נשיא ברזיל, לואיז איגנסיו "לולה" דה סילבה, ללא ספק חולל מהפך בכלכלת ברזיל והפך אותה לאחד מהשווקים המעניינים כיום בעולם. תחת הנהגתו של "לולה", הבנק הפדרלי הברזילאי, ה-BNDES, הפך לאחד מהממונפים ביותר בעולם, עם היקף אשראי של 150 מיליארד ריאל ברזילאי, כ-85.5 מיליארד דולר.
ידו של ה-BNDES בכל בברזיל: מחברת הנפט הלאומית, עבור בהכנת התשתית למשחקי המונדיאל של 2014 שיתארחו בברזיל וכלה בהקמת סכרים באמזונס. עם זאת, הבלוגר אלכסנדר מריניס מבלומברג, סבור שמדיניותו של "לולה" מעמידה אתגרים לא פשוטים בפני ברזיל, שלא לומר סכנות ומוקשים.
מריניס מונה עשרה מוקשים כאלה:
1. היד החופשית ממנה נהנה הבנק המרכזי והגיבוי המלא שהוא מקבל מהממשלה יוצר שערי ריבית מעוותים. לדוגמא, בעוד ה-BNDES מעניק אשראי בריבית של 6%, הריבית המקובלת בשוק הברזילאי הינה כ-10%.
2. היעדר תחרות אמיתית. למעשה, בברזיל אין כיום גוף מקביל או מתחרה שמעניק אשראי, מלבד הבנק המרכזי. מאחר ולבנקים פרטיים אין את החיבור לקרן השפע הממשלתית, כפי שיש לבנק המרכזי, למעשה אין עוד גוף ממן שיכול להציע אלטרנטיבה.
3. הבנק המרכזי למעשה מטיל צל כבד על כל הפעילות הפיננסית בברזיל. לרוב החברות אין אינטרס אמיתי לצאת בהנפקות, גיוס אג"חים או כל פעילות בסיסית אחרת.
4. העובדה שהבנק המרכזי מקבל תזרים קבוע מהממשלה - בשנה שעברה המימון הממשלתי עמד על 180 מיליארד ריאל - אינה בריאה כלל ועיקר, קובע מריניס.
5. היעדר רגולציה. הממשלה הפדרלית עוקפת את הקונגרס, הרשות המחוקקת של ברזיל ולמעשה המימון לבנק המרכזי מוזרם היישר מקופת המדינה ללא פיקוח.
6. 78% מהמימון הממשלתי מגיע לחברות גדולות, בעוד ש-72% מהמועסקים בברזיל נמצאים דווקא בעסקים קטנים ובינוניים. אלה נהנים רק מ-11% מכספי הבנק המרכזי. התוצאה היא מחסור חמור במשרות חדשות.
7. חשש חמור לשחיתות. צורת המימון הנוכחית היא כפרצה הקוראת לגנב: האינטרס של בעל קונצרן גדול ממן מסע בחירות של פוליטיקאי תמורת הבטחה להסדר שמן ונוח עם הבנק המרכזי - ברור וגדול.
8. כלכלת ברזיל הולכת ופונה החוצה, אל השווקים הבינלאומיים, במקום להשקיע פנימה. הבנק המרכזי משקיע יותר ויותר בחברות ובפרוייקטים בינלאומיים ומעודד בכך בריחת מוחות ומשרות מחוץ לברזיל. באופן פרדוקסלי, משלם המסים הברזילאי מממן מכיסו את כלכלת המדינות השכנות.
9. מאחר והנהנות העיקריות מהמימון הממשלתי הן החברות הגדולות, נוצרים בשוק הברזילאי יותר ויותר קונצרנים, תאגידים ומונופולים. הווה אומר, אין תחרות ומחיריהם של מוצרי הצריכה מאמירים.
10. לא פחות חשוב מכל האמור לעיל - לאור המצב הזה, מי מבין מובילי הדעה במשק בברזיל ירצה לקום ולערער על המצב הנתון הזה, כשאותם מובילי דעה הם המוטבים העיקריים ממדיניות הבנק המרכזי וממדיניות הממשלה? באין ביקורת, הליקויים הללו יכולים להימשך ללא הפרעה.
מריניס אינו איש בשורה לגבי ברזיל. "לולה" מסיים השנה את כהונתו, אבל יורשתו המיועדת כבר הזהירה מפני סכנת קריסה של הבנק המרכזי ובכך רמזה כי ה-BNDES ימשיך גם תחת מנהיגותה ליהנות מגב חזק של הנשיאות. למרות שמועמדי האופוזיציה מבטיחים שינוי, מריניס סבור שאף אחד מהמועמדים, אם ייבחר, לא יוכל לצמצם את כוחו של הבנק המרכזי, מהסיבה הפשוטה שבעסקאות סיבוביות הבנק המרכזי הוא זה שמממן את מסע הבחירות שלהם.