נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, פרסמה תגובה להודעת הריבית של בנק ישראל: לדבריה, "מהודעת הריבית עולה כי בנק ישראל פסימי, אף יותר ממה שהצטייר בהודעה מסוף חודש ספטמבר. הבנק המרכזי מציין, כי הסיכונים לצמיחה ’אף גברו’, בין היתר לאור ההאטה הגלובלית וגל האלימות האחרון.
"בנוסף, מציין בנק ישראל, את המדיניות המוניטרית המרחיבה הצפויה בגוש האירו וביפן, לצד דחיית העלאת הריבית בארה"ב. מנגד, להערכת בנק ישראל, האינפלציה הנמוכה מושפעת במידה רבה מגורמים חד-פעמיים, כאשר בניכוי מחירי האנרגיה והפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות עלו המחירים ב-1%, במקום, כזכור, ירידה ב-0.5%.
"להערכתנו, עתה, משגברו הסיכונים לצמיחה בישראל, ולפנינו סבב הרחבות מוניטריות נוסף ברחבי העולם, עולה ההסתברות לצעדים מוניטאריים מרחיבים נוספים גם בישראל", סיכמה שמיר.
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת Consulting Group BDO, התייחס גם הוא להחלטת הריבית של בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה בגובה של 0.1%: "להחלטה על אי הורדת הריבית אין משמעות כלכלית, שכן המשק הישראלי נמצא עוד לפני גל הטרור במצב של ירידה בהשקעות והאטה כלכלית", אמר הרצוג.
לדבריו, "החשש הינו שהימשכות גל הטרור תדרדר את המשק לצמיחה שלילית לנפש בשנת 2016, בשל פגיעה בתיירות, במסחר והמשך הירידה בהשקעות במשק.
"הבעיה הקשה הינה שהמשק הישראלי נכנס למשבר הטרור ללא כריות הגנה, כשהוא כבר נמצא במצב של האטה כלכלית ולאחר שהמדיניות המוניטרית מיצתה את עצמה. תקציב המדינה שגובש לא כולל צעדים שיאפשרו למשק לעבור לתוואי של צמיחה, ואנו סבורים כי נדרשת מדיניות אקטיבית לעידוד השקעות במשק והאצת השקעות הממשלה בתשתיות, כדי להחזיר את המשק לתוואי צמיחה", סיכם הרצוג.