יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), פתח את הישיבה הראשונה במסגרת ההתייעצות עם ועדת הכלכלה בנושא משק הגז הטבעי ואמר כי "המסלול הוודאי שאישור מתווה הגז צעד בו, נעצר ביום 25 יוני 2015, לפני חצי שנה, כששר הכלכלה, ח"כ אריה מכלוף דרעי (ש"ס), סרב לחתום על מתן הפטור לשותפויות הגז במהלך ישיבת הקבינט המדיני-בטחוני.
"בסירובו זה, העביר דרעי את סמכויותיו למליאת הממשלה, אבל הותיר אותה ללא סמכות מעשית להעניק את הפטור, עד אשר מליאת הכנסת תאשר את העברת הסמכויות הזו. וכך קרה שסוגיה טכנית לכאורה, הפכה לנושא מרכזי ומהותי שלא היה אמור מלכתחילה להגיע לכנסת, אלא להישאר במסגרת הממשלה בלבד.
"מנקודת מבטו של ראש הממשלה, היה זה שר הכלכלה שסיבך לו את התוכניות – הרי זה היה אמור להתחיל ולהיגמר בתוך הקבינט המדיני ביטחוני – ולא להגיע בשום פנים ואופן אלינו – נציגי העם – כנסת ישראל – הריבון היחיד. ואכן, ארבעה ימים לאחר אותה ישיבת קבינט, צרף יושב-ראש הכנסת, לבקשת הממשלה, את העברת הסמכויות לסדר יומה של הכנסת.
"עוד באותו היום, משך ראש הממשלה את הסוגיה מסדר היום, היות ולא עמד לרשותו הרוב הדרוש שיאשר את העברת הסמכויות משר הכלכלה לשר אחר. לאחר הכישלון הפרלמנטרי של אותו לילה, פרסמה הממשלה למחרת היום את מתווה הגז באמצעות מסיבת עיתונאים של שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ידידי ח"כ יובל שטייניץ. לראשונה נחשף לציבור אותו מתווה שהממשלה סיכמה עם שותפויות הגז. מתווה שאותו הגדיר שר התשתיות באותה מסיבת עיתונאים, ’הוא לא מתווה רק טוב – הוא המתווה הטוב ביותר’.
"מיד לאחר אותה מסיבת עיתונאים, בסוף יוני 2015, הכריזה הממשלה על 21 ימי ’שימוע ציבורי’ למתווה שהיא פרסמה. הרי מלכתחילה לא באמת הייתה כוונה לערוך ’שימוע ציבורי’ – הליך שהתרבות הפוליטית שלנו, לצערי הרב, לא השכילה לאמץ ולהטמיע במשטר הדמוקרטי שלנו.
"כשלא רוצים משהו באמת, אז זה יוצא עקום, חסר ולא רציני.
"עתרתי לבית המשפט העליון ביחד עם הפורום הישראלי לאנרגיה, עמותת צלול, התנועה לאיכות השלטון, חברת-הכנסת תמר זנדברג וחברת-הכנסת שלי יחימוביץ, אשר לה מניות יסוד חשובות במאבק, כנגד האופן שבו הממשלה מבצעת את השימוע הציבורי. חשבתי אז, ואני חושב גם כעת שמורכבות הנושא והשלכותיו כבדות המשקל למשק ולעתיד הדורות הבאים, אינן עומדות בקנה אחד עם משך הזמן המצומצם שהוענק לציבור להגיב ועם התהליך כפי שהממשלה ביצעה.
"בג"ץ אמנם דחה את עתירתנו בשל היותה עתירה מוקדמת, אבל פסק דינו של השופט סולברג קובע למעשה מסגרת ברורה להליך ההיוועצות, שכעת אנחנו מתחילים אותו.
"לא הכנסת היא זו שעכבה את התהליך עד היום. חשוב מאוד להדגיש את זה כי יש טעות בציבור כאילו הכנסת עיכבה את התהליך וחשוב שהדברים יאמרו בצורה ברורה: לא הכנסת היא זו שעיכבה את התהליך – הייתה זו הממשלה בעצמה!
"לאחר שהסתיים השימוע הציבורי, החליטה הממשלה לאשר את מתווה הגז ביום 16 אוגוסט 2015, אך שר הכלכלה התמיד בסירובו להפעיל את סעיף 52, עד שלבסוף התפטר מתפקידו ביום 1 נובמבר. עם התפטרותו עברו סמכויותיו לראש הממשלה שהפך להיות גם שר הכלכלה.
