גלעד שריג, אנליסט פועלים ברוקראז’, פרסם הבוקר סקירה בעקבות תגלית הגז המרעישה לחופי מצרים: ענקית האנרגיה האיטלקית ENI דיווחה על תגלית של שדה גז הגדול ביותר בים התיכון מול חופי מצרים בהיקף של כ- 30 TCF, או במילים אחרות מאגר הגדול פי 1.5 ממאגר לוויתן של שותפויות דלק קידוחים, אבנר ורציו.
לדברי שריג, "כמות הגז במאגר החדש עדיין מוגדרת ’פוטנציאלית’ ולא ברמת ’מוכחת’ (proved) ולכן מעט מוקדם לקבוע או להעריך את ההשפעות על שותפות לוויתן בטווח הארוך. הגז הטבעי ממאגר לוויתן מיועד בעיקרו ליצוא לאירופה דרך מתקני LNG בחופי מצרים, בעוד שתגלית הגז החדשה מיועדת בעיקרה לשוק המקומי. שוק הגז במצרים סובל כבר תקופה ארוכה ממחסור, כך שחברת הגז הלאומית EGAS הזמינה מתקני "איוד" של גז נוזלי מיובא באפריל השנה.
"כיום, הצריכה של גז טבעי במצרים מוגבלת אפקטיבית בשל מגבלת ייצור במצרים שעומדת על 48 BCM בשנה. למצרים קיימות רזרבות גז טבעי בהיקף של כ- 63 TCF או כ- 36 שנות צריכה שטרם פותחו. זאת גם הסיבה מדוע מעודדת ממשלת מצרים חברות בינלאומיות לפתח מאגרי גז מקומיים, ביניהם Zohr בבלוק שורוק של ENI.
"לאור האמור לעיל, אנו מעריכים כי קיים ביקוש הן לגז מלוויתן (יצוא) והן לתגלית של ENI (צריכה מקומית). עם זאת, עיכוב באישור מתווה הגז על ידי הכנסת ושר הפנים עלול לסכן את המשך המו"מ מול British Gas וכן פיתוחו של מאגר לוויתן. לנוכח הגדלה של רמת הסיכון בשותפויות דלק קידוחים, אבנר ובעיקר רציו, אנו ממליצים להקטין חשיפה. יצוין כי, השווי של לוויתן מהווה כרבע מהשווי של דלק קידוחים ואבנר טרום המסחר היום", סיכמו בפועלים ברוקראז’.