"ההעלאה הצפויה של שיעור הריבית בארה"ב השפעה מוגבלת בלבד על דירוג האשראי של חברות ובנקים בארה"ב". כך עולה מהתייחסות Moody’s לצפי של העלאת ריבית הפד עד סוף השנה, שלהערכתם לא תהיה לו השפעת משמעותית על חברות ובנקים בארה"ב.
כזכור, הפד האמריקאי החליט ביום חמישי האחרון לדחות את השינוי במדיניות המוניטרית והותיר את שער הריבית הנוכחי על כנו. חרף הדחייה הנוכחית, מעריכים במודי’ס כי שיעור הריבית בארה"ב יעלה בצורה הדרגתית, החל מסוף שנת 2015 וכי לעלייה זו לא תהיינה השלכות משמעותיות בתחום דירוג האשראי.
כך, במודי’ס מעריכים כי הפד יעלה את שיעור הריבית ב- 2.0-1.5 נקודות אחוז במהלך השנתיים הקרובות, קצב איטי פי שניים מקצב העלאת הריבית במועד הקודם שבו יישם הפד האמריקאי מדיניות מוניטרית מצמצמת באמצע שנות ה- 2000.
להערכת סוכנות הדירוג, להעלאת הריבית הראשונית לא תהיה השפעה מיידית וישירה על דירוג מוסדות פיננסיים, חברות לא-פיננסיות ומכשירי מימון מובנה, וזאת בשל העובדה ששיעורי הריבית, גם לאחר ההעלאה הצפויה, יוותרו נמוכים מבחינה היסטורית וכן בשל הקצב האיטי של העלאת הריבית.
שיעור הריבית שמשלמות חברות לא-פיננסיות בארה"ב הינו נמוך מאוד, והעלייה ההדרגתית הצפויה בשיעורי הריבית שחברות אלו ישלמו יועילו לבנקים ולחברות הביטוח, ששיעורי הרווחיות שלהם נשחקו בשנים האחרונות בשל סביבת שערי הריבית הנמוכה. עבור ממשלת ארה"ב (המדורגת על-ידי מודי’ס בדירוג Aaa יציב), בטווח הזמן הקצר, העלאת הריבית הראשונית תהיה בעלת השפעה מינימאלית על עלויות החוב.
אולם, במהלך השנים הקרובות וככל שהפד ימשיך בהעלאת הריבית, עלויות הריבית של הממשל תגדלנה בצורה משמעותית.
עבור בנקים אמריקאים, ככלל, ניתן לומר שהעלאת שיעור הריבית והחזרה לשיעורי ריבית "נורמליים" יתמכו ברווחיות הבנקים דרך גידול במרווח הריבית נטו (הפער בין שיעור הריבית שמקבל הבנק על יתרת נכסיו נושאי הריבית לעומת הריבית שמשלם הבנק ללקוחותיו), המהווה כ- 75%-50% מהכנסות הבנקים בארה"ב. נכון להיום, תשואות נמוכות על נכסי הבנקים קוזזו במידת מה כנגד ירידה בעלויות המימון, כאשר מרבית הבנקים התרכזו בעיקר באיסוף פיקדונות מן הציבור.
להערכת מודי’ס, המשך העלאת הריבית על-ידי הפד האמריקאי תלוי בקיומה של סביבה כלכלית חיובית, כזו התומכת באיכות האשראי של לווים ובאיכות האשראי של הבנקים. בחברת הדירוג צופים כי מדדים לאיכות תיק הכנסים של הבנקים בארה"ב ימשיכו את מגמת השיפור אשר אפיינה את שנת 2015 גם לתוך שנת 2016.
עם זאת, מציינים במודי’ס כי התגברות התחרות מצד מוסדות פיננסיים המציעים מימון חוץ-בנקאי – על רקע סביבת הריבית הנמוכה והחיפוש של מוסדות פיננסיים לאפיקי השקעה בעלי תשואה– פגעה, במידת מה, באיכות החיתום של הבנקים, מה שעשוי להוביל לשיעור גבוה של חובות בעייתיים ובלתי-מסופקים בעתות של האטה כלכלית.
עבור מרבית החברות הלא-פיננסיות בארה"ב, העלאת הריבית תהיה בעלת השפעה מוגבלת בלבד בשנים 2016-2015, אם כי חברות בדירוג ספקולטיבי תהיינה, מן הסתם, רגישות יותר להעלאת שיעור הריבית. לוח הסילוקין של מרבית החברות הפיננסיות מדורג ונפרע לאורך תקופה של כמה שנים, כך שיידרשו מס’ שנים לפני שהעלאת הריבית תשפיע על מדדי האשראי של החברות הלא-פיננסיות. עם זאת, מעריכים במודי’ס כי לאור הצמיחה הכלכלית המתונה יחסית והתנודתיות בשווקים, המשקיעים יישארו זהירים וחברות עם איכות אשראי נמוכה תהיינה פגיעות יותר לשינוי בשיעורי הריבית.
חברות לא-פיננסיות קטנות בעלות גמישות פיננסית נמוכה תהיינה חשופות אף הן לסיכון משמעותי בעת מחזור החוב שלהן.
בהקשר זה, יצוין כי מרווח התשואות בין אגרות חוב קונצרניות לאגרות חוב של ממשלת ארה"ב החל להתרחב, בכל קבוצות הדירוג, החל משלהי שנת 2014, כאשר מרווח התשואה עבור אגרות חוב קונצרניות בדירוג ספקולטיבי התרחב בצורה ניכרת, החל ממאי 2015, כאשר השוק החל לחכות להעלאת הריבית. כך, מרווחי התשואה כיום הם גבוהים ממרווחי התשואה לפני המשבר הפיננסי של 2008/09 , במיוחד עבור חברות בדירוג ספקולטיבי.
עבור תחום המימון המובנה, להעלאת הריבית תהיה השפעה מגוונת. העלאת הריבית היא בעלת השלכות שליליות על אגרות חוב מגובות משכנתאות מסחריות (Commercial Mortgage Backed Securities) ואגרות חוב מגובות הלוואות סטודנטים. מנגד, להעלאת הריבית תהיה השפעה מוגבלת בלבד על אגרות חוב מגובות הלוואות לרכב, הלוואות מגובות תקבולים מכרטיסי אשראי, ואגרות חוב מגובות משכנתאות למגורים (Residential Mortgage Backed Securities).