום פרסומו ברשומות.
התיקון לחוק שנועד להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם העלמת הכנסות בידי עברייני מס, יחול על עבירות מס חמורות הכוללות עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, ולפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, שיהפכו לעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון.
בין היתר נקבע כי עבירה על 220 לפקודת מס הכנסה תיחשב כעבירת מקור במידה וההכנסה לגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 ₪ בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 בתקופה שנה. לעניין עבירות על חוק מע"מ, נקבע, בין היתר, כי עבירה כזו תיחשב כעבירת מקור במידה והמס לגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 ₪ בתקופה של 48 חודשים או 170,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים. מעבר לכך, עבירות בתחום החשבוניות הפיקטיביות ייחשבו עבירות מקור גם אם הן בוצעו "בנסיבות מחמירות", כהגדרתן כיום בחוק מע"מ. כמו כן, נקבע כי בתחום מיסוי מקרקעין עבירת מס תיחשב כעבירת מקור במידה והיא כללה אי דיווח על עסקאות, השמטת שווי מכירה או רכישה של זכות במקרקעין בסכום העולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים וכן דיווח פרטים כוזבים אודות זהות הצדדים לעסקה.
רשות המסים הודיעה כי תפנה ליועץ המשפטי לממשלה במטרה להאריך את תוקף הליך הגילוי מרצון, ולהוסיף לתקופה הנוספת גם את עבירות הלבנת ההון הנובעות מעבירות המס.