"הנגידה מחזירה את האופציה של שימוש בכלים לא קונבנציונליים ומשדרת שלא תמהר להעלות את הריבית". כך עולה מסקירת המאקרו השבועית שפרסמו הבוקר (ג’) יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, הכוללת התייחסות להחלטת הריבית האחרונה.
לדברי כץ, "ההחלטה לא לשנות את הריבית התבססה על ההנחה, הנכונה לדעתנו, שהקיפאון בצמיחה ברבעון ב’ והירידה בסביבת האינפלציה זמניים. לפי ההודעה המוניטארית ודברי פלוג, ’בניכוי השפעת השביתה בכי"ל והקדמת רכישות רכבים חדשים בשנת 2014, מסתמנת רק ירידה קלה בצמיחה במהלך שנת 2015, אשר תואמת את הירידה בסחר העולמי’. הפרשנות שלנו: אם ההתמתנות אקסוגנית, אין סיבה להפעיל כלים מוניטאריים נוספים.
"נתוני סחר חוץ של החודשים יולי-אוגוסט ’תומכים בהערכה, שחל שיפור מסוים ברבעון ג’’. כלומר, רבעון ב’ העגום היה זמני וכעת המצב הכלכלי לא דורש הרחבה מוניטארית נוספת. ’יש לנו שוק עבודה חזק’ - למעשה, אם יש נתון שבאמת לא תומך בהרחבה מוניטארית נוספת הוא שיעור האבטלה הנמוך, אשר עומד על 5.3% בחודש אוגוסט ו- 4.5% בחתך הגילאים של 24-65 (ללא חיילים וסטודנטים). בחודש אוגוסט, חל גידול חד בקליטת עובדים חדשים (תוספת של 41.6 אלף מועסקים!). בחודשים יוני-אוגוסט נתוני המגמה מצביעים על קצב גידול של 3.3% (בחישוב שנתי) במספר המועסקים.
"בנק ישראל החזיר לניתוח המוניטארי את ’אינפלציית הליבה’. האינפלציה, ללא סעיפי המזון והאנרגיה, עלתה בחודש אוגוסט ב- 0.8% ב- 12 החודשים האחרונים, ולא רחוק מיעד האינפלציה, מ-0.7% בחודש יולי. בעבר, הדגישה פלוג את החשיבות של סך הכול האינפלציה מאחר וזה היעד של בנק ישראל, בטענה שקיימת בעייתיות לגבי איזה סעיפים להוציא מהמדד בחישוב ’הליבה’ (אולי גם את סעיף התקשורת שעוברת רפורמה?). לצורך חיזוק ההסתכלות על אינפלציית הליבה, לפני כחודש, נוספה סידרת אינפלציית הליבה למאגר הנתונים באתר בנק ישראל.
"סקירת מאקרו שבועית: כמו כן, בעבר, נדמה היה שהוועדה המוניטארית שמה דגש על ’הפתעת המדד’ - כזכור, בנק ישראל הוריד את הריבית בסוף חודש פברואר, לאחר מדד ינואר הנמוך (0.9%-), שהפתיע בהשוואה להערכות המוקדמות (0.6%-). אז, לא הוזכר שאינפלציית הליבה עלתה ל- 0.9% ב- 12 החודשים האחרונים (בינואר) מ- 0.8% בדצמבר.
בנק ישראל רואה את הירידה בציפיות האינפלציה גם כזמנית, הנובעת מההוזלות היזומות על ידי הממשלה. לפי בנק ישראל הירידה במע"מ, ביטול אגרת טלוויזיה והוזלת החשמל יתרמו 0.7%- לאינפלציה. למרות שחלה ירידה מסוימת בציפיות האינפלציה, גם בטווחים הבינוניים והארוכים, בנק ישראל ממעיט בחשיבותה: ’ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) נותרו החודש בסביבות 1.4%, וציפיות הפורוורד לטווחים הארוכים (5 עד 10 שנים) המשיכו לנוע סביב מרכז יעד האינפלציה. הדבר משקף את האופי קצר הטווח של הגורמים לירידה בציפיות לטווחים הקצרים’.
"להערכתנו, בחודשים האחרונים חלה ירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק האג"ח בטווח של חמש שנים קדימה (כך גם לפי נתוני בנק ישראל) ל- 1.2% מ- 1.5% לפני שלושה חודשים.
"אנו מדגישים את החשיבות של רמת שע"ח בהחלטת הריבית. בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח (לפי פלוג, 2.2 מיליארד דולר ברבעון ג’). כל עוד שע"ח של השקל לא חוזר ומתחזק בצורה משמעותית, לא נראה שבנק ישראל יוריד את הריבית.
"חשוב להדגיש את השינוי בתחזית המאקרו של מחלקת המחקר של בנק ישראל לגבי שנת 2016. הריבית בסוף השנה תעמוד על 0.5% בלבד, ירידה מ- 1.25% בתחזית הקודמת, עם אינפלציה שנתית של 1.4% - ירידה מ- 2.0%. כעת, המודל במחלקת המחקר צופה העלאת ריבית ראשונה רק ברבעון ב’ 2016 (לעומת רבעון א’, כפי שצפו בתחזית הקודמת).
"נדמה, שבנק ישראל בכל זאת החליף דיסקט ואינו צופה העלאת ריבית ’בעקבות הפד’. זהו מסר חשוב לשוק - גם לשוק המט"ח ולשוק האג"ח. כידוע חברי הפד צופים בממוצע ריבית של 1.37% בסוף 2016, כלומר 0.9% מעל הריבית חזויה בישראל.
בחודש יוני, תחזית הריבית של הפד עמדה על 1.6% או 0.35% מעל הריבית החזויה על ידי בנק ישראל. בכל זאת, פלוג רוצה להחזיר את האופציה של הפעלת כלים לא קונבנציונליים והבינה שיותר מדי שקיפות לא תורמת להשגת יעדי בנק ישראל.
"במסיבת העיתונאים היא אמרה: ’הצעדים בהחלט על השולחן’, נימה שונה מלפני שלושה חודשים, אז נאמר: ’נראה שפחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונליים בתקופה הקרובה’.
"מאקרו גלובלי: שוק האג"ח לא משוכנע שהפד יעלה את הריבית עוד השנה, כפי שאומרת ילן. הדאגות סביב כלכלת סין נמשכות, סקרי התעשייה באזורים השונים בארה"ב חלשים יחסית, באוגוסט חלה ירידה של 2% בהזמנות של מוצרים בני קיימא, אשר מוחקת את הגידול ביולי, ומדד האמון הצרכני, התייצב על רמה נמוכה יחסית.
"אינפלציית הליבה (לפי מחירי הצריכה הפרטית PCE) עלתה ב- 0.1% באוגוסט ו- 1.3% ב- 12 החודשים האחרונים. התשואות הארוכות חזרו לרדת, לטווח הנמוך של החודשים האחרונים, קרוב ל- 2.1% (10 שנים)", סיכמו בלידר.