ועדת השרים לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אישרה הבוקר את תכנית משרד החינוך. תוכניות משרדי הרווחה והשירותים החברתיים והבריאות יאושרו בהמשך היום. סך התוכניות שיאושרו היום בהשקעה כספית כוללת של 300 מיליון שקל, מתוך למעלה מחצי מיליארד ש"ח שהוקצו לתכנית. תקציב התוכנית גדול מפי 4 מתוכניות העבר.
על פי התוכניות החדשות אשר גובשו בסיוע צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר-הטיפול ביוצאי אתיופיה שאינם עולים יועבר לידי משרדי הממשלה הביצועיים הרלוונטיים ממשרד העלייה והקליטה. כל משרד יפעל לביטול הדרגתי של תכניות מבדלות והעדפת תכניות ומסגרות משלבות, ככל שהדבר אפשרי. מדובר במפנה בדרך עבודת הממשלה עד עתה בנושא והעקרונות שבבסיס התכניות גובשו בתהליך שבו לקחו חלק משרדי ממשלה רבים ועשרות נציגי ציבור יוצאי אתיופיה. את התוכניות הביאו לאישור ועדת השרים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך, נפתלי בנט, שר הבריאות, יעקב ליצמן ושר הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ.
בפתח ישיבת ועדת השרים אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "היה לי חשוב מאוד לאשר את התכניות הללו ללא דיחוי כדי לאפשר את יישומן, ואני אמשיך לעבוד באופן אישי בדיוק כפי שהבטחתי כדי ללוות את הפעילות של צוות השרים. התכניות הללו הוכנו בהשתתפות עם נציגי הקהילה. אנחנו עושים את זה, ממשיכים לעשות את זה, תוך כדי תנועה, תוך כדי משברים לאומיים, לא מפסיקים. מי שרוצה להביא תוצאות עושה את מה שנחוץ. עושים עכשיו, וזה מה שאני מבקש לקדם".
ראש הממשלה הדגיש כי התוכניות שאושרו בועדת השרים מבטאות את רצינות הכוונות של ממשלת ישראל לפעול לשינוי עמוק במציאות היומיומית ובהרגשה של יוצאי אתיופיה בישראל בכל תחומי החיים. בישיבות הקרובות יובאו לאישור תכניות של משרדים אחרים בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקלים בארבע השנים הקרובות. משרד ראש הממשלה ילווה את המשרדים בטיפול הממשלתי בכלל הנושאים.
במסגרת ההחלטה שאושרה יקימו מנכ"לי משרדי החינוך, הבריאות והרווחה ועדה ציבורית מייעצת, אשר לפחות מחציתה תהיה מורכבת מאנשי מקצוע יוצאי אתיופיה, אשר תתכנס באופן שוטף, תקבל דיווח אודות התקדמות התכנית באותו משרד ותדון בחסמים ביישומה.
צוות במשרד ראש הממשלה ילווה את יישום התכנית הממשלתית במשרדים השונים ויוודא ניצול מיטבי של התקציבים לכל אורך שנות התכנית.
עיקרי התוכניות: צעדים מרכזיים במשרד החינוך - סגירת תכניות מבדלות והפיכתן של תכניות אחרות לתכניות משולבות לכל התלמידים הזקוקים לתגבור; חיזוק בתי ספר בהם שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה באמצעות תקציבים וכלי תגבור; חיזוק ההישגים הלימודיים להגדלת מספר התלמידים המשיגים תעודות בגרות ותעודות בגרות איכותיות שתאפשרנה להם להשתלב באקדמיה; עידוד תלמידים להשתתף בתכניות חברתיות – חוגים, תנועות נוער, מכינות קדם צבאיות ומכינות אופק; פיתוח צוותי ההוראה - הכפלת מספר המורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך והכשרות אינטנסיביות לרגישות ומיומנות רב-תרבותית בקרב המורים והמנהלים.
המשרד הציב יעדים קונקרטיים: עלייה בהישגים בעברית, מתמטיקה ואנגלית, בבי"ס יסודי וחט"ב בהם שיעור גבוה של תלמידים ממוצא אתיופי; עלייה במספר התלמידים הזכאים לבגרות; עלייה במספר התלמידים הזכאים לבגרות איכותית; עלייה במספר התלמידים המשתתפים בתכניות מצוינות; הכפלת מספר המורים יוצאי אתיופיה המועסקים במערכת החינוך מ-300 ל-600; עלייה של 500 מתנדבים במספר היוצאים לשנת שירות ומכינות קדם צבאיות.
בתחום החינוך, יינתן דגש על סגירת התכניות המבדלות והפיכתן של תכניות אחרות לתכניות משולבות לכל התלמידים הזקוקים לתגבור – יוצאי אתיופיה ושאינם. לצד זאת, בתי ספר בהם שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה יועצמו ויחוזקו באמצעות תקציבים וכלי תגבור ייעודיים עד להפיכתם לבתי ספר מובילים ומצטיינים.
פיתוח וקידום התלמידים ייעשה גם בחינוך הפורמלי – באמצעות פעילויות לחיזוק ההישגים הלימודיים להגדלת מספר התלמידים המשיגים תעודות בגרות ותעודות בגרות איכותיות שתאפשרנה להם להשתלב באקדמיה, וגם בחינוך הבלתי פורמלי – עידוד תלמידים להשתתף בתכניות חברתיות – חוגים, תנועות נוער, מכינות קדם צבאיות ומכינות אופק, זאת באמצעות הקמת קרן ייעודית לתמיכה בחניכים וכלים נוספים.
למתן מענה שלם לקידום החינוכי ישקיע משרד החינוך מאמצים בפיתוח צוותי ההוראה - הכפלת מספר המורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך והכשרות אינטנסיביות לרגישות ומיומנות רב-תרבותית בקרב המורים והמנהלים. בספרי הלימוד ובתכני בית הספר תהיה התייחסות למורשתה המפוארת של יהדות אתיופיה והעלייה ארצה, כחלק בלתי נפרד מן הזהות הישראלית.
לשם מימוש פעילויות משרד החינוך הוקצו ממקורות ממשלתיים 200 מיליון ₪ ל-4 שנים. התקציב המיועד יתחלק בין פעילויות המשרד כך ש- 92 מלש"ח מהתקציב יופנה לקידום הישגים לימודיים והעצמת בתי ספר, 24 מלש"ח יופנו למענים לצרכי התלמידים, כ-56 מלש"ח יופנו לפעילויות בלתי פורמליות ולחיזוק ההכנה לצה"ל וכ-20 מלש"ח מהתקציב יופנו להכשרה, העצמה, השמה ופיתוח של עובדי הוראה.
צעדים מרכזיים במשרד הבריאות: הרחבה והעמקה של שירות מוקד התרגום ופניות הציבור ושל פעילות ההסברה האינטרנטית; הגדלת מספר המגשרים הפועלים במערכת הבריאות תוך הסדרת תפקידם ומעמדם; הנגשת זכויות למטופלים והתאמה לשונית ביחסים שבין הרופאים למטופלים; הגדלת שיעור יוצאי אתיופיה במקצועות איכותיים במערכת הבריאות; צמצום התחלואה בסכרת.
המשרד יפעל באופן אקטיבי כדי להנגיש זכויות למטופלים וקבע סדרת פעולות להתאמה והנגשה לשונית ביחסים שבין הרופאים למטופלים, כדי למנוע מצבים של אי הבנות על רקע קושי שפתי: הרחבה והעמקה של שירות מוקד התרגום ופניות הציבור, חיזוק פעילות ההסברה האינטרנטית, והכפלת מספר המגשרים הפועלים במערכת הבריאות. כמו כן, מושם דגש על הבטחת כבוד האדם ומניעת אפליה בכל מפגש של מטופל עם מערכת הבריאות: נקבעה נורמה מחייבת לטיפול בתלונות של מטופלים על מערכת הבריאות והמשרד מצהיר שיגלה אפס סובלנות לגילויי גזענות. הטמעת הנחיות אלו תיעשה גם באמצעות הדרכות והכשרות מקיפות לצוותים הרפואיים.
