עוזי לוי, אנליסט ראשי במחלקת המחקר של אינפיניטי, אמר היום באשר למדד המחירים לצרכן, כי "צריך לזכור כי תהליך ירידת המחירים במשק בעיקרו וברובו מבני. אנו עדים לשורה של הורדות מחיר רוחביות, במזון, במים, בחשמל, וכן הלאה. כמו כן ביטול מכסי מיסים ישירים ועקיפים תורמים גם הם ללחץ המחירים כלפי מטה. כך למשל, רק ביטול סעיף אגרת הטלוויזיה אמור לגרוע ממדד חודש ספטמבר כ-0.19%."
כלכלני אינפיניטי סבורים כי בראייה גלובלית המצב קשה יותר. מלבד העובדה כי המדינות הגדולות במערב נאבקות במטרה להעלות את קצב האינפלציה הנמוכה מאד, תהליך עודף ההיצע במונחי סחורות בעולם הולך ועולה – וכך המחיר ממשיך לרדת.
בנוסף לגל הטרור שפקד את המדינה בשבועיים האחרונים, המצב המאקרו כלכלי בישראל סביר עם נטייה להרעה במספר פרמטרים משמעותיים. רק אתמול פרסמה הלמ"ס את סקרי הפדיון של רשתות השיווק בחודשים יוני-אוגוסט, מהן עולה כי חלה ירידה של 3.5% בסך כל פדיון רשתות השיווק, וזאת בהמשך לירידה של 5.2% בשלושת החודשים מרס-מאי 2015. עוד פרסמה הלמ"ס כי בסקר הערכת מגמות בעסקים חלה הרעה קלה במאזן הפעילות הכוללת, כאשר בתעשייה נרשמה בחודש ספטמבר הערכה שלילית של המנהלים בתעשייה, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד.
כל זה "תופס" את המשק הישראלי בתקופה פחות נוחה לספיגת זעזועים. נתוני התמ"ג לרבעון השני והורדת תחזית הצמיחה במשק על ידי מחלקת המחקר בבנק ישראל "מקלקלים" במקצת את תמונת המאקרו הכוללת של המשק, מכאן שבנק ישראל מצוי בדילמה מאד לא פשוטה. הריבית במשק נושקת לאפס, ועל ריבית שלילית מיותר לדבר (המשק הישראלי לא ערוך לכך טכנית). יתרה מכך, השקל ממשיך להתחזק ומהווה אתגר גדול יותר לבנק ישראל.
התחזקותו של השקל בימים האחרונים באה מכיוון העולם, בהבנה כי הריבית בארה"ב לא תעלה כנראה השנה (לאור הקריאות לאחרונה לעבר הפד’ לא להעלות את הריבית בשלב הנוכחי), באירופה ממשיכים להרחיב כמותית ולכן הריבית על השקל עדיין עדיפה.
לסיכום, כלכלני אינפיניטי קובעים כי בהחלט סביר להניח כי הריבית תיוותר ללא שינוי – והורדת הריבית לאפס תהיה מעניינת ברמה ההיסטורית של המשק – אך לא תתרום באופן משמעותי לכלכלה. בנק ישראל יהיה חייב להכריז על צעדים אחרים. באינפיטיני עדיין סבורים כי הריבית האפסית במשק תלווה אותנו עוד זמן רב.