אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, התייחס היום בסקירת המאקרו השבועית לחשש ממשבר בשווקים. להלן הסקירה המלאה:
"עדיף פשוט לומר את זה: לפעמים אנחנו יודעים פחות ממה שאנחנו חושבים. הזינוק במרווחי ה-CDS של הבנקים הגדולים באירופה בשבועיים האחרונים מכריח אותנו לעצור לרגע ולשאול את השאלה הקשה ביותר שאפשר לשאול בשוק ההון: מה השוק מבין שאני לא? ברוב הפעמים התשובה לשאלה הזו היא ’שום דבר, השוק הוא פשוט אוסף של דרמה-קווינס’ אבל מדי פעם התשובה היא שונה. באופן טבעי, אם התשובה היא שונה יש לנו בעיה.
"מה נשתנה? ניתן לציין כיום חמישה גורמים עיקריים אשר פוגעים ברווחיות הבנקים באירופה: החשיפה הגבוהה לשווקים המתעוררים, חשיפה לסקטור האנרגיה, פעילות כלכלית חלשה מהצפוי והתאוששות איטית מאוד בשוק האשראי, הריבית השלילית והחמרת הרגולציה.
"כל הגורמים הנ"ל מצדיקים ירידה במניות הבנקים שכן, כפי שראינו בדו"חות האחרונים, הם באים לידי ביטוי בירידה ברווחיות ואף בהפסד חד בחלק מהמקרים. עם זאת, הפער בין הפסד לבין אי עמידה בתשלומי החוב הוא עדיין פער גדול. לכן, הזינוק החד במרווחי ה-CDS של הבנקים מלמד על צפי להרעה משמעותית נוספת במצבם של הבנקים, הרעה שלדעתנו עלולה להגיע רק דרך שני הגורמים האחרונים ברשימה.
"בכל הנוגע לרגולציה הרי שהתמונה פשוטה להבנה אבל קשה מאוד לחיזוי. מלבד להטלת מגבלות נוספות ובלתי צפויות מצד ה-ECB, גובה הקנסות שהבנקים יצטרכו לשלם במסגרת פרשיית הטיית שערי הליבור ייקבעו ע"י עורכי הדין ואלו כידוע אפילו פחות ברורים מכלכלנים. מצד שני, בכל הנוגע לריבית השלילית, נראה כי הקשיים שזו מערימה על הבנקים עלולים להמשיך ולהחמיר.
"ריבית שלילית: כפי שרשמנו פה בעבר, השאלה היא לא האם הריבית היא שלילית אלא עד כמה היא שלילית. מכיוון שאם הבנקים יתנו למשקי הבית ריבית שלילית על הפיקדונות, אלו האחרונים ירפדו את המזרון בשטרות, הם נאלצים לסבסד חלק מהעלויות של הריבית השלילית.
"ככל שהריבית תרד יותר כך גם עלויות הסבסוד של הפירמות גדלות ורווחיות הבנק נפגעת. לרוע מזלם של מקבלי ההחלטות באירופה, מאז הפחתת הריבית של הבנק היפני, ריבית שלילית הפכה להיות הטרנד הכי לוהט בסצנת הבנקאות המרכזית של 2016 (מי שחדש לו שהיפנים הם מובילי דעה מוזמן) כך שקל מאוד כיום לראות את כדור השלג ממשיך להתגלגל.
" הריבית יורדת עמוק יותר לטריטוריה שלילית - רווחיות הבנקים נפגעת - הבנקים מקשיחים את תנאי האשראי כדי לפצות על הפגיעה ברווחיות - הפעילות הכלכלית נפגעת - הריבית יורדת שוב, וחוזר חלילה.
"אם נוסיף לכך את העובדה שהריבית היא גם כלי משחק עיקרי במלחמת המטבעות, מלחמה שאין בה מנצחים אלא רק ריביות נמוכות יותר ואת ההערכות שבשלב כלשהו גם לבעלי הפיקדונות המוסדיים יהיה זול יותר לשים את הכסף בכספת (עלות שמוערכת בכ-1.5% בשנה) הרי שהריבית השלילית היא בהחלט מקור לדאגה.
