נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על המשך התרחבות של הביקושים המקומיים, תוך האטה קלה בקצב הגידול - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים נותר בחודש ינואר 2016 ללא שינוי לעומת החודש הקודם: בלאומי מציינים כי "בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על התמתנות מסוימת בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשים האחרונים. כך, סך הרכישות עלו בשיעור של 11.7% (במונחים שנתיים) בממוצע בשלושת החודשים נובמבר 2015-ינואר 2016 לעומת שלושת החודשים שקדמו, לאחר עליות גבוהות יותר של 12.6% ו-12% בשתי התקופות הקודמות.
"מגמה דומה מתקבלת גם מבחינת נתוני הפדיון של רשתות השיווק ונתוני הפדיון בענפי המסחר שהתפרסמו לאחרונה. מכלול הנתונים מצביע על המשך התרחבות של הביקושים המקומיים, תוך האטה קלה בקצב הגידול.
"עם זאת, יש לציין כי קצב הגידול של הרכישות בכרטיסי אשראי בחמשת החודשים האחרונים (ספטמבר 2015-ינואר 2016) היה גבוה מהממוצע בארבע השנים האחרונות (2012-2015), כפי שניתן לראות בתרשים. נתון זה, מלמד על פעילות ערה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשים אלה, למרות הירידה בקצב, זאת בהתאם לנתוני הצמיחה החזקים של הצריכה הפרטית (בעיקר השוטפת) במהלך שנת 2015.
"במבט קדימה, סביבת ריבית נמוכה מאוד לפרק זמן ממושך, מגמת ירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, בשילוב עם חוסנו היחסי של שוק העבודה, מעידים על שיפור אפשרי בכוח הקנייה של חלק ממשקי הבית. על רקע זה, עשויה הפעילות בכרטיסי האשראי להתרחב במהירות גם בחודשים הבאים.
"חוסנו היחסי של שוק העבודה הישראלי בולט בהשוואה בינלאומית, וצפוי להמשיך ולתמוך בפעילות הצריכה הפרטית: בשנים האחרונות מתקבלים בהתמדה נתונים חיוביים משוק העבודה הישראלי. שיעור האבטלה התייצב על רמה נמוכה בראייה היסטורית לצד עלייה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
" התפתחויות אלה, ניכרות גם בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב גילאי העבודה "העיקריים" (25-64). לחוסנו של שוק העבודה ישנה חשיבות רבה בתמיכה בפעילות הצריכה הפרטית, אשר מהווה את מנוע הצמיחה המוביל של המשק בשנים האחרונות, שכן היצוא סובל מחולשה בהשפעת ההאטה הכלכלית בעולם.
"ביצועיו הטובים יחסית של שוק העבודה הישראלי בולטים אף בהשוואה בינלאומית. בשנת 2015 שיעור האבטלה בישראל היה נמוך מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: קנדה, אוסטרליה ומרבית מדינות גוש האירו, וכן היה נמוך גם בהשוואה לממוצע ה-OECD.
"האבטלה בישראל נמוכה גם מזו של מספר מדינות הדומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה כמו סלובקיה, סלובניה ועוד. חיזוק נוסף לחוסנו של שוק העבודה בישראל, מתקבל מהשוואה בינלאומית של שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מתוך האוכלוסייה) ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה אשר בישראל הינם גבוהים ביחס למרבית המדינות המוזכרות. כמו כן, מהשוואה של נתוני התעסוקה בשנת 2015 לעומת שנת 2009, לאחר פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, עולה כי בישראל חל השיפור המשמעותי ביותר בשיעורי התעסוקה וההשתתפות מבין מדינות ה-OECD.
"בתקופה זו, נרשמו עליות של כ-7 נקודות אחוז בשיעור ההשתתפות ושל כ-8 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה, שהן גבוהות בצורה ניכרת מממוצע ה-OECD, שעמד באותה תקופה על ירידה של 0.3 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות ועלייה זעומה של כ-0.1 נקודת אחוז בשיעור התעסוקה.
"אולם, על אף שהמשק הישראלי התייצב על שיעור תעסוקה גבוה יחסית לעולם, ישנן בישראל עדיין קבוצות אוכלוסייה בהן שיעורי התעסוקה וההשתתפות נמוכים – דבר המהווה לעת עתה חסם לעליית הצמיחה הפוטנציאלית של המשק.
"בנוסף, שיעור האבטלה הנמוך אינו דומה בין אזורי הארץ השונים: ישנו פער משמעותי בין שיעור האבטלה הנמוך באזור ת"א והמרכז לשאר אזורי הארץ. על כן, וכחלק ממערך רחב יותר של צעדים שיביא לשיפור פוטנציאל הצמיחה של ישראל, יש לנקוט בצעדים כגון: הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה ושיפור הנגישות של מרכזי התעסוקה ליישובי הפריפריה, במטרה לתמוך בצמיחה בת-קיימא של המשק, תוך העלאת פריון העבודה, צמצום תחולת העוני ורמת אי-השוויון.
