דראגי מוציא את הכלים הכבדים - כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של פסגות. גיא בית-אור, כלכלן בכיר לשווקים גלובליים, מתייחס בסקירה לצד החלטת הריבית של הבנק האירופי המרכזי בסוף השבוע גם להחלטת הפד הצפויה בהמשך השבוע. להלן הסקירה המלאה:
"למרות שקצת התרגלנו להתאכזב בתקופה האחרונה מדראגי, הפעם הוא הצליח להפתיע באופן משמעותי את השווקים. בעוד שהצפי המוקדם היה להפחתת הריבית על הפיקדונות ולהגדלה של 10-20 מיליארד בהרחבה הכמותית, בפועל ה-ECB פרס ביום חמישי סט מקיף של כלים מוניטאריים משמעותיים.
"אז מה היה לנו כאן? הריבית על הפיקדונות של הבנקים בבנק המרכזי ירדה ב-10 נקודות בסיס ל-0.4%-.הריבית המוניטארית ירדה מ-0.05% ל-0.0%, אך מדובר יותר על אקט סמלי שכן אין לו באמת משמעות כלכלית. ההרחבה הכמותית תגדל בעוד 20 מיליארד אירו כך שהיקף הרכישות יעמוד מעתה על 80 מיליארד אירו בכל חודש. עדכון המגבלה על אחזקה של סדרה או מנפיק כאשר מעתה ה-ECB יוכל להחזיק עד 50% מכל סדרה או מנפיק לעומת 33% שהיו נהוגים עד כה. ה-ECB יחל ברכישת אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה.
"TLTRO II – בהמשך לתכנית ה-TLTRO הקודמת, השיק ה-ECB 4 תכניות הלוואה מיוחדות לבנקים שאורך כל אחת 4 שנים. נזכיר כי מדובר על תכנית שבה הבנקים יכולים ללוות כסף מהבנק המרכזי בתנאי שהם יוציאו את הכסף למשק בצורה של אשראי. תנאי ההלוואה בתכנית הנוכחית יכולים להיות נמוכים כמו הריבית על הפיקדונות. כלומר, ה-ECB משלם מעתה ריבית כדי שבנקים ילוו ממנו. הכוונה עתידית – הריביות יישארו ברמתן הנוכחית או נמוכה יותר למשך זמן רב והרבה אחרי שתכנית ההרחבה הכמותית תסתיים (נכון להיום מרץ 2017).
"סט הכלים החדש הוא בעל משמעות רבה שכן עד כה, המגבלה העיקרית של ההרחבה הכמותית הייתה תמסורת לוקה של המדיניות המוניטארית למגזר העסקי אך מעתה, רכישת אג"ח קונצרניות על ידי הבנק המרכזי עשויה לתמוך ברווחיות החברות ומכאן גם להיטיב עם שוקי המניות באירופה.
"בנוסף, רכישות האג"ח הקונצרני עשויה לאפשר לבנקים לנקות את המאזנים שלהם ולהציג רווחיות משופרת בעתיד, שכן הפירמות יוכלו לגייס חוב בזול דרך ה-ECB, ולמחזר את ההלוואות הבעייתיות שלהם מהבנקים. הבנקים מצידם ייהנו משיפור באיכות תיק האשראי, יצטרכו לרתק פחות הון לטובת החובות הרעים ויקבלו תמריץ להוציא יותר אשראי החוצה.
"נראה כי השוק מסכים עם הערכות אלו שכן ההסתברות לחדלות פירעון של הבנקים כפי שבאה לידי ביטוי ב-CDS-ים שלהם, ירדה בצורה דרמטית לאחר ההודעה וחזרה לרמות של שנה שעברה. זאת ועוד, ענפי הבנקים והביטוח הובילו את העליות בשווקים כאשר הבנקים האירופאים עלו בשני ימי המסחר האחרונים ב-4.4% לעומת 0.9% ב-STOXX 600.
"כך שלסיכום, אם אכן סט הפעולות שנפרש על ידי הבנק המרכזי יבוצע כהלכה, סביר להניח שתהיה להן השפעה אמיתית על הכלכלה האירופית מה שגם ייטיב עם נכסי הסיכון ביבשת בזמן הקרוב. עם זאת, שאלה אחת חייבת להישאל כבר עכשיו – מה תהיה אסטרטגיית היציאה מתכנית זו? שכן להתערבות בוטה בשוק האג"ח הקונצרני ישנן לא מעט השלכות וסביר להניח שייווצרו לא מעט עיוותים בהקצאת המקורות במשק. נראה כי מי שיצטרך לשבור את הראש לגבי איך יוצאים לבסוף מתכנית זו יהיה כבר הנגיד הבא.
"לשווקים לקח קצת זמן לעכל את ההודעה: תגובת השווקים להודעה הייתה תזזיתית במיוחד. עם פרסום ההחלטה שוקי המניות עלו בחדות, התשואות בשוק האג"ח ירדו והאירו נחלש ל-1.08 מול הדולר. אך במהלך מסיבת העיתונאים הסנטימנט השתנה לאחר שדראגי ציין בתשובה לשאלה כי הוא אינו מצפה שהבנק המרכזי יידרש להפחית שוב את הריבית. מאותו רגע המניות שינו כיוון בחדות, התשואות עלו והאירו התחזק עד לרמה של 1.12.
