הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר התכנסה בעקבות פניות רבות שהגיעו אליה והלינו על צמצום משמעותי של פעילות פקידי הבנקים השונים ועל סגירת סניפים. זאת בעקבות השינויים הטכנולוגים המאפשרים לקבל שירותים רבים בערוץ אלקטרוני.
ממחקר שהוגש לוועדה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשלוש השנים האחרונות 2013 – 2015 קטן מספר הסניפים ביותר מ-20 סניפים בכל שנה, ירידה של כ-5% במספר הסניפים בישראל מאז שנת 2012.
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר אמר בפתח הדיון: "לכאורה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית הכל יותר נגיש, אבל בגלל ההתפתחות הזו יש פחות סניפים, פקידים ושירותים. כינסנו את הדיון לראות איך מצד אחד לשפר את השירות באמצעים טכנולוגיים אך מצד שני אני לא רוצה שהבנקים יקפחו את השירות לאנשים המתקשים להשתמש באמצעים החדשים בזמן שרגילים לשירותים המסורתיים. בראשם ציבור הקשישים, גם באוכלוסייה היהודית וגם באוכלוסייה הערבית והרוסית. וציבור גדול של מאות אלפי אנשים שלא משתמשים באינטרנט.
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים הציגה בוועדה מצגת המפרטת את המגמות שיצרו השינויים הטכנולוגים בארץ ובעולם (מצ"ב) ואמרה: קורים שינויים משמעותיים בבנקאות והם באים מכיוון הלקוחות שצורכים יותר שירותים דרך האינטרנט, הטלפון, והמכשירים האוטומטים. כל אלה זמינים הרבה יותר לציבור הרחב ככלל. השינויים האלה מובילים לשינויים שחלקו מתבטא בסגירת סניפים וטלרים.
לנו חשוב שכל האוכלוסיות יקבלו שירות הוגן וזמין ואנחנו נבטיח ונאכוף שכך יהיה.
זו תופעה עולמית, ויש בנקים באירופה שהם לחלוטין דיגיטלים ואין להם סניף אחד. זו מגמה מתפתחת ואני מעריכה שנראה אותה בעתיד גם בישראל. תוצאת לוואי של התופעה הזו היא סגירת סניפים. הבנקים הגדולים בעולם סוגרים סניפים ומצמצמים את הפעילות מבחינה גאוגרפית. בעולם נסגרים הרבה יותר סניפים מאשר בארץ. רוב סגירות הסניפים בארץ הם בערים הגדולות כשיש סניפים אחרים במרחק סביר. כמות המכשירים האוטומטים הם בעלייה משמעותית.
אנחנו מאמינים שהשינויים האלה כלל יוצרים שינויים חיובים וגם יוצרים אתגרים. בין השינויים החיוביים הם הגברת התחרות, יצירת שקיפות, הורדת מחירים לצרכן כשלעתים ניתן להוזיל בעשרות אחוזים את הפעילות הבנקאית בערוץ ישיר מאשר פעולה על ידי פקיד.
המדיניות שלנו היא לאפשר את הטכנולוגיה אבל אנחנו גם דורשים לתת מענה לאוכלוסיות החלשות, דרשנו מכל בנק לקבוע מדיניות לגבי פריסת הסניפים, המכשירים האוטומטים, לתגבור מוקדים טלפונים וגם לחינוך דיגיטלי. אנחנו כפיקוח ננחה את הבנקים ונדרוש שהבנקים יתנו מענה לאוכלוסיות שמתקשות עם השינוי. אנחנו גם נדרוש הפעלת סניפים במתכונת חלקית כלומר בחלק בימי השבוע.
אהוד פלג מנכ"ל המועצה לצרכנות: בנק הוא עסק והשיקול אם להחזיק מקום או לסגור שיקול עסקי, יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה ששירות בנקאי הוא שירות חיוני. כשאנחנו עדים להתקדמות בחדירת הטכנולוגיה, השאלה שנשאלת היא האם אנחנו משאירים מאחור את האוכלוסיות המוחלשות. אנחנו מבקשים להציע מספר פתרונות: אנחנו מציעים למפות את הסניפים, לקבוע תקן למרחק המירבי שאותו נדרש צרכן מבוגר לעשות ברגל כדי להגיע לסניף של בנק, להעמיד שירות בנק מופחת כמו סניף נייד או חלקי ואני רוצה להציע רעיון של סניף רב בנקאי שישרת מספר בנקים.
ח"כ אוסמה סעדי: זה נושא מאוד חשוב גם למגזר הערבי, ואני רוצה לזעוק את זעקתם של האזרחים הערבים שבמקומות רבים השירות שניתן במגזר הערבי הולך ומצטמצם. אני מדבר על ערים גדולות כמו למשל רהט שיש שם שני בנקים על 70 אלף אזרחים. המפקח על הבנקים הוא לא גוף נטרלי שמשקיף על מה שקורה והוא צריך לתת המלצות שאם לא יקבלו אותם אז יש לו שיניים. להשאיר את זה בידי הבנקים שהשיקולים שלהם אם אך ורק עסקיים, זה לא דבר נכון.
ח"כ זוהר בהלול: המדינה שלנו הפכה להיות קפיטליסטית, איפה שאין כסף לא מוכנים לשרת. אין שכבות חלשות בחברה שלנו? יש אנשים שלא מסוגלים לחבור לדיגיטציה והמודרניזציה המהפכנית. הקשישים הערבים הרוסים הם לא אזרחי המדינה? אני מציע שנפנה מכאן לבנקים ונגיד שאי אפשר שהכסף יהיה חזות הכל.
יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר סיכם את הדיון ואמר: הוועדה פונה לבנקים בבקשה להקצות לפחות פקיד אחד בכל סניף שייתן שירותי בנק במענה אנושי, מלבד זאת שיהיה פקיד שיסייע לאוכלוסיות שמתקשות לבצע פעולות באופן דיגיטלי. כמו כן, הוועדה מציעה לפתח מסלול "לאו קוסט" לשירותים בסיסיים, עם עמלות נמוכות כך שזה יהיה כדאי גם ללקוחות וגם לבנק.