"יישום צעדים אלו ואחרים עשוי לסייע גם בשיפור "איכות התעסוקה", בה ניכרת חולשה יחסית בחודשים האחרונים בעיקר בקרב גילאי 25-64, ובפרט רמתם המקצועית של העובדים, מיצוי פוטנציאל ההון האנושי, פריון העבודה, והתמורה לעבודה.
"במבט קדימה, רמת האבטלה הנמוכה לצד השיפור המתמשך בשיעורי התעסוקה וההשתתפות, בשילוב עם עלייה בשכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר בסקטור העסקי, מהווים נתונים חיוביים שעשויים לתמוך בהמשך התרחבות הצריכה הפרטית גם בחודשים הבאים. להערכתנו, בשנת 2016 צפויה הצריכה הפרטית לגדול ריאלית ב-3.6%.
"התנודות בשערו של השקל בעת האחרונה, נבעו בעיקר מגורמי חוץ. בטווח הארוך, פוטנציאל הפיחות של השקל מוגבל: במהלך חודש פברואר 2016, נמשך התיסוף בשערו של השקל מול סל המטבעות. תיסוף זה, הוביל חזרה את השקל לסביבה של נקודת שיא עוצמתו, בה היה פעמיים בתקופה האחרונה: בסוף חודש נובמבר 2015 ובסוף חודש יולי אשתקד. נציין כי מהלך התיסוף הנוכחי בשערו של השקל מול סל המטבעות החל במהלך חודש פברואר השנה, ובא לאחר הפיחות הזמני שחל בחודשיים שקדמו לכך (דצמבר 2015-ינואר 2016), על רקע תהליכים כלכליים גלובאליים.
"בשבעת החודשים האחרונים (אוגוסט 2015 - פברואר 2016) התגברה מידת התנודתיות בשער החליפין של השקל מול הסל, אולם למעשה הוא נותר כמעט ללא שינוי. תנודתיות זו, שמשתקפת גם בעלייה בסטיית התקן הגלומה של השקל המדווחת על ידי בנק ישראל, באה לידי ביטוי בשני אירועים קצרים של היחלשות השקל.
"הראשונה התרחשה בין החודשים אוגוסט-נובמבר אשתקד, בה חל פיחות משמעותי בשיעור של כ-3.3% במהלך חודש אוגוסט ובחודשיים העוקבים חל תיסוף מצטבר של כ-3.5% שהחזיר את השקל לנקודת שיא עוצמתו. במהלך האירוע השני, שחל בתחילת חודש דצמבר אשתקד כאמור, נרשם פיחות קל של כ-1.6%.
"כפי הנראה, התגברות מידת התנודתיות הינה בעיקר תוצאה של מגמות עולמיות כגון: האטה בפעילות הכלכלית בחלק מהשווקים המתעוררים, ובפרט בסין, תוך עלייה בסיכונים לצמיחה; התגברות החששות מהשפעות שליליות של ההאטה בשווקים המתעוררים על הכלכלה הגלובאלית; תנודתיות גבוהה בשווקים הפיננסיים; המשך התחזקותו של הדולר בעולם על רקע תחילתו של תהליך העלאת ריבית הפד; המשך הרחבה של המדיניות המוניטארית בגוש האירו, ביפן ובמספר מדינות ביבשת אירופה; וכן, החשש מיציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי.
"לסיכום, בעת האחרונה חלה עלייה במידת התנודתיות של שער החליפין של השקל מול סל המטבעות, התפתחות אשר עשויה להוביל לשינויים במידת החשיפה הרצויה למט"ח על ידי הסקטור הפרטי, שינויים בהיקפי הגידור של משקיעים מוסדיים ועוד. תנודתיות זו, מיוחסת בעיקר למגמות עולמיות שהן חיצוניות למשק המקומי, ופחות לגורמים פנימיים, כגון מידת ההרחבה המוניטארית ורכישות מט"ח מצד בנק ישראל.
"כפי שציינו בעבר, ההשפעה של ריבית בנק ישראל על שער החליפין של השקל מול סל המטבעות הינה מוגבלת לטווח הקצר בלבד, שכן בטווח הארוך מושפע שער החליפין במידה רבה יותר מגורמי רקע בסיסיים, אשר אינם רגישים לשינויים בריבית, ובכללם: עודף גדול של נכסים במטבע חוץ למשק הישראלי על פני התחייבויות, עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, השקעות ריאליות ישירות הזורמות מחו"ל לישראל, הפקת הגז מקידוח תמר (ובעתיד גם מקידוחים אחרים, ובכלל זה לשם יצוא), ועלייה, אם כי איטית, בפער הריבית של ישראל מול חלק מן המדינות המפותחות בעולם בשנים הבאות (בפרט כלפי אירופה ויפן).
"לאור האמור, אנו מעריכים כי גורמי הרקע הבסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) צפויים להוסיף ולתמוך בשקל חזק יחסית גם בעתיד הנראה לעין. על כן, בהיעדר שילוב של כלים נוספים להתמודדות עם הכוחות ארוכי הטווח הפועלים לתיסוף השקל, נראה שהפוטנציאל להתפתחות מגמת פיחות בשקל מוגבל.