בנק ישראל התייחס היום להחלטה להוריד את המ"עמ באחוז, ואמר כי בחודשים האחרונים ניכר עודף בגביית המיסים ביחס לתחזית הגבייה. קשה לקבוע בשלב זה האם מדובר בעלייה שצפויה להתמיד, או בגידול שנבע בחלקו מגורמים חד פעמיים, כגון גידול במספר העסקאות בדיור, או עלייה במס רווחי הון בבורסה. בחודשים האחרונים מסתמנת האטה בפעילות הכלכלית, בדגש על ירידה ביצוא ובהשקעות. כמו כן, גברה אי הוודאות ביחס להתפתחויות בכלכלה העולמית על רקע התנודתיות החריפה בשווקים הפיננסיים העולמיים בשבועות האחרונים. אי לכך, יהיה זה בלתי זהיר להתייחס לעודפי הגבייה שנרשמו בחודשים האחרונים כאל התפתחות מתמשכת, ולבסס עליה עידכון כלפי מעלה של תקבולי המיסים הצפויים בשנה הבאה. לכן, רצוי בשלב זה להניח שמדובר בעלייה חד פעמית בתקבולים, ונכון יהיה להשתמש בהם להפחתה של החוב הציבורי, שתשלומי הריבית עליו מהווים נטל כבד על ההוצאה הממשלתית.
על רקע אי הבהירות ביחס להתפתחויות הכלכליות בשנה הבאה, הפחתת המע"מ באחוז, שעלותה היא כ-4.8 מיליארד ₪, עלולה להביא לגידול נוסף בגירעון בשנה הבאה, ולסכן את העמידה ביעד הגירעון של 2.9 אחוזים (שכשלעצמו יביא לעלייה במשקל החוב בתוצר). כמו כן, הפחתת המע"מ כעת תקשה על העמידה ביעדים הפיסקליים לשנים הבאות, ואינה מתיישבת עם מדיניות מיסים עקבית וכזו המכוונת להשגת יעדים ארוכי טווח.
כאמור, החולשה במשק מתמקדת בענפי היצוא וההשקעות, בעוד שהצריכה הפרטית ממשיכה לגדול בקצב נאה. לכן, במידה ושוקלים לנקוט בצעדי מדיניות כנגד החולשה המסתמנת, עדיף להפעיל צעדים שיסייעו לענפי היצוא וההשקעות, ולאו דווקא לתמיכה נוספת בצריכה הפרטית.