קלפיות במשאל העם שנערך היום (א’) נסגרו וע"פ ספירת כ-30% מהקולות, 61% מהמצביעים מתנגדים לתכנית הצנע האירופית. כעת עולה השאלה מה יהיה עתידה של יוון בגוש האירו וכיצד יגיבו מחר השווקים לתוצאות השווקים?
עד הצהריים נרשמו כבר תורים ארוכים בקלפיות. בימים האחרונים חזרו יוונים רבים המתגוררים בחו"ל ליוון על מנת להשתתף במשאל העם. ההצבעה מתרחשת לאחר שבוע שלם בו הבנקים סגורים והמערכת הפיננסית ביוון משותקת, כאשר ליוונים מותר למשוך מהכספומטים רק 60 אירו ביום ללקוח. בבתי החולים כבר מדווחים על מחסור בתרופות, וברשתות השיווק מתחילים להרגיש מחסור במזון.
"רבים יכולים להתעלם מהרצון של הממשלה, אך אף אחד לא יכול להתעלם מכך שהעם ייקח את גורלו לידיו", אמר היום ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס. "אנו שולחים מסר ברור לפיו לא רק שנישאר, אלא גם שנחייה בכבוד באירופה".
בראיון ל-CNBC שר האוצר של יוון יאניס ורופאקיס הצהיר כי אם העם יצביע "לא" לצעדי הצנע, הממשלה תצליח להגיע להסכם עם הנושים בתוך 24 שעות.
ב-AEP שבאתונה דווח היום כי אחד מארבעת הבנקים הגדולים נמצא על סף קריסה וככל הנראה לא יחזיק מעמד עד סוף השבוע.
"הפילוג בעם, מזה אני הכי מודאגת", אמרה ל"וושינגטון פוסט" קתרינה ליאפי, פסיכולוגית בת 34 שמצביעה בעד ההסכם עם הנושים. "ההשפעה על חיי היומיום הינה ממשית".
העיתון הגרמני "Handelsblatt" מדווח על דברים שאמר נגיד הבנק המרכזי בגרמניה בשיחות סגורות, כאשר לדבריו פרישה של יוון מגוש האירו תנחית מכה על התקציב של גרמניה. לדבריו, גרמניה כבר הקצתה 14.4 מיליארד אירו כדי להקים קרנות שיסייעו לה להתמודד עם משבר באירו, ואם יוון תפרוש מהאירו ותבצע שמיטת חובות מלאה - המשמעות היא בור של 110 מיליארד אירו. גרמניה, בתור הכלכלה הגדולה באירו, תישא בעיקר הפגיעה.
ראש ממשלת איטליה מתאו רנזי אומר היום שהאיחוד האירופי חייב להמשיך במו"מ עם יוון: "עלינו להמשיך לדבר - אף אחד לא יודע את זה טוב יותר מאשר אנגלה מרקל. כשרואים פנסיונרים מנופפים בכרטיסים בתור לבנק מבינים שאסור שמדינה חשובה כמו יוון תגמור כך".
בסוכנות הידיעות בלומברג נטען כי גם אם יוון תחליט לפרוש מגוש האירו, לא מצפה לה שום הקלה בטווח הנראה לעין, בין היתר בגלל סיבות לוגיסטיות. מסתבר שהיוונים השמידו את מכונות הדפסת הכסף כשהאירו נכנס לשימוש בתחילת העשור הקודם. לפי בלומברג, גם אם יוון תחליט לחזור לדרכמה, ייקחו לה בין חצי שנה לשנתיים עד שהיא תוכל להדפיס מספיק שטרות שייכנסו למחזור הכסף.
"המעבר לדרכמה יהיה סיוט בשביל יוון", זועקת הכותרת ב"ביזנס אינסיידר" היום. "כך, בעוד הממשלה מעודדת את הציבור להצביע ’לא’ במשאל, המציאות מראה שחזרה לדרכמה תהיה כואבת מאוד".
מלבד הבעיה הלוגיסטית, בבלומברג מדגישים כי גם אחרי מעבר אפשרי לדרכמה המטבע היווני צפוי לסבול מחולשה קשה מול האירו ומול המטבעות האחרים בעולם, בשל מצבה הכלכלי העגום של יוון. השיקום הכלכלי, אם כן, עלול להימשך עוד שנים.
בינתיים, העיתון "Kathimerini" מדווח כי יוונים רבים נוהרים דווקא לביטקוין כאמצעי גידור אל מול הדרכמה במידה ויוון תחזור למטבע הקודם שלה.
בינתיים, עשרות אלפי בני אדם השתתפו ביממה האחרונה בהפגנות שנערכו באתונה בירת יוון, לקראת משאל העם הגורלי. ברחבי הבירה נערכו מספר עצרות מרכזיות, חלקן של מתנגדי תוכנית הסיוע האירופית וחלקן של התומכים בתוכנית. המשטרה המקומית השתמשה בגז מדמיע ובאמצעים לפיזור המפגינים. לא דווח על נפגעים או על עצורים בקרב המוחים.
יוון מסתכנת בהתמוטטות המערכת הרפואית, בהפסקות חשמל ובסגר על היבוא, אם העם היווני ידחה את דרישת הנושים במשאל העם, כך הזהיר אתמול נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ.
לדברי שולץ, ייתכן רשויות האיחוד האירופי יצטרכו להכין הלוואות חירום כדי לשמור על השירותים הציבוריים הבסיסיים בתפקוד וכדי למנוע מהמדינה מוכת החוב לצאת מכלל שליטה בשבוע הבא. "ללא כספים חדשים, לא ישולמו משכורות, מערכת הבריאות תחדל לתפקד, מערכת החשמל והתחבורה הציבורית יקרסו, ויוון לא תהיה מוגלת לייבא סחורות חיוניות משום שאף אחד לא יוכל לשלם עבורן", אמר.
מוקדם יותר אתמול קרא שולץ לממשלת סיריזה הנבחרת להתחלף בשלטון "טכנוקרטי" עד שהיציבות תושב על כנה.
מנגד, שר האוצר היווני יאניס וארופקיס אמר אתמול כי יותר מדי מונח על הכף מבחינתה של אירופה מכדי שתניח ליוון ליפול. "זה אינטרס של אירופה לא פחות משל יוון", אמר וארופקיס לעיתון הספרדי אל מונדו. "אם יוון תתרסק, טריליון אירו, כשווי התמ"ג של ספרד, ילכו לאיבוד. זה יותר מדי כסף ואני לא חושב שאירופה תתיר זאת".
"יש שם למה שהם עושים עם יוון: טרוריזם. מדוע הם אילצו אותנו לסגור את הבנקים? כדי להפחיד אנשים. וכשמפיצים פחד, קוראים לזה טרוריזם".