”הריבית בחודשים הקרובים תישאר ברמתה הנוכחית, שמשמעותה ריבית ריאלית שלילית”

הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן: בנק ישראל הודיע ב- 23 באוגוסט כי הריבית לחודש ספטמבר תישאר ברמה של 1.75%. במסגרת תנאי הרקע, הזכיר הבנק המרכזי את הירידה בציפיות לאינפלציה ואת האינפלציה בפועל, הצפויה להישאר בחודשים הקרובים סביב מרכז יעד יציבות המחירים. בהקשר זה, תחזית בנק ישראל היא שהאינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על כ-2.5%, תוך העלאת ריבית הדרגתית ל-3%.

באשר לפעילות הריאלית, הודגשה הצמיחה המהירה ברביע השני, כולל, לראשונה מאז המשבר, התאוששות בהשקעה בנכסים קבועים. עם זאת, תחזית בנק ישראל לצמיחה של כ-3.7% בשנת 2010 (תחזית לאומי היא 3.8%) "מתיישבת עם האטה בקצב הגידול של התוצר ברביעים השלישי והרביעי". באשר למשק העולמי, צוין בהודעת הריבית כי הסיכונים להאטה בקצב הצמיחה עלו החודש משמעותית כאשר האינפלציה במשקים המרכזיים אינה מהווה איום, כך שהריבית במשקים אלה לא צפויה לעלות בקרוב.

על רקע האמור לעיל: ירידה בסביבת האינפלציה (למרות עליית מחירי הדיור), אי הוודאות הנוגעת לצמיחה בעולם והערכה כי הריבית במשקים המובילים תישאר נמוכה (בשונה משקים שצומחים מהר) – כל אלה הביאו להחלטה שלא לשנות את הריבית. במבט קדימה, אנו מעריכים כי הריבית בחודשים הקרובים תישאר ברמתה הנוכחית, שמשמעותה ריבית ריאלית שלילית (ראה/י גרף). גורם שיכול להקדים את העלאת הריבית הוא המשך העלייה המהירה במחירי הדירות, נתון אשר בנק ישראל מציין בהודעתו כי ימשיך לעקוב אחריו באופן מיוחד.

המדד המשולב עלה ביולי ב-0.2% ותוקן כלפי מעלה באופן משמעותי ברביע השני

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש יולי בכ-0.2% ומתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכ-4.5%, במונחים שנתיים. בפרסום החודש בולט עדכון משמעותי כלפי מעלה בנתוני המדד לרביע השני (מ-0.1% ל-1.0%, בחודשים אפריל-יוני). זאת, בעיקר על רקע עדכון כלפי מעלה של נתוני סחר החוץ והייצור התעשייתי.

יחד עם זאת, גם לאחר העדכון, שיעורי השינוי של הרביע השני, נמוכים מאלה של הרביע הראשון, בשונה מנתוני התוצר והתוצר העסקי, בהם נרשמה האצה בקצב הצמיחה בין שני הרביעים. כאשר בוחנים את נתוני המדד המשולב במבט ארוך טווח, התמונה העולה היא שאנו מצויים בסביבת צמיחה נמוכה יותר מאשר זו שהייתה הן לפני המשבר והן עם היציאה ממנו, בפרט במחצית השנייה של 2009. זאת, בעיקר על רקע ההאטה בפעילות העולמית הצפויה להמשך גם בשנה הבאה. הודעת הריבית של בנק ישראל עליה הרחבנו בפסקה הקודמת, מתייחסת אף היא לכך. לכן, אנו מעריכים כי בשנת 2011 צפויה האטה מסוימת בצמיחה הכלכלית בישראל, בהשפעת ביקושים עולמיים מתונים מאלה שהיו השנה. תמהיל הצמיחה עשוי להיות בשנים הקרובות מוטה יותר לכוון של ביקושים מקומיים, בפרט השקעות ריאליות וצריכה פרטית, כאשר המשקל היחסי של תרומת היצוא עשוי להיות נמוך מאשר בשנים הקודמות.

הבנייה הפרטית: מספר חודשי ההיצע נותר יציב

חודש יולי התאפיין בהמשך המגמה של צמצום במספר הדירות שנמכרו במסגרת הבניה הפרטית, לצד ירידה מתונה במלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה. מספר חודשי ההיצע (היחס בין מלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה לבין מספר דירות שנמכרו במהלך החודש) נותר יציב ברמה של כ-7.8 חודשים. להערכתנו, רמה זו עדיין משקפת מצב של עודפי ביקוש וביטויה הוא בהמשך עליות המחירים. בהקשר זה נדגיש את התייחסותו של בנק ישראל בהודעת הריבית לנושא, בכך ש"ימשיך לעקוב במיוחד אחרי ההתפתחויות בשוק הדיור ובפרט במחירי הדיור"; התייחסות זו מלמדת על החשיבות הרבה של ההתפתחויות בשוק זה לקביעת תוואי המדיניות המוניטרית על היבטיה השונים. בהעדר גידול משמעותי בצד ההיצע של שוק הדיור, נותרו הריבית ואמצעים רגולטורים אחרים, ככלים המרכזיים העשויים להשפיע בעיקר על הביקוש לדיור ובאופן זה לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית.