"שעון הקיץ חסך למשק כ- 90 מיליון ₪, כתוצאה מחיסכון בעלויות הייצור (חשמל), עלייה בפריון העבודה במשק וגידול במכירות, וחסכון בהוצאות החשמל של משקי הבית", כך נמסר היום מאגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר בראשות ישראלה מני.
שעון הקיץ החל השנה ב- 26.3.10 ויסתיים ב- 11.9.10 לפנות בוקר (בלילה שבין שבת לראשון, בשעה 02:00 לפנות בוקר, יוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה).
מניתוח אגף הכלכלה עולה כי כל שעת אור נוספת הגדילה את צריכת שירותי הפנאי בהשוואה לשעון החורף. "שעון הקיץ נתפס ע"י מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר באמצעות הארכת שעות הפנאי ונוחות גדולה יותר של קנייה בשעות אור" .
מהערכות שמרניות של אגף הכלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, בחודשים בהם הופעל שעון הקיץ כל שעת אור נוספת הביאה לתוספת פדיון וחסכון בעלויות של כ- 500 אלף ₪.
מהניתוח עולה כי שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים, בכ- 40 מיליון ₪, ולחיסכון בעלויות, עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה בעיקר לצורכי תאורה, שנאמד בכ- 50 מיליון ₪. המשך הפעלתו עד תחילת נובמבר, בדומה למקובל באירופה ובארה"ב, תחסוך למשק 10 מיליון ₪ נוספים.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "לשכת המסחר שוקלת את האפשרות לפיה המגזר העסקי ימשיך לפעול על פי שעון הקיץ, בשונה מהנורמה הכללית, בכדי לחסוך בעלויות הכספיות הכבדות ובהוצאות החשמל והאנרגיה.