"ביום 5 נובמבר 2015 פנה אלי ראש הממשלה ושר הכלכלה בבקשה לקיום התייעצות עם ועדת הכלכלה, כפי שמורה סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. מספר ימים לאחר מכן, שיגרתי מכתב לראש הממשלה ושר הכלכלה ובו הודעתי לו שהליך ההיוועצות שהוא מבקש לקיים עם ועדת הכלכלה יתקיים לאלתר. כמו כן, הגשתי לו במכתב רשימה ארוכה של מסמכים, מידע, ניירות, סיכומים, פרוטוקולים, ניירות עמדה, הסכמים וסיכומים שהוועדה מבקשת וחייבת לקבל, וזאת על מנת לקיים הליך מקצועי, שקוף וללא משוא-פנים, כשכל המידע מונח לפתחנו – אני מצפה לתשובות ברורות לבקשה שהנחתי בפניו.
"מאז כניסתי לתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה הקדשתי זמן ללימוד סוגיית מתווה הגז. התעמקתי בנושא, על שלל היבטיו, התייעצתי לגביו, שוחחתי, חקרתי ובדקתי תתי-נושאים של הסוגיה המרכזית. עשיתי זאת בעזרת אנשים רבים וטובים – מומחים שונים, בעלי עניין ואזרחים מן השורה. מחשבה רבה הוקדשה גם לאופן שבו יתנהל הליך ההיוועצות, שכעת כאמור אנחנו מתחילים בו.
"בטרם יתחיל הדיון הראשון בהליך ההיוועצות, תרשו לי לקרוא בפניכם את נוסח סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים: ’השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה’.
"ובזה בדיוק מתמקד הליך ההיוועצות הזה: השאלה היא - האם לאור מכלול העובדות והידיעות שיעלו בפני הוועדה, במהלך ההיוועצות, תהיה הצדקה לשתק את חוק ההגבלים העסקיים – ולהעניק, לראשונה בהיסטוריה של מדינתנו, פטור מהחוק לשותפויות הגז - או שנכון יותר להשית את החוק על שותפויות הגז ולא לפטור אותן ממנו.
"האם מדובר במתווה שיתרונותיו כל-כך מובהקים, שנכון לוותר למענו על החלת כל חוק ההגבלים העסקיים, על העבר – בהווה – ובעתיד?
"ראש הממשלה ושר הכלכלה סבור שלאור שיקולי מדיניות חוץ וביטחון המדינה, יש במקרה הנוכחי מקום לפגוע בתחרות ולהעניק לשותפויות הגז את הפטור. רבים אחרים חושבים אחרת וסבורים שתחרות אמתית שתביא לשיפור רווחת התושבים היא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של ישראל וששיקולי החוץ אינם גוברים במקרה הנוכחי על שיקולי התחרות.
"ועדת הכלכלה מתחילה היום מסע, שבסיומו תגבש את המלצתה לראש הממשלה ושר הכלכלה, על בסיס בחינה מעמיקה של הסוגיה ותשאול בעלי התפקידים הרלוונטיים ומומחים נוספים. ההיוועצות אמנם מתמקדת בסוגיית סעיף 52, אך יחד עם זאת הוועדה רשאית, במסגרת ההליך, לשמוע ולעסוק בהרחבה של הנושא – בדיוק כפי שלדעתי בג"צ הורה.
"חבריי וחברותי, חברי הכנסת, עלינו לעשות מאמץ על מנת שנוציא תחת ידינו הליך מסודר, מקצועי ולא מתלהם - הליך שבו נברר את הדברים ללא משוא פנים. כל חבר כנסת יוכל להתמקד עפ"י ראותו עיניו בנושאים שחשובים לו – לא יהיו נאומים בכלל במהלך ההיוועצות, אלא שאלות ותשובות בלבד. על מנת שנצליח להביא את ההליך למיצוי מקסימלי חשוב שזה יערך בדרך מקצועית ורצינית. אלחם שכל אחת ואחד יאמר את דברו ללא פחד וללא חשש
"את הדיון הנוכחי, והראשון בתהליך, בחרתי לפתוח עם נציגי הארגונים החוץ-פרלמנטריים. הם אלה שמובילים את המאבק ברחוב למען מתווה טוב יותר, הם אלה שמוציאים כבר תקופה ארוכה, שבוע אחר שבוע, אלפי ישראליים לרחובות.
"אנחנו נציגי העם, על כל חלקיו, זרמיו והשקפותיו – ולכן אנחנו קודם כל מייצגים גם אותם! חרף העובדה שמעולם לא בוצע בישראל הליך היוועצות, על בסיס סעיף 52, אני סמוך ובטוח שנקיים הליך שיכבד את הדמוקרטיה ואת כנסת ישראל, אבל מעל לכל – שיכבד את אזרחי מדינת ישראל. מי שחושב שהוא בא לסמן וי בתהליך הזה הוא טועה. גם בג"ץ אמר את דברו בעבר בצורה ברורה. אני מצפה ורוצה לחשוב שהממשלה תדע לבוא בלב פתוח ובנפש חפצה כדי שנוציא את ההצעה הטובה ביותר תחת ידינו", סיכם כבל.