"הנחת העבודה שלנו היא עדיין כי שני הצדדים אינם מעוניינים בפרישה מגוש היורו" - כך עולה מסקירה שפרסם היום אמיר בר-זית מהבינלאומי בנושא הכישלון במגעים בין יוון לנושיה, וכן בחשיפת בנקים באירופה ליוון.
לדברי בר-זית, "האיחוד האירופי מבין כי לפרישה משמעות כאוטית על הגוש, והחשש הוא בפני תגובת שרשרת שתוביל לעליית כוחם של דורשי ההיפרדות בספרד ובבריטניה. בנוסף, מאז תחילתו של המשבר היה הטיפול סדרתי ולא מקבילי. כזכור המדינות שנקלעו למשבר הן פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד (PIIGS), כאשר בכל פעם עמדה במרכז תשומת הלב מדינה אחת.
"אירלנד, פורטוגל וספרד חוו (או עדיין חוות) תוכניות צנע, אך נראה כי מצבם התייצב במידה כזו או אחרת. יוון עומדת כעת על הפרק ומי שנותרה היא איטליה. עוד בפרוץ המשבר היווני עלתה ההנחה כי יוון היא מקרה קשה, אך ניתן לטיפול ולהצלה ע"י האיחוד, איטליה היא כבר גדולה מדי על מנת להיות מחולצת.
"קריסת יוון הופכת גם לסוגיה רחבה יותר: שר האוצר האמריקאי, ג’יקוב לואו, פנה לקרן המטבע ולשרי האוצר של גרמניה וצרפת והאיץ בהם למצוא דרך לחלץ את יוון למרות חילוקי הדעות. הנחת המוצא שלנו היא עדיין כי בסופו של דבר יגיעו הצדדים להסכם ולו מן הסיבה כי אי הגעה להסכם צפויה להיות יקרה הרבה יותר לכול הצדדים.
"עדיין, בסוג מו"מ מסוג זה בו שני הצדדים נוקטים במהלכי השהייה במטרה לגרום לצד השני למצמץ ראשון עולה ההסתברות כי למרות המחיר הכרוך בכך, יגיע המשבר להסלמה, כתוצאה ממהלך שגוי של אחד מן הצדדים.
"נראה כי גם אם בסופו של דבר תפרוש יוון מן האיחוד הבנקים האירופאים מוכנים טוב יותר למהלך זה. במהלך שלוש השנים האחרונות, מאז שנת 2012 , הקטינו בנקים באירופה את החשיפה ליוון, כולל את החשיפה לחברות פיננסיות ולא פיננסיות, משקי בית וחוב מדינה של יוון. בניגוד לבנקים האירופאים אשר חיזקו והעמיקו במהלך 12 החודשים האחרונים את הנזילות שלהם, הבנקים היווניים נמצאים במשבר נזילות קיומי אשר מסכן את קיומם.
"החשיפה של בנקים באירופה קטנה מרמה של 128 מיליארד יורו במהלך שנת 2012 לרמה של 33 מיליארד יורו בסוף שנת 2014 , כאשר כ-45% מן החשיפה היא לבנקים יווניים בעיקר בהסכמי REPO לטווח קצר. על פי המידע הנוכחי והדוחות הרבעוניים של הבנקים, עולה כי גם חשיפה קצרה זו חוסלה ברובה כך שההנחה היא כי החשיפה העומדת נמוכה מ-29 מיליארד יורו.
"לאורך המשבר גם צמצמו בנקים מחוץ ליוון את פעילות במדינה. במהלך שנת 2012 מכר הבנק הצרפתיCredit Agricole את חברת הבת היוונית שלו, Emporiki Bank, ו-Societe Generale מכר את חברת הבת שלו Geniki Bank. הדבר נכון גם לבנקים בפורטוגל וקפריסין אשר ייצאו מיוון במהלך התקופה שלאחר 2012.
"למרות זאת, למספר חברות קפריסאיות עדיין חשיפה לחברות ביוון, בעיקר בתחומי התיירות והנדל"ן. יש לציין כי כ-70% מן החשיפה הכוללת ליוון היא של בנקים אירופאיים.
"גם הסיכון של פגיעה בשוק האשראי האירופאי עקב חששם של בנקים למחזר חוב קטנה במהלך השנים האחרונות, והבנק האירופאי המרכזי ייצר ארגז כלים לטיפול במערכת. למרות זאת, חלקים רחבים במערכת הפיננסית האירופאית נמצאים במהלך של התאוששות לאחר משבר פיננסי משלהם, באירלנד, פורטוגל, ספרד וקפריסין עדיין מערכת הבנקאות נושאת את צלקות העבר. החרפת המשבר היווני עלול לשבש את התאוששותם.
"יתרה מכך, מערכת הפיננסים בחלק ממדינות אלה תלויה ביכולתו לגייס כסף משוק ההון, פרישת יוון צפויה לגרום לעליית עלויות הגיוס, אם כי לעת אתה אין אנו רואים עלייה במרווחי הבנקים באירופה. ניתוחים דומים בדומה לניתוח זה נעשים באופן מנותק מן האירועים.
"במקרה של פרישת יוון, צפויה טלטלה עזה בשווקים. בעוד הבנקים האירופאיים נראים ערוכים למשבר וכי ביכולתם לצלוח את המשבר, אם יבוא, בהצלחה, עדיין קיים סיכון לבנקים ובעיקר לבנקים מדינות הפריפריה של אירופה. הסיכון הגדול יותר הוא מפגיעה באמון המשקיעים אשר תוביל לעליית תשואות של אג"ח מדינה ופגיעה בפעילות הכלכלית במדינות אירופה - שוב, בעיקר במדינות הפריפריה כדוגמת פורטוגל, ספרד, קפריסין ואירלנד.
"למרות חלקה הזעום של יוון בכלכלה האירופאית בפרט ובכלכלה העולמית בכלל, חוסר הוודאות שייצור פרישתה עלול להוביל להאטה בצמיחה האירופאית כתוצאה מקיטון בהשקעות זרות ובהוצאות הצרכנים. כך שלמרות שנראה כי ברמה הכלכלית יוון אינה שחקן בעל שיעור קומה הרי פרישתה עלולה להוביל לתגובת שרשרת מסוכנת", סיכמו בבינלאומי.