כלכלני בנק לאומי פרסמו היום את סקירת המאקרו השבועית, והתמקדו בין השאר במחצית השנייה של 2015, במהלכה נרשמה עלייה בשיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים וחולשה במדדי "איכות התעסוקה".
שיעור האבטלה הממוצע במשק (בקרב בני 15 ומעלה) ירד בשנת 2015 ל-5.3% לעומת 5.9% ב-2014 ו-6.2% ב-2013. גם בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), חלה אשתקד ירידה בשיעור האבטלה ל-4.5% לעומת 5.0% ב-2014. ירידה זו, לוותה בעליית שיעור ההשתתפות ל-79.8% לעומת 79.5% ב-2014.
נתונים חיוביים אלה, המצביעים על חוסנו היחסי של שוק העבודה הישראלי בשנת 2015, מהווים את האחד הגורמים לגידול הניכר בצריכה הפרטית אשתקד, שעמד על 4.5% (ריאלי) לפי אומדני הלמ"ס. השיפור המתמשך בשוק העבודה, לצד גורמים נוספים כמו: סביבה של ריביות נמוכות; ירידה במחירי רכיבי צריכה שונים; עלייה בשכר הריאלי בשל הירידה המתמשכת בשיעור האינפלציה; ועלייה בשווי הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור, צפויים להמשיך ולתמוך בצריכה הפרטית (בעיקר השוטפת) גם במהלך שנת 2016.
בחינה של הנתונים הרבעוניים מעלה כי המגמה החיובית בשוק העבודה נבלמה במחצית השנייה של 2015. כך, בתקופה זו, חלה עלייה של כ-0.3 נקודות אחוז בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים (25-64), ובנוסף, חל גידול של כ-25 אלפי מועסקים בלבד בקבוצת גילאים זו, לעומת גידול של כ-38 אלפי מועסקים בשתי המחציות הקודמות. כמו כן, בתקופה זו, נקלטו במשק כ-35 אלפי מועסקים במשרות חלקיות לעומת כחמשת אלפים בלבד במשרות מלאות, ואף בשנת 2015 כולה נקלטו יותר עובדים במשרות חלקיות (45 אלף) מאשר במשרות מלאות (37 אלף). נתונים אלה, הינם, בין היתר, תוצאה של החולשה בפעילות הכלכלית במשק בעת האחרונה, בדגש על נסיגה בהשקעות בענפי המשק וביצוא, מגמה אשר עשויה להימשך גם בתקופה הקרובה. למרות זאת, יש לציין כי שיעור האבטלה נותר נמוך מאוד בראייה היסטורית. כפי שניתן לראות בתרשים, ניתן להבחין ב"ירידת מדרגה" בשיעור של יותר מנקודת האחוז בשיעור האבטלה בשלוש השנים האחרונות.
לסיכום, הנתונים מצביעים על עלייה בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים, במחצית השנייה של 2015, תוך ירידה מתונה בשיעור ההשתתפות, לצד האטה בקצב קליטת המועסקים ועלייה בשיעור המשרות החלקיות. לאור אינדיקציות אלו ואחרות, אשר ייתכן ומצביעות על חולשת "איכות התעסוקה" (היקף המשרה, סוגי המקצועות, רמות השכר ומאפייני משרה נוספים), ההשפעה של הגידול במועסקים על הביקושים המקומיים ברביעים הבאים עשויה להיות מתונה. נציין כי האירועים הביטחוניים האחרונים עלולים להביא לפגיעה בביקושים המקומיים, בטווח הקצר לפחות. עם זאת, שיעור האבטלה נמצא עדיין בסביבה נמוכה בראייה היסטורית.
התמתנות בקצב קליטת המועסקים ב-2015; עליות בולטות בענפי המסחר והבינוי לצד חולשה בענפי התעשייה
בשנת 2015 כולה נוספו לשוק העבודה כ-88 אלפי מועסקים (בממוצע שנתי), לאחר תוספת של למעלה מ-100 אלף ב-2014. נתונים אלה משקפים התמתנות מסוימת בקצב קליטת המועסקים אשתקד לכ-2.5%, לאחר קצב של כ-3.1% ב-2014. לא מן הנמנע שההתמתנות בקצב קליטת המועסקים מוסברת גם על-ידי ציפייה של המעסיקים להתייעלות והגדלת התפוקה של מצבת העובדים הנוכחית מבלי להמשיך ולהגדילה באופן משמעותי בתנאים הכלכליים הנוכחיים.
השינוי במספר המועסקים בשנת 2015 לפי ענפים כלכליים לא היה אחיד ונראה ששיקף את המגמות הכלכלית הלא-אחידות במשק. ניתן לראות בתרשים, כי העליות המשמעותיות ביותר במספר המועסקים, בקרב הענפים הגדולים מבחינת כוח אדם, נרשמו בענפי הבינוי (המהווה כ-5% מתוך סך כוח העבודה במשק), החינוך (כ-12.5% מכוח העבודה), הבריאות (כ-11% מכוח העבודה), מידע ותקשורת (כ-5% מכוח העבודה) ומסחר סיטונאי וקמעונאי (כ-12% מכוח העבודה). מנגד, מספר המועסקים ירד בכמה ענפים קטנים המהווים יחדיו כ-7% בלבד מכוח העבודה, וכן נרשם גידול מתון ביותר בענפי התעשייה (כ-11% מכוח העבודה).
