בתגובה לנתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול, לפיהם בחודשים ינואר-אוגוסט השנה נמכרו 23 אלף דירות חדשות, יותר מאשר ב-2014 כולה, אומר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, כי "הבעיה החמורה ביותר כאן הינה כמובן נושא האשראי העצום לדיור המוענק לרוכשים והיקפי המשכנתאות העצומים".
לדבריו, "אמנם, לכאורה, לא צפוי משבר אשראי בישראל דוגמת זה שהיה בארצות הברית ב-2007, אולם קיימת בכל זאת סכנה ממשית שאלפי, אולי רבבות רוכשים, שקנו בשנים האחרונות דירה במימון שלעיתים קרובות עלה בהרבה על מיליון שקלים, ייקלעו לקשיים.
"בל נשכח גם כי הריבית כיום הינה נמוכה מאוד, אולם לא לעולם חוסן ובשלב זה או אחר היא תתחיל לעלות. לכן, השילוב של משכנתאות ענק עם האטה במשק ומחירי דיור גבוהים מאוד ועם לחץ הולך וגובר לרכוש דירה מטריד ביותר. המלצתי זה מכבר: להגביל את גובה המשכנתא ל-750 אלף שקלים, וליצור ריבית דיפרנציאלית שונה בין הריבית הכללית במשק לבין הריבית ללוקחי המשכנתאות", הוסיף כהן.
רינה דגני, מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה: "הסכמי הגג של העיריות שלפיהם משווקות רבבות דירות בערי לווין דוגמת ראש העין, רמת בית שמש, יבנה, קריית ביאליק, קריית גת ועוד הינם בעייתיים. הם מעודדים זוגות צעירים ומשפרי דיור לרכוש דירות, לאו דווקא במחירים אטרקטיביים, זאת משום שגם בערים אלה המחירים עלו מאוד בשנים האחרונות, ללא יכולת להחזיק שתי מכוניות ולהיתקע אחר כל בפקקים המשתרכים אל מקומות העבודה בתל אביב ובמרכז.
"זו, לטעמי, תהיה בשנים הקרובות בעיה מחריפה והולכת. מחד גיסא רבבות משקי בית הכורעים תחת נטל משכנתאות ענק ומאידך גיסא עוד מחויבים בעלויות אחזקת מכוניות וביוממות של שעות ארוכות על הכביש.
"זוהי תוצאה ישירה מכך שתכנית התחדשות עירונית לאומית בערים הוותיקות לא יושמה בעשור האחרון ויצרה איזון בין ביקוש והיצע וגם הייתה מספקת דיור באותן ערים במרכז, דוגמת גוש דן, שבהן יש תעסוקה ואיכות חיים למשפחות הצעירות. פיתחנו זה מכבר בגיאוקרטוגרפיה מודל ארצי של התחדשות עירונית, ואנחנו מצפים שהן ממשלת והן בעיריות יטו שכם. כך ניתן יהיה תוך עשור שנים לקדם בנייתן של מאות אלפי יחידות דיור שגם יספקו את הביקושים, גם יעצרו את סחרחרת המחירים, גם יצרו צמיחה מחודשת של כלכלת ישראל וגם יעניקו איכות חיים טובה הרבה יותר לרוכשים", סיכמה דגני.