הבעיה היא שלא תמיד מקשיבים לכל מה שנאמר, אלא לחלקים ולכן השוק התעלם מסיבה כלשהי, מההקשר, שכן מה שנאמר הוא: ’על בסיס התחזית הנוכחית, לא ידרשו ככל הנראה הפחתות ריבית נוספות’ וגם ’ברור שעובדות חדשות יכולות לשנות את המצב ואת האופק’. כלומר אין חדש תחת השמש, תחת התחזית וההנחות ברגע זה, הוא לא מצפה לירידה נוספת של הריבית, אך לתחזיות יש תכונה מוזרה שכזאת – הן נוטות להשתנות כל הזמן.
"לאחר שלשווקים היה זמן לעכל את כל המידע, השוורים חזרו לבקר ביום שישי. לאחר שירד ב-1.7% ביום חמישי, מדד ה-STOXX 600 עלה ביום שישי ב-2.6% וביחד איתו נרשמו עליות גם בשאר השווקים בעולם. מדד ה-S&P 500 עלה ב-1.6% הניקיי עלה ב-0.5% והשווקים המתעוררים עלו ב-1.2%. האירו שמר על יציבות ביום שישי וסיים את שני ימי המסחר האחרונים בעלייה של 1.2% לרמה של 1.11 אירו לדולר.
"הפתעה מסויימת נרשמה דווקא בשוק האג"ח הממשלתי - התשואה על אג"ח גרמני ל-10 שנים עמדה בסוף יום שישי על 0.27% לעומת 0.24% לפני ההודעה. האם יכול להיות שהשוק מעריך שכל הגידול בהרחבה הכמותית ילך לרכישת אג"ח קונצרניות? הירידה החדה במרווחים בין אגרות החוב הקונצרניות לממשלתיות ביומיים האחרונים מעידות שכן.
"השבוע צפוי הפד לפרסם את החלטת הריבית לחודש מרץ: נראה כי לאחר השבוע האחרון, תזת ההפרדות של ארה"ב ואירופה מעולם לא הייתה חדה יותר, בעוד שבאירופה המשיכו להגדיל את ההרחבה הכמותית על רקע חולשה בנתונים, בארה"ב הפד צריך לשקול להעלות את הריבית על רקע הנתונים הכלכליים שממשיכים לאותת על מצבה האיתן של כלכלת ארה"ב.
"מה תומך בהעלאת ריבית כבר השבוע? שוק העבודה ממשיך לספק קצב גבוה של תוספת משרות, שיעור האבטלה נמוך וצפוי להמשיך לרדת ואפילו קיימים סימנים ללחצי שכר. הצריכה הפרטית חזקה ושוק הנדל"ן ממשיך להתאושש.כבר ניתן לראות סימנים ברורים של עלייה באינפלציה בארה"ב במיוחד במדדי הליבה.
"עם זאת, ולמרות שהכלכלה מצדיקה זאת, איננו צפויים לראות השבוע העלאת ריבית מצד הפד פשוט מפני שהשווקים עדיין לא שם והפד לא מעוניין ליצור זעזוע בלתי צפוי. על כן, אנו מצפים כי בפגישה השבוע ילן תתחיל לאותת בצורה יותר ברורה כי הריבית בארה"ב תעלה בקרוב, ואכן נראה כי השווקים מתחילים להתרגל לרעיון כאשר ההסתברות לעליית ריבית בחודש יוני עלתה במהלך החודש החולף מ-10% בלבד ל-50% כיום ואנו מצפים לראות אותה ממשיכה לעלות בשבועות הקרובים.
"האם מחירי הנפט מצאו רצפה? לפחות על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (ה-IEA) ייתכן ונמצאה הרצפה של מחירי הנפט. מצד שני, אין לנו מספיק אצבעות על הידיים כדי לספור את מספר הפעמים שחזאים שונים סימנו את הרצפה של מחירי הנפט במהלך השנה וחצי האחרונות.
"ובכל זאת, בסקירה החודשית של ה-IEA ניתן היה למצוא כמה סימנים לשינוי בדינאמיקת ההיצע והביקוש בשוק הנפט. ה-IEA העלה בסקירתו את הנקודות הבאות:
"היצע הנפט ירד ב-180K בחודש פברואר ל-96.5 מיליון חביות ביום. עם זאת, היצע הנפט עדיין עלה בשנה האחרונה ב-1.8 מיליון חביות לעומת גידול של 1.2 מיליון חביות בביקוש. תפוקת הנפט של מדינות NON-OPEC צפויה לרדת השנה ב-750K, 150K יותר משהעריכו בחודש קודם. כלומר הירידה בהיצע הנפט מהירה משהעריכו קודם לכן. בפרט, התפוקה של ארה"ב צפויה לרדת ב-530K במהלך 2016.
"בנוסף, נרשמה ירידת תפוקה בעירק וניגריה וחזרה איטית מהצפוי של אירן לשווקים. סך התפוקה של OPEC ירדה ב-90K חביות ל-32.6 מיליון בפברואר. בסקירה הם מציינים כי עודף ההיצע העולמי שעומד היום על 1.7 מיליון חביות צפוי לרדת ל-200 אלף בלבד במחצית השנייה של השנה.
"בינתיים, מחירי הנפט ממשיכים לעלות כאשר בחודש החולף מחיר חבית מסוג WTI עלה ב-47% לרמה של 38.5$ לחבית וה-BRENT כבר חצה את ה-40$ לחבית", סיכמו בפסגות.