בסך הכול, בשנת 2015 נוספו לסקטור העסקי, המהווה למעלה מ-60% מסך תוספת המועסקים במשק, כ-49 אלפי מועסקים, נתון המשקף גידול של כ-2.2% לעומת 2014. יש לציין שכמעט מחצית מתוספת זו (כ-23 אלפי מועסקים) מקורה בענפי המסחר והבינוי, בעוד שלענפי התעשייה נוספו כ-1,700 מועסקים בלבד. נתונים אלה, מדגישים את חוסר האחידות בהרכב הפעילות במשק בשנה החולפת, תוך הטייה לכיוון של צריכה פרטית ובנייה למגורים לצד חולשה ברוב תחומי הפעילות האחרים בהובלת ענפי התעשייה. להערכתנו, במידה וההתפתחויות הכלכליות תהינה חיוביות בהמשך השנה ויחול שיפור בציפיות העסקים, קצב הגיוסים בסקטור העסקי עשוי לגדול בהמשך השנה. נדגיש כי למדיניות הכלכלית תהיה השפעה חשובה על ביטחון ואמון הפירמות בישראל, על היקף פעילותן בישראל ועל פריון העבודה במשק.
בסקטור הציבורי חל אשתקד גידול של כ-2.9% במספר המועסקים לעומת 2014, מדובר בקצב מהיר יותר מאשר במגזר העסקי. גידול זה הסתכם בתוספת של כ-39 אלפי מועסקים, שנבעה בעיקר מעלייה במספר המועסקים בענפי החינוך, הבריאות והמנהל הציבורי. יש לציין כי שנת 2015 התאפיינה באי ודאות רבה בנוגע לקצב קליטת המועסקים בסקטור הציבורי, שכן הממשלה פעלה ללא תקציב מאושר במשך כמעט כל השנה. במבט קדימה, היקף המועסקים בשנת 2016 יושפע מתכניות הממשלה בתחומים שונים (כגון דיור ותכניות חברתיות שונות) וקצב הביצוע של תכניות אלו.
עלייה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בשנת 2015, על רקע האצה בקצב הרכישות בכל תחומי הפעילות
בשנת 2015 חלה עלייה של 8.9% (שיעור ריאלי) בסך הרכישות בכרטיסי אשראי, לאחר עלייה של 6.2% ב-2014 ו-5.6% ב-2013. מדובר בגידול המהיר ביותר מאז שנת 2007, בטרם פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, ובשיעור גבוה יותר מהממוצע ארוך הטווח שעומד על 7.6% (ראה/י תרשים). ההאצה בקצב הרכישות אשתקד בשילוב עם עלייה בפדיון רשתות השיווק (עלייה של כ-2.2% ב-2015 לעומת 2014), שיפור במכירות הקמעונאיות ומגמה של עלייה בהכנסות המדינה ממע"מ, מעידים על חוסנה של הצריכה הפרטית ב-2015, המהווה כיום את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, זאת בניגוד לחולשה בפעילות מוטית היצוא של ישראל ובהשקעות בענפי המשק.
העלייה בהיקף הרכישות בכרטיסי האשראי אשתקד נבעה מההאצה בקצב הרכישות בכל קבוצות הרכישה. שיעור הצמיחה הגבוה ביותר נרשם בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים (המהווה 42% מסך הרכישות וכוללת, בין היתר, את המוצרים הבאים: מחשבים ותוכנה, דלק חשמל וגז, תקשורת, רפואה ותרופות ועוד), על רקע עליות חדות ברכישות של מוצרי מחשבים ותוכנה, וכן דלק, חשמל וגז. כמו כן, נציין כי הגידול ברכישות של מוצרי תעשייה (המהווה כ-20% מסך הרכישות וכוללת, בין היתר, את המוצרים הבאים: הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים) חל בעיקר עקב עלייה ברכישות של מוצרי חשמל וריהוט, על רקע הפעילות הערה בשוק הנדל"ן במהלך 2015.
חשוב לציין כי היקף הרכישות בכרטיסי האשראי מושפע במידה ניכרת ממשתנים נוספים, ביניהם שינויים בהרגלי התשלום עבור מוצרים ושירותים על ידי משקי הבית (יותר משקי בית משלמים באמצעות כרטיסי אשראי כיום מאשר בעבר), וגידול בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי ישראלים "אונליין" מעסקים בינלאומיים על חשבון עסקים ישראלים (הרכישות מעסקים בחו"ל לא מקבלות ביטוי בדו"ח הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי הלמ"ס). במבט קדימה, אנו מעריכים כי סביבת הריביות הנמוכות, לצד מגמת ירידה מתמשכת של מחירי צריכה שונים, מעידים על שיפור אפשרי בכוח הקניה של חלק ממשקי הבית. על רקע זה, הפעילות הכוללת בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים.