"דו"ח הביקורת של בנק ישראל מתמקד בכך שהבנק לא זיהה בזמן וממילא לא הגיב בזמן לסיכון שהתברר בדיעבד שכרוך בפעילות למול לקוחות אמריקאים, אשר העלימו מסים" - כך עולה מהתגובה שפרסם בנק לאומי לדוח הביקורת שערך הפיקוח על הבנקים בנושא ניהול החשיפה לסיכונים בפעילות חוצה-גבולות של לקוחות אמריקניים.
לנוכח הממצאים המפורטים, נדרש הבנק בין היתר למנות ועדה בלתי תלויה לקיים הליך הפקת לקחים מהאירוע. הליך הפקת הלקחים יכלול, בין היתר, בחינה של התנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון בשנים 2008-2010 וכן, בשל הנזק הכבד שנגרם לבנק, לקבוע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוס ששולמו לנושאי המשרה על בסיס ממצאי הוועדה ובפרט עבור יו"ר הדירקטוריון, המנכ"לית ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית.
לעניין זה, רשאי הדירקטוריון למנות את הוועדה הבלתי תלויה. בנוסף, נכללו דרישות נוספות הנוגעות לחיזוק ניהול הסיכונים, לרבות, המדיניות, הנהלים והבקרות בתחומים שעלו בדוח.
עיקר הביקורת הינה על כך שהבנק לא זיהה את הסיכון גם כאשר פורסמה פרשת UBS בשנת 2008. לדברי לאומי, "כבר משנת 2008, ועוד בטרם הפנימה המערכת הבנקאית בארץ ובעולם את הסיכון שקיים, משעה שהבנק הבין את השינוי במדיניות, ברגולציה ובאכיפה, הוא החל בתיקון ליקויים, בתחומים בהם הבין שפעילותו טעונה שינוי, וזאת אף שלא היו קיימות הוראות רגולטוריות בעניין.
"עובדה זו מובלטת גם בהסדר אליו הגיע הבנק עם משרד המשפטים האמריקאי ונמצאת גם בדו"ח. דוח הביקורת מתייחס לשנים 2007 עד 2011, וממילא אינו כולל את הפעילות הרבה שבוצעה החל משנת 2011 עת הובן הסיכון.
"הדוח אינו עוסק בתיקון הליקויים שבוצע בבנק, ביוזמת הבנק ובטרם ניתנו הנחיות רגולטוריות. תיקון הליקויים שהועמק בשנת 2011, נעשה עת התבהרו לבנק תובנות שלא היו באמתחתו קודם. תיקון הליקויים מתבטא בין היתר ב:
"(א) שינוי המדיניות העסקית תוך הפסקת פעילויות שיצרו חשיפה; (ב) יציאה מדורגת ומוסדרת מפעילות בנקאית במדינות בהן הסיכון לעבירות סיוע ללקוחות להתחמק מתשלום מס הינו גבוה; (ג) הובלת הטיפול בישראל בכספי לקוחות תושבי חוץ שחשודים ככספים שלא דווחו לרשויות המס הרלבנטיות (declared money policy); (ד) פעילות בנושאים משיקים כגון: פעילות שאינה מותרת בניירות ערך על פי חוק מדינת התושבות של בעלי החשבון (cross border policy).
"במקביל לשינוי המדיניות פעל הבנק למול גורמי הרגולציה על מנת לשנות את הכללים באופן שיקל על המערכת הבנקאית ליישם מדיניות של declared money policy. בפועל רק בחודש מרץ 2015 פורסמה לראשונה על ידי הפיקוח על הבנקים הוראה רגולטורית בעניין, אשר הקנתה לבנקים כלים לאכוף על הלקוחות מתן הצהרות לגבי מקור הכספים.
"את הדברים יש לבחון בהסתכלות כוללת על הנורמות לפיהן פעלה המערכת הבנקאית כולה, בידיעה של הרגולטורים במדינות רבות. התובנה במערכת הבנקאית הבינלאומית ובקרב גורמי הרגולציה היתה, כי נושא הדיווחים של הלקוחות לרשויות המס הינו נושא שבאחריות בלעדית של הלקוחות, ונושא זה אינו בתחום אחריותם או מעורבותם של הבנקים. תובנה זו נסמכת בישראל, בין היתר, על כך שהמחוקק החליט (ועדיין לא שינה את דעתו בנושא) שלא לכלול את עבירות המס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון.
