בנימה יותר מפסימית החלה שנת מסחר החדשה 2016. באופן טבעי המכה הקשה ביותר ספג אפיק מנייתי אך גם משקיעים סולידיים יותר משמיעים כעת תחזיות עגומות לכל התקופה הקרובה. יחד עם זאת, ראוי להזכיר כי עדן הריביות הנמוכות טרם פג וכי המשקיעים ימשיכו לחפש אחר תשואות עודפות בשוקי ההון. האם ייתכן כי נותרו פתרונות אטרקטיביים ללא סיכון? סביר להניח כי לא, אך ניתן לבחון נכסים אשר ספגו כבר מכה ניכרת וכי פוטנציאל לעליית ערך מתחיל לעת-עתה לגבור על סיכוי לירידה ממושכת נוספת. ומדובר בחברת אחזקות אחת הגדולות במשק המקומי, חברה לישראל.
כאמור, חברה לישראל, שהוקמה עוד בשנת 1968 הרחוקה, הינה אחת הוותיקות והגדולות במשק המקומי, הודות לאחזקותיה העיקריות שנותרו בתקופה האחרונה: כיל ובז"ן (בתי הזיקוק לנפט). מניותיה של חברה לישראל נסחרות בבורסת ת"א לפי שווי לא מבוטל של 5.54 מיליארד שקל ונכללות במדד מוביל מייצג ת"א 25 לצד מגוון של סדרות אג"ח שנסחרות גם הן. משפחת עופר הינה בעלת השליטה הוותיקה בחברה ומחזיקה בכ-50% בשרשור וישירות לצד בעל העניין (6%) בנק לאומי. החברה השלימה לאחרונה תהליך שינוי ארגוני דרמטי תוך שהיא מפצלת את פעילותיה המשניות והמכבידות מהחברה החוצה ונותרה, כאמור, עם בז"ן וכיל. נזכיר, כי בינואר 2015 הועברו לחברה החדשה, קנון, שנסחרת גם היא בת"א, אחזקות הבאות: צים ספנות, איי.סי.פאואר, קורוס אוטומוטיב, איי.סי גרין אנרג’י וטאואר. כעת מציינים בחברה לישראל כי בכוונתה להימנע מביצוע השקעות בחברות חדשות.
החברה לישראל נאלצה לבצע מהלך כואב על מנת "לנקות אורוות". מצד שני, החברה נותרה עם שתי החזקות אסטרטגיות, תזרימיות ויכולת להמשיך ולחלק דיבידנד נדיב לבעלי המניות קרי עבור גרעין שליטה כה דומיננטי. אומנם חברה לישראל טרם אימצה מדיניות חלוקת רווחים מוצהרת, היא מתבססת על דיבידנדים נדיבים של חברות מוחזקות, מה שאופייני לחברות השקעות רבות אחרות (במילים אחרות, חברות אחזקה חולבות את נכסיהן על מנת להציף ערך למשקיעים). לפי כך, מדי תקופה, נוהגת חברה לישראל לחלק מרווחיה לבעלי המניות, ותשואת הדיבידנד השנתית הנגזרת מחלוקות האחרונות וממחיר המניה בשוק עומדת כעת על שיעור נאה של 12%. אילו כיל, לה נקבעה מדיניות חלוקת כ-70% מהרווח הנקי מדי רבעון, אחד המנהגים הנדיבים במשק, מציעה תשואה צנועה יותר של 4.4%. יתרה מזאת, חברת קנון, אשר נוצרה כתוצאה מפיצול, טרם החלה בחלוקת רווחים כלל. עוד ראוי לציין כי חברה לישראל נסחרת כיום במכפיל שלילי ונראה כי מניותיה זולות יותר בהשוואה לכיל (נסחרת במכפיל 10), לפוטאש הקנדית (מכפיל 10) ואף לקנון (טרם נקבע מכפיל).
למרות זאת, מניית חברה לישראל בלטה לשלילה במהלך כל שנת 2015 ואיבדה מערכה כ-47% (במהלך השנה האחרונה). זאת בהתאם למגמה שלילית דומה בקרב מניית כיל (קבוצה רב לאומית, הפועלת בעיקר בתחומי הדשנים והכימיקלים המיוחדים – פעילות בקנה מידה עולמי שאינה צפויה להתמוטט בקרוב אלא אם כי להחליף ידיים), מאחר ומניית בזן דווקא התייקרה משמעותית (בכ-42% במהלך אותה התקופה). ניתן להבין מכך כי מתאם בין כיל לחברה לישראל הינו חזק מאוד, וכיל סבלה לאחרונה מתהליכים ומגמות שלילים מהותיים. גם חולשה בשוק הסחורות העולמי, גם פיחות דולר מול שקל, וגם אירועים רגולאטוריים בישראל (למשל שביתה במפעלים), כל אלה פגעו בביצועיה עסקיים ופיננסיים של ספינת הדגל של התעשייה הישראלית. אך כיל נותרה רווחית ותזרימית, בין היתר הודות לגיוון ופיזור עסקיה.
כעת, מי שמאמין בהתאוששות מתקרבת של ענף הסחורות העולמי ובעיקר מגזר החקלאי, צופה להתחזקות הדולר מול מטבעות אחרות כגון שקל על רקע כוונות הבנק המרכזי האמריקאי להמשיך לעלות את הריבית במשק על אף המתרחש בשאר העולם, יכול לחשוב כי המגמה השלילית בקרב מניית כיל, המלוות בירידות חדות ומתמשכות, מתקרבת לשינוי. גם הטלטלה בשוק הנפט יכולה להתייצב לאחר מספר שנים של תנודתיות גבוהה וחריגה ובכך להטיב עם עסקי בתי זיקוק (בז"ן במקרינו). בסך הכול, חברה לישראל סיכמה את שלושה הרבעונים הראשונים של שנת 2015 עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של 390 מיליון דולר. מדובר בשולי רווח גבוהים יחסית של כ-10% ובהיקף לא מבוטל גם לאחר שחיקה של כמעט 40% בהשוואה לתקופה אשתקד. יתרה מזאת, פעילותה השוטפת של החברה (של חברות מוחזקות) הזרימה לקופתה מזומנים בהיקף של 666 מיליון דולר ובהמשך לתזרים תפעולי חיובי של 1.36 מיליארד דולר בשנת 2014 כולה. נכון לסוף ספטמבר 2015, עמדו לרשות החברה נזילים בהיקף של 630 מיליון דולר והונה העצמי (המיוחס לבעלים) הסתכם ב-908 מיליון דולר.
על פי כל האמור, ייתכן כי המגמה השלילית בקרב מניית כיל עומדת בפני שינוי ועמה גם "תקופה אפורה" של חברה לישראל. בינתיים, לאחר ירידת ערך לא מבוטלת וממושכת והשלמת תהליך אסטרטגי של רה-ארגון, ייתכן כי ראוי לשקול הן תשואת דיבידנד הנאה והן את יכולתה של החברה להרוויח ולהציג תזרים (המספיקים על מנת לשרת חוב ואף יותר מזה) כגורמים הגוברים על סיכון מהמשך מימושים בקרב המניה.