המשרד ישקיע מאמצים ממוקדים כדי להגדיל את שיעור יוצאי אתיופיה במקצועות איכותיים במערכת הבריאות ולהסיר חסמים, ככל שישנם, העומדים בפניהם כיום. כמו כן המשרד יפעל לצמצום התחלואה בסכרת שהופכת שכיחה יותר ויותר. כחלק מן המאמץ לחזק ולשמר את הישגי התכנית בעתיד, משרד הבריאות קבע מנגנונים ליצירת קשר קבוע ורציף עם נציגי ציבור יוצאי אתיופיה, במטרה ליצור ערוצי תקשורת בוני אמון בין יוצאי אתיופיה והנהלת המשרד.
תקציב משרד הבריאות העומד על כ-20 מלש"ח בפריסה ל-4 שנות התכנית יוקצה כך ש-40% ממנו יופנה להגדלת מספר המגשרים במרפאות, כ- 50% יופנה לקידום הבריאות בקהילה לרבות מניעה וטיפול בסכרת וכ-10% יופנה להנגשת זכויות ומידע, הסברה והכשרת צוותים רפואיים בנושא.
צעדים מרכזיים במשרד הרווחה: טיפול ממוקד בקבוצות האוכלוסייה - צעירים בסיכון ונוער מנותק, צעירים השוהים במוסדות חסות הנוער לפי צו שופט, משפחות בסיכון גבוה וחסמים שפתיים וקשישים; לא ייעשה רישום ’אוטומטי’ של משפחות לשירותי הרווחה, אלא יינתן אבחון ראשוני אשר ינתב את המשפחה לשירות המתאים לה, במקרי הצורך; כל הפעולות הטיפוליות תיעשנה תוך שיתוף ההורים והנגשת המידע באופן אקטיבי והצבת מתורגמנים, בעיקר בנקודות רגישות כגון בוועדות תכנון, טיפול והערכה על הוצאת ילדים מהבית; בתחום הרווחה המשרד יוביל טיפול ממוקד בקבוצות האוכלוסייה: צעירים בסיכון ונוער מנותק, צעירים השוהים במוסדות חסות הנוער לפי צו שופט, משפחות בסיכון גבוה וחסמים שפתיים וקשישים.
המשרד הציב דגשים בפעילותו בטיפול ביוצאי אתיופיה בהתאם לאבני היסוד של התוכנית הכלל ממשלתית. המענה שיינתן על ידי המשרד יהיה בהתאם לצורך בלבד, לא ייעשה רישום ’אוטומטי’ של משפחות לשירותי הרווחה, אלא יינתן אבחון ראשוני אשר ינתב את המשפחה לשירות המתאים לה, במקרי הצורך. לצד זאת, תיעשה סריקה מקיפה של רישומי המשפחות בלשכות הרווחה לסיום הקשר הטיפולי עם משפחות שעמדו ביעדי הטיפול שהוגדרו להן ועם משפחות שאינן זקוקות לסיוע שירותי הרווחה ("סגירת תיקים").
כל הפעולות הטיפוליות תיעשנה תוך שיתוף ההורים והנגשת המידע באופן אקטיבי והצבת מתורגמנים, בעיקר בנקודות רגישות כגון בוועדות תכנון, טיפול והערכה על הוצאת ילדים מהבית. המועצה הציבורית המייעצת במשרד הרווחה תעקוב אחר ההתקדמות בנושא צמצום ההפניה של ילדים ונוער לפתרונות חוץ ביתיים בוועדות אלה.
לתכנית משרד הרווחה הוקצו 80 מלש"ח למשך 4 שנות התכנית, כאשר 50% מן התקציב יופנה לטיפול בנוער וצעירים שבאחריות אגף תקון, ו- 50% מן התקציב יופנה לטיפול במשפחות בסיכון גבוה ולתכניות לקשישים.