יש דיבידנד, ויש דיבידנד של בזק

סביבת הריביות הנמוכות ככל הנראה צפויה לשרור במשקים גם במהלך שנת 2016 החדשה. כלכלות של מדינות מפתח מתקשות לחזור לקצב צמיחה מואץ ודורשות תמריצים ממשלתיים, כאשר אחד מהם טמון במדיניות מוניטארית מקלה. לפי כך, הרציונל שמאחורי השקעה תזרימית בשוק ההון כאלטרנטיבה לפיקדונות הינו רחוק מלהתפוגג. כמו כן, ביקושי יתר לאגרות החוב כמכשיר השקעה תזרימי עבור משקיע סולידי יותר הובילו למצב בו גברה כדאיות בחינה של אפיק מנייתי מניב באמצעות אחזקת מניות דיבידנד. אחד המקרים הממחישים סיטואציה זו הינה חברת בזק המציעה תשואה עודפת על השוק ועל אגרות החוב שלה בדרך של חלוקת רווחים נדיבה לבעלי המניות.

בזק הינה חברת תקשורת אחת הוותיקות והגדולות במשק ישראלי והינה אחת חברות הדיבידנד הגדולות במשק. בזק הוקמה בשנת 1980 אך מאז חוותה תהליך שינוי ארגוני מהותי או "ניתוח פלסטי" אשר שינה לגמרי את צורתה. כיום החברה עוסקת הן בתחום הליבה, שרותי תקשורת ברשת כלל ארצית, אך מנועי צמיחה שלה מתבססים על טכנולוגיות מקוונות. הקבוצה הינה ספקית שרותי תקשורת בינלאומיים ואינטרנט ושולטת בחברת סלולר פלאפון, בזק בינלאומי וספקית טלוויזיה בלוויין יס (YES). בזק הינה ספינת הדגל של שוק ההון מקומי כאשר מניותיה נסחרות בבורסת ת"א לפי שווי העתק של 23.7 מיליארד שקל ונכללות כמובן במדד מוביל מייצג ת"א 25, לצד סדרות שונות ומגוונות של אגרות החוב הנסחרות. כאן ראוי לציין כי גרעין השליטה בחברה שייך לאיש עסקים שאול אלוביץ (כ-17% בשרשור). עם זאת, המשקיעים המוסדיים העדיפו עד כה להיחשף לפעילות בזק גם בשרשור, בעיקר באמצעות החזקת מניות בי קומיוניקיישנס.

ייתכן כי אחת הסיבות לחשיפת מוסדיים בעקיפין טמונה באי רצון להיחשף ישירות אלא לרכך סיכונים רגולאטוריים הכרוכים בפעילות טלוויזיה בלוויין. נזכיר כי רפורמת סלולר כמעט שינתה את פני הענף ובשוק, בצידו העסקי ולא הצרכני, חוששים מהשפעה דומה אפשרית גם בתחום הטלוויזיה בישראל. כמו כן, יש מקום להזכיר כי חברת האם העליונה, יורוקם מכרה לבזק את אחזקותיה ביס (הורידה את אחזקה למטה) במהלך השנה האחרונה. יחד עם זאת, מהערכה גסה עולה כי מניית בזק הינה זולה יותר ונסחרת במכפיל 13.4 בהשוואה ל-16 של בי קום, 55 של פרטנר ו-18.8 של סלקום. כמו כן, תשואת הדיבידנד השנתית אותה מציעה בזק ושנגזרת ממחיר מניה כיום מסתכמת ב-9.2% בהשוואה ל-5.85% הטמונה במניית בי קום (פרטנר וסלקום לא משלמות דיבידנד כלל). אילו תשואה על הון אותה מציגה בזק הינה גבוהה משמעותית, 87% מול 19% בבי קום.

את שלושה הרבעונים הראשונים של השנה הקודמת (2015) סיכמה קבוצת בזק עם הכנסות של 7.4 מיליארד שקל, גידול של 8.5% בהשוואה לתקופה אשתקד (זאת לאחר שירידה נרשמה במגזר הסלולר, כאמור כהשפעה מרפורמה בענף וכניסת מתחרים חדשים). ב"יס" מגמת עליית המנויים נמשכה אם כי בקצב מועט, וייתכן כי יש קשר להמתנה למבצע הממירים החדש ומאמץ של מתחרה הוט בתחום הטריפל לקראת סוף השנה. יחד עם זאת, בשורה התחתונה החברה דיווחה על רווח נקי של 1.35 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.7 מיליארד בתקופה המקבילה. עדיין מדובר בשולי רווח לא מבוטלים של מעל ל-18%, שיעור עודף בהשוואה למתחרות בסקטור. כמו כן, פעילותה השוטפת של הקבוצה הזרימה לקופתה מזומנים בהיקף נאה של 2.85 מיליארד שקל, על אף כי מדובר בירידה מסוימת לעומת תזרים תפעולי חיובי של 3 מיליארד שקל בתקופה אשתקד. נכון לסוף ספטמבר 2015 היו בקופת הקבוצה מזומנים בהיקף של 1 מיליארד שקל והונה העצמי הסתכם ב-2 מיליארד שקל (נמוך משמעותית בהשוואה לשווייה של החברה בשוק).

עוד ראוי לציין כי חשיפה לפעילות בזק בדרך של החזקת אג"ח מציעה כיום תשואה לא אטרקטיבית בשל איתנותה הפיננסית והעסקית של החברה ודירוגה הגבוה בהתאם (AA של מעלות). כך אגרת מסדרה שקלית קצרה נסחרת כיום בתשואה שנתית של 0.5% בלבד ואילו הסדרה הארוכה מאוד מציעה תשואה של 3% בלבד או מרווח של 1.1% בלבד מנכס חסר סיכון (אגרת ממשלתית דומה). אילו מבנה שליטה פירמידלי בחברה מהווה מעין כרית בטחון להמשך חלוקת רווחים בעתיד הקרוב לפחות. כל זאת על רקע מדיניות חלוקת דיבידנד אגרסיבית מאוד אותה נוקטת הקבוצה, על פיה יחולק מדי חצי שנה דיבידנד המהווה מלוא שיעור הרווח המיוחס לבעלי המניות ולאחר מס (100%).

לסיכום, בזק ממשיכה לפעול מעמדת שחקנית הענק הדומיננטית בשוק ובמקביל מיישמת מדיניות חלוקת רווחים נדיבה מאוד אשר הופכת את הקבצה לאחת החברות הדיבידנד הגדולות במשק אשר יכולה להוות בסיס בתיקי השקעה מניבים. מצבה הפיננסי האיתן מתבטא היטב בתשואות אג"ח נמוכות מה שתומך עוד יותר באלטרנטיבה של חשיפה הונית. בחלוף הזמן הראתה בזק כי מובילה את השוק בביצועים פיננסיים, מכה את המדד מפעם לפעם ומחזקת הערכה כי תמשיך להוביל את המשק גם בשנה החדשה הקרובה.