החל הדיון במליאת הכנסת במתווה הגז: שר התשתיות והאנרגיה, יובל שטייניץ, אמר בדיון פגרה על מתווה הגז כי "ללא פיתוח לוויתן נהיה מדינת חלם שפספסה הזדמנות; זה נושא גדול מהפוליטיקה".
השר שטייניץ הציג את מתווה הגז במליאה: "הממשלה מציגה את המתווה הבוקר בכנסת ומצפה לקבל את תמיכתה שיש לה ערך מוראלי ומוסרי אבל גם ערך כלכלי חשוב כי שוקי העולם מסתכלים עלינו. מאגרי לוויתן כריש ותנין יכלו כבר להכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדים. 5 שנים ו-3 חודשים חלפו מאז גילוי לוויתן ולא קרה מאום. אוצר הטבע הזה עדיין נח לו כאבן שאין לה הופכין בעומק הים התיכון. במקום להשיק מתווה שיאפשר פיתוח מהיר שלו, היינו עסוקים בריבים וויכוחים בין רגולטורים. עלות העיכוב בתמר - 20 מיליארד שקל".
שר האנרגיה הוסיף כי "כולם מסכימים שהמצב הקיים לא בריא. יש לנו שדה אחד, קבוצה אחת, מונופול אחד. חברות בינלאומיות הפסיקו לעסוק בחיפוש גז ונפט בתחומי ישראל. חלק היו כאן וגירשנו אותן. אם היינו אטרקטיביים והמתווה היה מאושר לפני כמה שנים אז כמו שבמצרים, קפריסין וקנדה מחפשים גז כך היה קורה גם כאן. בסוף יש עובדות בסיסיות של היגיון וכלכלה שאין להתכחש להן. איפה שכדאי- החברות הבינלאומיות מגיעות. מי שמתעלם מכך מתעלם מהמציאות. ללא פיתוח לוויתן נהיה מדינת חלם שפספסה הזדמנות.
"המצב בעייתי גם מבחינת ביטחון אנרגטי. פיתוח השדות בגלל עומקם עולה מיליארדים. משמעות נוספת היא שתקלה בצינור יבשתי ניתנת לתיקון תוך ימים ותקלה בצינור ימי רדוד – שבועות. תקלה בעומק של שני ק"מ לוקח חודשים לפעמים ולכן התלות במאגר אחד פירושה אפשרות להפסקות חשמל של חודשים עד תיקון. אנחנו לא יכולים להיות ערבים לביטחון האנרגטי כל עוד לא יהיו עוד שדות".
לדברי שטייניץ, "המתווה אמור ליצור תנאים לפיתוח לוויתן תוך ארבע שנים. בנוסף, לצמצם את האחזקות הצולבות- כניסת משקיעים חדשים גם לחיפושי שדות חדשים, תוך קביעת מחירים מאוזנת.
"המתווה קובע תנאים והתחייבות לפיתוח לוויתן. המתווה כולל שינוי מבני בתמר. דלק תמכור כל אחזקותיה תוך שש שנים. יש כאן מצב שעדיף במבנה האחזקות. יתרה מזו אין שום תמריץ לחשוף שדות חדשים ולכן מטרת המתווה היא שחברות בינ"ל יחזרו לחפש כאן גז. לפי הסקרים שבידינו יש עוד כמויות גז ניכרות ובוודאי גם נפט שממתינות לגילוי במים הכלכליים שלנו. וזה הכי טוב מבחינת המונופול והביטחון האנרגטי שלנו".
בהתייחסו לשאלות חברות הכנסת זהבה גלאון (מרצ) ושלי יחימוביץ’ (המחנה הציוני), אמר: "ידענו שהחיפושים במצרים התחדשו אך לא ידענו על מציאת שדה. קשה לדעת על גילוי שדה לפני שמגלים אותו. במצרים גילו גז לפני 20 שנים אפשרו לייצא שליש וקבעו מחירים נמוכים. הם חשבו שהם חכמים גדולים ומכרו לנו גז במחיר דומה. השוק קפא והחברות הבינ"ל הקפיאו פעילות ומצרים נקלעה למצוקה בגלל כשל רגולטורי. היא החלה לייבא גז.
"לפני כשנה בדומה לנו, סיסי השיק מעין מתווה גז עם מחיר תקרה. הוא נתן הטבות מס לחברות והבטיח דברים נוספים ליציבות רגולטורית. אז חזרו חברות לחפש גז במצרים. נכון לעכשיו למרות התגלית שר האנרגיה הודיע שהיא מבקשת לייבא גז מישראל.
"אם נמשיך להמתין ויהיו תגליות נוספות במצרים וקפריסין, ייתכן ולא יזדקקו לגז הישראלי במצרים וירדן. במקרה כזה איבדנו הזדמנות מדינית וכלכלית אנרגטית. מי שעומד במקום נשאר מאחור. אלו עיכובים שיכולים להימשך גם שנה ושנתיים", הוסיף שר האנרגיה.
ביחס למחיר אמר: "כיום אין פיקוח על המחירים. הוספנו שלושה מנגנונים מרסני מחיר, שמבטיחים שהמחיר יישאר זול מהממוצע ברוב מדינות ה- OECD. המתווה המוצע אינו מקל על חברות הגז. אנחנו המדינה שמטילה על החברות את המגבלות הכי קשות בעולם המערבי.
"אני פונה אליכם חברי הכנסת: הנושא הזה גדול מהפוליטיקה עם השלכות לעשרות שנים קדימה. לדורי דורות. הנזק שנגרם הוא עשרות מיליארדים והרווח יכול להיות עשרות מיליארדים לחינוך ובריאות", סיים את דבריו.