טלטלה שלא נראתה מאז משבר פיננסי 2007 פקדה את השווקים הפיננסיים בימים האחרונים. פאניקה בקרב המשקיעים בשל חשש מהאטה של צמיחה כלכלית בסין ושפל במחירי הסחורות גרמו לגל מימושים כבד בכל אפיקי השקעה ובעיקר במניות. אך לאחר מאמצים של קובעי מדיניות שונים לייצב את המצב נראה כי השפיות חזרה ואיתה המשקיעים לזירות המסחר. אומנם, החשש הכבד טרם התפוגג אך מחירי מניות, כגון אלו המרכיבות את מדד טכנולוגיה נאסד"ק, נראים אטרקטיביים. מה לעשות? הפתרון האפשרי למשקיע טמון במוצרים מובנים, בשמם המקובל – סטרקצ’רים.
פיקדונות מובנים מאפשרים למשקיע לגוון את תיק ההשקעות שלו. במוצרים בנקאיים מסוג זה, בדרך כלל, קרן ההפקדה מובטחת בפירעון, במטבע ההפקדה, והמשקיע, תמורת ויתור על ריבית ידועה או חלקה, עשוי להשתתף בפירותיה של השקעה אחרת, כגון מדדי מניות. במילים האחרות, הפיקדונות המובנים מאפשרים ליהנות מהשינויים בשווקים הפיננסיים בעולם לצד חשיפה מנוהלת של קרן ההשקעה ומוצעים במגוון בסיסי הצמדה המשתנים על פי המגמות בשוק ההון. היתרון הבולט של מוצר זה הוא סיכוי לתשואה גבוהה יחסית עם סיכון מוגבל של קרן ההשקעה ובמקרה של קרן מובטחת, ללא סיכון קרן ההשקעה. החיסרון הבולט הוא חוסר נזילות כאשר סכום ההשקעה סגור למשך תקופת ההשקעה שנקבעה מראש בתנאי הפיקדון.
שוק המניות האמריקאי מתחיל לאבד מהאטרקטיביות שלו בשל רמת הסיכון שעלתה משמעותית לאחרונה. במהלך החודש האחרון, מדד הנאסד"ק המוביל חצה כלפי מטה את רמה הפסיכולוגית חשובה של 5,000 נקודות ואיבד כ-8% מערכו תוך מימושים כבדים המעיבים על המדד בטווח הקרוב. עם זאת, המדד כולל מניותיהן של כ-3,000 חברות, אמריקאיות וזרות, ובעיקר טכנולוגיות, ביניהן ענקיות העולמיות כגון אפל, גוגל, אינטל, מיקרוסופט ועוד. ראוי להזכיר כי בעיקר בשל מאמצי הפד בשנת 2011, מדד זה התאושש לגמרי מהמשבר הכבד של שנת 2008 ואף זינק לרמת השיא עוד בקיץ האחרון – 5,231 נקודות (עליה של כ-85% מאז שנת 2007, רגע לפני המשבר הגדול).
בתקופה הנוכחית המשקיעים ממתינים לסתיו, שמסורתית מוגדר כתקופה של התעוררות עסקית ולהחלטת הפד בספטמבר האם לעלות את הריבית במשק האמריקאי לראשונה מזה עשור. בינתיים המדד התממש לרמות שנראות אטרקטיביות בעיני משקיעים רבים ונשאלת השאלה – מתי לחזור לשוק ולאסוף סחורה זולה (דוגמה הקלאסית היא התנהגות מניית אפל בימים האחרונים). הפתרון האפשרי למשקיע המתלבט, כאמור, יכול להיות פיקדון מובנה עם מרכיב הגנה גבוה.
אך פיקדון מובנה אינו מוצר פשוט כפי שזה נראה ממבט ראשון. מוצרים אלו זכו לביקורת רבה בעיתונות הכלכלית והבנקים המקומיים טרם הצליחו להיפוכם למוצר פופולארי. הסיבה העיקרית לכך הוא הפסד אלטרנטיבי האפשרי. כלומר, אומנם קרן ההשקעה מובטחת, אך ייתכן כי אינפלציה גבוה ושינוי מטבע ישחקו את ערכו הריאלי של הפיקדון במהלך תקופה ארוכה יחסית של ההשקעה ללא אפשרות של משיכתו במהלכה (או שמשיכה כרוכה בקנס לא מבוטל). יחד עם זאת, בתקופה די מתמשכת של סביבת הריביות הנמוכות בשווקים, סיכון של הפסד אלטרנטיבי מתמתן. לכן הבנקים המקומיים לאחרונה די צנועים בלהציע פיקדונות מובנים מעניינים לציבור הרחב.
אחד מפיקדונות בודדים הללו, שמאפשרים חשיפה לנאסד"ק ושמצאנו לדוגמה בשוק המקומי, הוא מוצר של הבנק הבינלאומי. הבנק מציע פיקדון שקלי נושא ריבית ל-27 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות של ניירות ערך "הקשר הישראלי" הנסחרות בארה"ב. פיקדון זה אפשרי בשתי וריאציות, אך לשם פשטות נציג אחת מהן. נכס בסיס של פיקדון הוא סל המורכב מ-7 מניות (או ADR) של חברות בעלות זיקה ישראלית הנסחרות בארה"ב. כאן ראוי להסתייג ולציין כי רובן הן מניות טכנולוגיות ושלוש מהן נסחרות בבורסת ניו יורק (לא נכללת בנאסד"ק). המניות הן: טבע, פאלו אלטו, צ’ק פוינט, אמדוקס, אופקו, נייס ומלאנוקס. פיקדון משלם ריבית שנתית של 0.15% ובנוסף מציע אפשרות להרוויח מענק מרבי של כ-27%, בהתקיים תנאים מסוימים (התנאי הוא עליה בערך מניות הסל של לפחות 42% במהלך תקופה האמורה), או להישאר ללא המענק בתום התקופה. גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית כאשר קרן הפיקדון מובטחת.
יש להסתייג ולומר כי פיקדון מובנה זה מוצג כדוגמה להשקעה אפשרית וכי מדובר במוצר בנקאי שכל תנאיו מפורטים בבנק. הרעיון הוא כי בתקופות של התלבטות באשר לאפיק מנייתי המסוכן, ישנו פתרון אפשרי למשקיע סולידי יותר אשר מעוניין לגוון את תיקו.