"תובנה זו אף מוצאת עצמה נתמכת בכך שלאורך שנים, בדיונים במשרדי הממשלה, נושא הכללת עבירות מס כעבירות מקור בחוק לאיסור הלבנת הון עלה ונדחה שוב ושוב על ידי קובעי המדיניות, בין היתר בטענה שמדובר בכספים בלתי מוצהרים של יהדות העולם, אשר ממשלות ישראל פעלו בשנים עברו להפקדתם על ידי יהודי העולם במערכת הבנקאית בישראל, לצורך ביסוס כלכלתה של המדינה.
"דוח הביקורת מלמד, כי אין יסוד לחשש, לפיו בבנק נהגו פרקטיקות חריגות ביחס למערכת הבנקאית הישראלית. אדרבא, בשעה ששינוי המדיניות בלאומי גרם ליציאה של כספים לא מוצהרים של לקוחות, בנקים אחרים בישראל קיבלו אליהם חלק מאותם לקוחות.בדוח נקבע, כי בנק לאומי לא הבין את הסיכון שקיים בפעילות למול לקוחות אמריקאים שמנצלים את שירותיו של הבנק לצורך העלמת מס, גם כאשר פורסמה בשנת 2008 פרשת UBS".
אולם, לדברי הבנק, בבחינת הדברים יש לקחת בחשבון את העובדות הבאות: "1. לא רק בנק לאומי לא הבין בזמן אמת את הסיכון של סיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס, אלא מדובר באי הבנה שהייתה נחלת מרבית המערכת הבנקאית והמערכת הרגולטורית בעולם ובישראל.
"2. בתקופת הפרסומים אודות UBS, נשכרו שירותים של משרד בינלאומי מוביל המתמחה ברגולציה פיננסית בינלאומית על מנת שינתח עבור הבנק את הלקחים הנדרשים. מיפוי הסיכונים והלקחים לטיפול לא כלל את נושא הסיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מס. דהיינו, גם עורכי הדין ששירותיהם נשכרו לא הבינו את מלוא הסיכון, אשר לימים התממש בפועל. עוה"ד הצביעו על פעולות מסוימות שיש לנקוט ואותן ביצע הבנק בלוח זמנים קצר.
"3. בנוסף, הבנק קיבל ייעוץ ממשרד עו"ד נוסף, משרד מוכר ומוביל בארה"ב המלווה את הבנק, כמו גם מוסדות פיננסיים אחרים בישראל, לאורך שנים. גם משרד זה הגיש לבנק שורה של המלצות והבנק פעל באופן מהיר ותכליתי לשם ביצוע השינויים שנדרשו בעקבות ההמלצות. בראי ההיסטוריה, ולצער כולם, ההמלצות לא היו מספקות או מלאות.
"4. הפרסומים השונים אודות פרשת UBS התמקדו בשורה של פעולות, אשר הובנו בבנק ככאלו שלא היו פרקטיקות מקובלות בבנק לאומי. לכן ההבנה הרווחת בבנק, כמו גם בבנקים רבים אחרים, היתה כי פרשת UBS אינה רלבנטית לפעילות שמתבצעת בבנק.
"לבד מהפעולות שננקטו לאורך השנים, החל משנת 2008, הבנק לא מיעט לרגע בחומרת התוצאה של פרשת הלקוחות האמריקאים ולא ניסה, חלילה, לטאטא את הנושא בלי טיפול יסודי בו והפקת הלקחים שנדרשים. בין הפעולות בהן נקט הבנק, ראוי לציין, כי כבר בחודש מרץ 2015 הבנק מינה ועדה בלתי תלויה, לשם בחינת הנושא", הוסיפו בלאומי.
רוב חבריה של הועדה הבלתי תלויה (שלושה מבין חמישה) הינם גורמים חיצוניים לבנק. בראש הועדה עומד הנשיא בדימ’ של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן וחברה בו שופטת בכירה בדימוס של בית המשפט המחוזי בירושלים - השופטת אורית אפעל-גבאי. חברה נוספת בוועדה הינה ד"ר לאה פסרמן, מומחית בעלת שם בדיני תאגידים וניירות ערך.