"פקידי בנק אגוד פעלו בתוך אולם התצוגה של בטר פלייס תוך שיתוף פעולה בין הבנק לחברה, יצרו מצג כי הבנק בדק את כדאיות העסקה לרכישת רכבים של החברה ותוך יצירת מצג כי בטר פלייס היא חברה יציבה ובטוחה, וכי הלכה למעשה מדובר בעסקת רכישת רכב מוצלחת, בטוחה, ונטולת סיכונים. זאת למרות שהחברה הייתה כבר על סף קריסה". כך טוענים בני הזוג סיגל וערן שלו בתביעה על סך 542,421 שקל שהוגשה לבית משפט השלום בת"א. התביעה הוגשה ע"י עו"ד גלעד נרקיס.
בני הזוג טוענים כי למרות שהרכב אינו יכול היום לשרת אותם, בשל קריסת החברה, ולמרות שהבנק העניק להם הלוואה תמורת שיעבוד הרכב בלבד, הם נאלצים להמשיך לשלם לבנק, מדי חודש, את ההלוואה. זאת היות והבנק מסרב לקבל אליו את הרכב.
על פי כתב התביעה, בנק אגוד הפר את חובותיו הבסיסיות כלפי לקוחותיו, בין השאר, בהעדר גילוי נאות וחוסר זהירות כלפי נוטל האשראי.
המדובר בתביעה של לקוחות הבנק שנטלו הלוואה במסגרת שיתוף פעולה של הבנק עם חברת בטר פלייס בהעמדת אשראי לרכישת רכב חשמלי מסוג רנו פלואנס.
לטענת התובעים, פקידי הבנק אשר פעלו בתוך אולם התצוגה של בטר פלייס תוך שיתוף פעולה בין הבנק לחברה, יצרו מצג כי הבנק בדק את כדאיות העסקה, כי עסקינן בחברה יציבה ובטוחה, וכי הלכה למעשה מדובר בעסקת רכישת רכב מוצלחת, בטוחה, ונטולת סיכונים, ובהתאם לכך התקשרו התובעים עם הבנק והחברה לרכישת מכונית מסוג רנו פליאנס + חבילת שרות, בסך של כ – 190,000 ₪ במימון הבנק.
לטענת התובעים, בסמוך לאחר העסקה והעמדת האשראי, אירעו שרשרת אירועים בחברה, בהם שי אגסי (מייסד בטר פלייס) סיים את תפקידו כמנכ"ל החברה, ואף החלו קיצוצים משמעותיים בפעילות המיזם, לרבות הערכות לפיטורי עובדים, והתברר כי "ההצלחה" המסחרית של המיזם כשלה כשלון חרוץ והיא אינה עומדת בתוכניות ובצפיות, וכי מתחילת שיווקה של רנו פלואנס החשמלית נמכרו בישראל מספר מועט ביותר של מכוניות חשמליות וכי החברה צברה הפסדים שהובילו לקריסתה, כאשר לטענת התובעים הדבר היה ברור וידוע היטב לבנק, שכן ברי לכל כי קריסת החברה לא התרחשה ביום אחד, וכי תהליך ההתדרדרות של החברה היה ידוע היטב לבנק ו/או היה על הבנק לדעת על מצב החברה, וזאת בין השאר לאור שיתוף הפעולה עם הבנק הכולל העמדת אשראי לרוכשי הרכב החשמלי.
לטענת התובעים, הבנק אשר ידע ו/או למצער היה עליו לדעת, כי החלום הגרנדיוזי של בטר פלייס אינו קורם עור וגידים וצפוי להיכשל כשלון חרוץ, התעלם ביודעין מהפרוז’קטורים ומאותות ההזהרה האדומים, וכי נוטל האשראי הבנקאי לביצוע העסקה הולך כסומא באפילה להניח את כספו על קרן הצבי, והלכה למעשה הבנק התעלם מאותות האזהרה ומהמידע אשר מצוי ו/או היה יכול להיות מצוי בידו, והוא לא טרח להודיע ולגלות דבר לתובעים.
לטענת התובעים הם לא ידעו מאומה על מצבה הכלכלי הכושל של החברה, הם סמכו את ידם על העובדה כי הבנק משתף פעולה עם החברה, וכי אם הבנק מעניק אשראי ומשתף פעולה עם החברה, כי אז עסקינן בעסקת אשראי ורכישת רכב בטוחה ונטולת סיכונים.
לטענת התובעים, ההתקשרות עם הבנק והחברה התבצעה כתוצאה מטעות ומהטעיה שהטעו הבנק והחברה את התובעים ולכן הם זכאים לבטל את הסכם הרכישה והאשראי, כאשר לעניין זה יצויין כי ההטעיה נבעה, בין השאר, מאי-גילוין של עובדות אשר לפי דין ולפי נוהג ו/או לפי הנסיבות היה על הבנק לגלותן.