"אז מה עושים? מצד אחד, המונח Too Big To Fall הומצא עבור בנקים כמו דויטשה בנק. מצד שני, הודעות כמו זו של דויטשה בנק מיום שישי בבוקר על תוכנית לרכישה חוזרת של אגח בהיקף של 3 מיליארד אירו ו-2 מיליארד דולר עושות את העבודה לטווח קצר (מניית הבנק עלתה ב-11.8% ביום שישי) אבל לא מחזיקות מים בטווח הבינוני. גם אמירות כמו זו של שר האוצר הגרמני, וולפגנג שוואבלה, שאמר שהבנק יציב, חזק ובעל כריות הון מספיקות לא יספיקו ללא פעולה אקטיבית של מקבלי ההחלטות.
"לכן, סביר להניח שבשבועות הקרובים יציג ה-ECB תוכניות חדשות להנזלת הבנקים ו/או הקלות שיפשרו להם להתנהל טוב יותר בסביבת ריבית שלילית. בכל מקרה, במידה וזה לא יספיק חשוב לזכור כי גם הממשלות יכולות לתמוך במערכת הבנקאית אם כי מדובר על תהליך מסובך יותר. בקרן הסיוע (ESM) יש עדיין כ-450 מיליארד אירו ששוכבים ללא שימוש כך שניתן יהיה לבנות תוכנית חילוץ לבנקים ברחבי הגוש, בדומה לתוכנית שנבנתה בעבר לבנקים הספרדיים.
"עם זאת, החלטה כזו דורשת הצבעה פה אחד של מדינות הגוש, הצבעה שתדרוש ויתורים פוליטיים לא פשוטים מצידה של גרמניה על רקע משבר המהגרים. אפשרות נוספת היא שגרמניה תחלץ לבדה את דויטשה בנק אבל גם פה הסביבה הפוליטית אינה כל כך פשוטה, בעיקר לאור הרצון של גרמניה להפוך את גוש האירו למאוחד יותר ובהתחשב בכך שגרמניה כופה מדיניות פיסקאלית אחראית (יש שיגידו מדי) על מדינות אחרות בגוש.
"לכן בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי גם אם הבנקים ימשיכו להתקשות להציג רווחים, החשש ממשבר פיננסי בגוש האירו הוא מוגזם בשל חומת המגן שיבנו מקבלי ההחלטות. יחד עם זאת, באירופה, כמו באירופה, הדברים קורים תמיד בדקה ה-94 כך שחששות המשקיעים עלולים להמשיך ולהקשות על השווקים.
"אנחנו לא אירופה: כותרות העיתונים הכלכליים בישרו לנו בסוף השבוע כי סיטי בנק מעריכים שתוך שלושה חודשים הריבית בישראל תרד לטריטוריה שלילית. מעבר לכך שניסיון העבר מלמד כי תחזיות הבנקים הזרים לגבי מדיניות בנק ישראל לא טובות יותר מאלו של החזאים המקומיים (שהן בעצמן לא משהו), ההקבלה בין הסביבה הכלכלית בישראל ובאירופה היא מוטעית מלכתחילה.
"מלבד לרמת הכדורגל ולנימוס הבסיסי ישנם עוד מספר פערים בינינו לבין היבשת הישנה. בעוד באירופה שיעור האבטלה עדיין גבוה, בישראל מצבו של שוק העבודה הוא מצוין. שיעור האבטלה בשפל, השכר הריאלי גדל בשנה האחרונה ב-3.3% ושיעור המשרות הפנויות מלמד על המשך השיפור. בעוד באירופה שוק האשראי לא מתפקד על אף הריבית השלילית, בישראל הציבור נהנה מהריבית הנמוכה והאשראי הצרכני גדל בשנה האחרונה באופן חד, זאת כמובן במקביל לגידול מתמשך באשראי לדיור.
"בעוד באירופה האינפלציה נמוכה כי הביקוש חלש, בישראל האינפלציה נמוכה בעיקר בגלל גורמי היצע כמו רפורמות ממשלתיות, התגברות התחרות ושיפורים טכנולוגיים. לכן, לא מפתיע שבנק ישראל רשם בדו"ח המדיניות המוניטארית שהתפרסם בשבוע שעבר את המשפט הבא: ’חברי הוועדה העריכו כי קיימים סיכונים בהרחבה מוניטארית נוספת באמצעות צעדים לא קונבנציונליים כגון ריבית מוניטארית שלילית’.
"להערכתנו, האירועים האחרונים באירופה וביפן מורידים עוד יותר את ההסתברות, הנמוכה גם כך, לריבית שלילית בישראל", סיכם גרינפלד.