מה-1 לינואר 2009 ועד ל-30 באפריל 2010 נרשמה הטבת מס, בשווי של 8,000 דולר לרוכשי דירה ראשונה ו-6,500 למשפרי דיור, שהחלה ב-1 לינואר 2009. סיום התוכנית הביא לצניחה בהיקף העסקאות.
למעשה, עוד בשנים שקדמו למשבר האשראי האמריקאי, כבר נרשמה ירידה חדה בפעילות בתחום הדיור. לראיה, באמצע 2005 נמכרו 7 מיליון דירות יד-שנייה לשנה וכ-1.3 מיליון דירות חדשות לשנה. בתחילת 2008 היקף המכירות הידרדר לרמה של 5 מיליון דירות יד-שנייה ו-600 אלף דירות חדשות.
ההנהגה הכלכלית הבינה שעליה לעורר את המשק החליטה לפעול דרך שוק הדיור ודאגה להוזיל את מחירי הדירות באמצעות הטבות מס. בפועל, ההטבה שיפרה מאוד את רמת הפעילות ובמיוחד בסגמנט הדירות הישנות. בקרב הדירות החדשות נרשמה יציבות. כאמור, ב-1 למאי, הטבה זו כבר לא הייתה קיימת.
התוצאה האינטואיטיבית הברורה היא שלאחר סיום תקופת ההטבה תחול התמתנות בפעילות. עם זאת, עדיין נרשמה הפתעה ולרעה. זו, הייתה בעוצמתה של הצניחה בהיקף הפעילות של מכירת דירות גם של חדשות, אך במיוחד של דירות יד שנייה (קיימות).
הצניחה במכירות של הדירות במשק האמריקאי הביאה לידי כך שרמת הפעילות היא נמוכה מאשר היתה לפני החלת תוכנית ההטבה. לדוגמא, היקף המכירות של בתים קיימים עמד על רמה של 4.5 מיליון לפני החלת התוכנית בשלהי 2009. בחודש אפריל 2010, החודש האחרון ל"מבצע" נרשם פעילות בהיקף של 5.79 מיליון יחידות. בחודש יולי נרשמו רק 3.83 מיליון עסקאות, שהם כ-80% פחות מאשר הייתה רמת הפעילות בשנת 2005 ונמוך ב-15% מאשר בסוף 2009. כלומר, שוק הבתים בארה"ב, לפחות בכל האמור למכירות בתים (חדשים ויד- שנייה) נכנס ל-Double Dip.
אמנם, במבט ראשון, נתונים אלו הם רעים מאוד, אולם הפעילות הריאלית ה"אמיתית" של ענף הדיור לא נמצאת בהיקף המכירות של בתים יד-שנייה, אלא בהתחלות הבנייה. גם כאן, מאוד ייתכן שעדיין לא ראינו את התחתית, הואיל ונרשמה נפילה בהיקף המכירות של דירות חדשות, אך, העובדה כי כאן לא הייתה התעוררות, כפי שהייתה במכירות הדירות החדשות, אלא פעילות ממותנת בשנתיים האחרונות, עשויה לספק סוג של כרית ביטחון. יתר על כן, יש לזכור כי מחירי הבתים בארה"ב שבו לעלות לפיכך, המשבר אינו כה נורא.