מחלקת המחקר של אינפיניטי פרסמה היום סקירה ממנה עולה כי נכון לאוקטובר הוצאות משקי הבית נותרו יציבות, הפד’ בחר להדגיש גם כי ההשקעה בנכסים קבועים עולה מספר חודשים ברציפות, וקצב הגידול של המשרות מאט אך שיעור האבטלה נותר יציב. קצב האינפלציה המשיך להיות מתחת ליעד ארוך הטווח של ועדת השוק הפתוח, נובע בחלקו מהירידה החדה במחירי האנרגיה. בהתייחס לאינפלציה, מדגישים בפד’ כי הצפי הנגזר מהשווקים, מצביע על קצב אינפלציה נמוך מעט מקצב האינפלציה בפועל, אך ביחס לסקרי החזאים הציפיות לטווח הארוך נשארו יציבות.
באינפיניטי מציינים כי חברי הפד’ מדגישים כי מטרתם להאיץ את קצב יצירת המשרות ולשמור על סביבת מחירים יציבה. בנקודה זו, הפד’ באופן מפתיע לא חזר בעוצמה על הדאגה מהתמתנות קצב הצמיחה בעולם והסיכונים הנלווים לכך – דובר על אי הוודאות מהסיכונים הגלובליים אך במתינות. "בניסיון לקבוע אם הזמן המתאים להעלות את הריבית הפדראלית בישיבה הבאה, הועדה תעריך את ההתקדמות בפועל וצפי של קצב יצירת המשרות החדשות והשתנות התחזית לאינפלציה בטווח הבינוני וקצב של 2%".
כלכלני אינפיניטי מדגישים כי בהתייחס לקצב האינפלציה בארה"ב – ליבת האינפלציה נכון לחודש ספטמבר עומדת ברמה של 1.8-1.9% לשנים עשר החודשים האחרונים. האינפלציה הכללית עומדת סביב האפס. בניתוח פארטו של האינפלציה בארה"ב (על פי נתוני הלמ"ס בארה"ב) ניכר כי מחולל הדיס - אינפלציה במונחים שנתיים הוא סעיף האנרגיה בכלל ומחיר הנפט בפרט (משקלו במדד כ – 8%). בניתוח שאר הגורמים ניכרת דווקא עלייה קלה במחיר המזון ובשאר הסעיפים במדד. לאחר ירידת מחירים חדה מאד במחירי הנפט, סביר להניח כי אנו לקראת שיווי משקל לטווח קצר – בינוני בסביבת המחירים הנ"ל (ללא הנחת עליית מחיר) ולפיכך סביר בהחלט להניח כי המומנטום (הדלתא) של סביבת האינפלציה בארה"ב עשויה להיות חיובית בטווח הקצר והציפיות לטווח הבינוני יגיבו בעלייה.
התחזית לרבעון האחרון של 2016 – הטווח הקצר בינוני אומנם מראה על ירידה נכון לאתמול, אך מצויה סמוך מאד ליעד של הפד’ לטווח הבינוני – אינפלציה בקצב של 2.1%. סביר להניח שמחירי הנפט עשויים לשנות את תמונת האינפלציה כליל. בהנחה כי מחיר החבית מצוי בשיווי משקל בחודשים הבאים נראה את קצב האינפלציה בפועל והצפי לטווח הבינוני נמצאים בעלייה. כנראה שהפד’ מצפה לזה – כך תהיה לו סיבה טובה להאמין שהצעד שלו היה ראוי. אנחנו קרובים בצעדי ענק.
"ולאלה שמאמינים בכלכלה התנהגותית (שילוב של כלכלה ופסיכולוגיה) בוודאי מכירים את המושג: "החזרה אל הממוצע". או במילים אחרות: "כשל הרגרסיה". ההיגיון מאחורי המונח מצביע על כך שבדרך כלל אנשים "נכשלים" ברמת הניבוי שלהם באשר לביצועים עתידיים. אם באופן קבוע אני מוציא ציון 80 במבחן, ובמבחן האחרון אני מוציא 100, כמה סביר שאוציא במבחן הבא? כנראה קרוב יותר ל -80 ולא ל – 100. אם נתייחס לקצב האינפלציה בשנים האחרונות ניכר בבירור ששנת 2015 שונה באופן מהותי מהשנים שקדמו לה (בגרף אינפלציה שנתית של שנים קודמות ביחס לשנת 2015): אז אם אכן כשל הרגרסיה מתקיים, סביר להניח כי 2016 תנוע כלפי מעלה ומעל לשנת 2015." מסכמים כלכלני אינפיניטי.