מעטים הם האנשים שמוערכים, או היו מוערכים, בשוק הנדל"ן כמו חיים כצמן, ושותפו דורי סגל.
וככל הנראה - מה שהם שכחו אנחנו לא מתקרבים ללמוד.
ובכל זאת - הסיפור של השבוע היה ללא ספק הסיפור של גזית גלוב.
סיפור שהתחיל עם סיום סבב האנליסטים בברזיל, המשיך עם המשך העליה בתשואות האג"ח והירידה במחיר המניה - והסתיים עם הנפקת אקוויטי גדולה מאוד (כשחצי ממנה מגיע לנורסטאר חברת האם) שהיתה כל כך הכרחית לשימור המינוף והדירוג.
ובסופו של יום - כצמן ושותפו עשו את כל הדברים שאמורים לערער את אמון השוק בהם. מהכשלון החרוץ והיקר מאוד בדורי ועד הכניסה הלא קטנה לברזיל (7%-8% מהפרוטפוליו). מהתסבוכת (הלא מאוד יקרה באורמת) ועד הרכישה האדירה באירופה (ומזרח אירופה) - בדמות סיטיקון (מהלך שבוצע לפני כן) וסקטור (השנה, רכישת ענק).
וזה עבד. השוק מתחיל לשאול שאלות. האנליסטים מתחילים לעבד את המידע ולנסות להבין לאן התבשיל הולך, כשהחברה מגייסת בעלות לא נמוכה (וכל הזמן) ועם הכסף משתמשת כדי להגדיל (לכאורה) את הסיכון, ובמחירים שאינם נמוכים (וכל אחד יכול לשפוט כמובן).
ואז מגיע היום שבו גזית מחליטה לגייס. 300 מליון מהציבור, ו- 300 מיליון מחברת האם, כסף גדול לכל הדעות.
וכן, זה חיובי לחברה. אפילו הכרחי.
אבל מה הכיוון שאליו גזית הולכת? מצגת? כנס משקיעים? תוכנית אסטרטגית?
האם הולכים לעיבוי ההון, הורדת מינוף ויציאה ממקומות מסוכנים יותר? האם שמים דגש מחודש על אירופה (עשו את זה דה פאקטו)? האם הולכים לרכישת נכסים בסולו, שלא דרך חברות בנות וממונפות בעצמן?
והאם ההתבטאות של כצמן, ה"כנות" שלו - נדרשת והגיונית לנוכח ההשקעה של הציבור פה? האם הציבור צריך לשמוע שאנחנו שוב ב-2006-8 כדי לחדש את האמון שלו בחברת נדל"ן כמו גזית?
בסופו של יום בשוק ההון מרכיב חשוב במיוחד ניתן לניהול ולאמון בניהול של החברה המדוברת. "תקיעת אצבע" בעיני ציבור רוכשי המניות אינה הצעד הנכון כלפי המשקיעים שלך. ממש לא.
הצעדים שעושה גזית פשוט לא מספקים כרגע, בראייתנו (בלבד). לא במבחן התוצאה (המניה לא מתרוממת, באג"ח עדיין קשה לקבוע) ולא במבחן הנראות.
וחבל. גזית היתה (ואולי עדיין) מודל לניהול נדל"ן, ניהול מח"מ חוב. האם כצמן איבד את הקסם...?!
הכתבה עלתה לראשונה ב"אזהרת רווח - שוק ההון הישראלי".
אזהרת רווח בוחנת את שוק ההון, העיתונים, החברות והפעילים בזכוכית מגדלת.
הכתבות עולות, בזמן אמת כאן