עשרות עורכי דין מטעם העותרים, חברות הגז והמדינה הגיעו לאולם המרכזי (אולם ג’) בבית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבג"ץ, לדון במתווה הגז אותו גיבשו המדינה וחברות הגז, ושעליו חתם ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו לפני כחודש וחצי.
גלובס מדווח שהדיון ייפתח בעתירה שהגישו התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה (חצי שעה).
ובהמשך הקצה בג"ץ עשרים דקות לטענות כל אחת מקבוצות העותרים הנוספות. על פי הודעת ביהמ"ש, למדינה יינתן פרק זמן של 45 דקות להצגת הטענות, לכנסת 15 דקות ולכל אחת מחברות הגז 15 דקות גם כן.
השופטים הם רובינשטיין, ג’ובראן, חיות, פוגלמן וסולברג.
השופט רובינשטיין הציע לנהל את הדיון כאילו ניתן צו על תנאי אך עורך הדין מטעם המדינה ענר הלמן התנגד, וכעת מנהלת המדינה התייעצות.
רובינשטיין ביקש את חוות הדעת החסויות שהוגשו לקבינט מדיני-בטחוני ופרוטוקול ועדת הכלכלה שלא פורסם בישיבות הסגורות. "אנחנו מכירים את העמדה, אבל דברים שרואים משם לא רואים מכאן", טען. עוד ביקש לקבל את חוות הדעת הפנימית שהוגשה בנוגע לתביעת הבוררות הבינלאומית עם מצרים.
כעת יצאו הצדדים להפסקה כדי שהמדינה תבחן אם היא מוכנה שזה יהיה כאילו צו על תנאי.
ענר ביקש מבית המשפט לאפשר לראש הממשלה להגיע להשמיע את דבריו. המדינה חזרה לאולם בית המשפט עם מספר דרישות: תוספת זמן ל-45 דקות שניתנה למדינה, השר שטייניץ ידבר 6-7 דקות, זכות להשלים מספר דברים בכתב ולאפשר לראש הממשלה להגיע לבג"ץ ולהשמיע את דבריו.
העותרים: הליך אישור המתווה פגום. נזכיר, כי לבג"ץ הוגשו 5 עתירות נגד מתווה הגז, ביניהן התנועה לאיכות השלטון והפורום הישראלי לאנרגיה, המרכז האקדמי למשפט ועסקים והעמותה לכלכה בת קיימא, עמותת אדם טבע ודין, סיעת מרצ ואוניברסיטת חיפה בשם האגודה לצדק חלוקתי. העתירות הוגשו נגד המדינה ונגד שותפות "לוויתן" (דלק קידוחים, אבנר, נובל אנרג’י ורציו). הדיונים בעתירות ינוהלו על-ידי הרכב של 5 שופטים בראשות המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין.
העותרים מאשימים את המדינה בכך שהליך אישור מתווה הגז באמצעות שימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים נעשה באופן פגום, משום שלא נמצאה הצדקה מדינית-ביטחונית להפעלתו. עוד הם תוקפים מספר סעיפים במתווה, כמו למשל סעיף היציבות השנוי במחלוקת האוסר על הממשלה לשנות את הרגולציה במשק הגז למשך 10-15 שנה, ואת הסעיף המאפשר למאגר תמר לייצא גז למצרים עוד לפני שמאגר לווייתן מחובר לחוף.
מטעם המדינה יגיעו לדיון שר האנרגיה יובל שטייניץ, מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד וראש המוסד יוסי כהן. בתגובת המדינה לבג"ץ טענה המדינה, כי "מהותה האמיתית של העתירה - ניסיונן של העותרות לגבש עבור הממשלה, ובמקומה, את מדיניותה באשר לאופן שבו יש לקדם את משק הגז הטבעי בישראל", וכי מבין כלל החלופות שעמדו על הפרק, מתווה הגז מהווה את "החלופה האפקטיבית היחידה שיכולה להביא בהסתברות גבוהה למיצוי הפוטנציאל הטמון בתגליות הגז המצויות במימיה הכלכליים של מדינת ישראל". בנוגע לחתימה על סעיף 52, טענה המדינה, כי היא נעשתה לאחר "הליך מעמיק ויסודי".