אחד היתרונות הגדולים של הקולנוע בא לידי ביטוי באפשרות להציג את העתיד. בסרטים הוליוודיים אפשר להשתמש באפקטים מיוחדים כדי להראות הכל, לרבות מכוניות מעופפות ומכונות למסע בזמן. אבל מה קורה שהמסך פוגש מציאות? הנה כמה טכנולוגיות שהתחילו בסרטים והיום נראות לנו כמעט מובנות מאליהן:

 

משקפי מציאות רבודה ומחשוב לביש

 

בשנת 2013 הציגה גוגל לראשונה את ה"גוגל גלאס". זהו המחשוב הלביש הראשון שהצליח להדגים את הטכנולוגיה שהייתה נפוצה עד אז רק בסרטים. זוכרים את הסרט "בחזרה לעתיד 2" ואת משקפי המציאות הרבודה שמלווים את משפחת מקפליי? עכשיו אתם יכולים להזמין אותן עד פתח הבית.

 

גוגל, פייסבוק, מייקרוסופט וחברות מציאות מדומה נוספות מתחרות חזק בתחום של המחשוב הלביש. הן מוכיחות שהעתיד כבר כאן ואין שום סיבה לחכות לו. משקפי מציאות רבודה גם מזכירים את הטכנולוגיה שהופיעה בסרט "היא", בו הגיבור מפעיל את כל עולמו באמצעות קול וללא מקלדת.

 

מכוניות רובוטיות בלי נהג

 

בסרט המדע הבדיוני "זכרון גורלי" משנת 1990 ניסה הבמאי ההולנדי פול ורהובן להציג חזון די עגום של החיים על מאדים. אמצעי התחבורה של האנושות באותו סרט הוא מונית רובוטית, שעליה נוהגים אנדרואידים. אז אמנם הדרך לחיים על מאדים עוד ארוכה, אבל יש לא מעט חברות רכב שמפתחות מכוניות עצמאיות. חלק מהמכוניות עתידות להחליף את מערכת התחבורה הציבורית ולשחרר אותנו מהצורך בישיבה על ההגה.

 

הוכחה נוספת לזה שהעתיד כבר כאן בתחום התחבורה, ניתן לראות למשל בדגם החדש של הונדה ג’אז. מגביל המהירות שמגיע יחד עם הרכב מסוגל לקרוא לבד את תמרורי מהירות הנסיעה בכבישים. הוא יודע להגביל אוטומטית את מהירות הנסיעה, לחסוך לכם דוחות מיותרים ובמקרים קיצוניים אפילו להתריע כדי להציל חיים.

 

ממשק מגע ושיחות וידאו

 

אם עד עכשיו עוד אפשר להבין למה אנשים התהלבו מטכנולוגיות שהופיעו בסרטים, הרי שעם ממשק מגע ושיחות וידאו כבר באמת קשה לזכור איך הסתדרנו בלעדיהם. בסרט "2001: אודיסיאה בחלל" משנת 1968 מצליח היוצר סטנלי קובריק לנבא כמעט במדויק את הטכנולוגיה של שיחות וידאו. היום אנחנו כמובן משתמשים בתוכנת סקייפ על בסיס יומי, אך ההדגמה המקורית נערכה עוד הרבה לפני שמישהו ידע איך זה יכול לעבוד.

 

הסרט "דו"ח מיוחד" של סטיבן שפילברג ובכיכובו של טום קרוז מצליח גם הוא לבלוט בכל פעם שמנסים להתחקות אחר מקורותיה של טכנולוגיית מסכי המגע. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2002 אבל לפני האייפון. המשמעות: אף אחד לא ידע שאפשר לוותר על לחצנים כדי לתקשר עם מחשבים.

 

סצנת הפתיחה של הסרט היא דוגמא מעולה לחזון טכנולוגי שמומש במלואו. אפשר לראות לאורך הסצנה וגם בהמשך כיצד הגיבור משתמש במגע כדי לבחור תפריטים, להגדיל תמונות, לשלוט במידע ועוד. ההבדל היחיד הוא שהשליטה בסרט היא מהאוויר ולא במגע פיזי, אבל החיישן של גלקסי S או XBOX קינקט מסוגל לעשות פחות או יותר את אותו הדבר.

 

לסיכום, אין ספק ששווה לעקוב אחר החזון הטכנולוגי המופיע בסרטים ולנסות לדלות ממנו מידע לגבי העתיד. הסרטים מקדימים את הטכנולוגיה ומסמנים את הדרך. הם נותנים ביטוי לחשקים החזקים ביותר של בני האדם, עוד לפני שהם מבינים כיצד ליישם אותם.

 

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש