עמית טסלר, מנהל תיקי השקעות תמיר פישמן, אומר בתגובה להחלטת הריבית כי "הותרת ריבית בנק ישראל על 0.1% לא הפתיעה אותנו. גם אם ריבית ה-FED בארה"ב תועלה כפי שהוצהר, אנו צופים כי ריבית הבסיס בישראל תישאר ברמה זו לעוד חודשים רבים וזאת לנוכח סביבת האינפלציה האפסית והסיכונים הקיימים לצמיחת המשק. להערכתנו, פער הריביות שבין הדולר לשקל עשוי בעתיד להתרחב (לטובת הדולר) ובכך ליצור פיחות בשער החליפין של השקל לעומת הדולר, מה שיתמרץ את היצוא הישראלי".
צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט, התייחס גם הוא להודעת בנק ישראל להותיר את ריבית על כנה: "בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם, מתמודדים עם קצב צמיחה נמוך ואין להם כלים משמעותיים להשפיע עליו. ההאטה בצמיחה בתוצר המקומי נובעת בעיקר מהשפעות אקסוגניות למשק המקומי ולכן הורדת ריבית לא תסייע. היום אנחנו חוששים מההאטה ממושכת בעולם והמשק צריך להיערך לכך, אך הצעדים המשמעותיים יותר שניתן לעשות, כדי לדרבן את הצמיחה, לא נמצאים בבנק ישראל אלא אצל הממשלה.
"העולם חייב היום כמעט פי 3 יותר מהתפוקה שהוא מייצר. החשש העיקרי הוא שעם עליית הריבית, יתפתחו כיסים שיתקשו לשרת חובות, כגון החוב הקונצרני וחוב משקי הבית בסין. מדיניות ריבית אפס, שנועדה לתמרץ את הצמיחה העולמית, הגיעה לכדי מיצוי – יש גבול לאפקטיביות של תרומת חוב לצמיחה ומעבר לנקודה מסוימת החוב הופך למשקולת. להערכתנו בחלקים מסוימים בעולם החוב הפך כבר למשקולת ועליית הריבית, תביא לכך שהחוב יכביד על הצמיחה אפילו יותר".