"המשך ייסוף חד בשקל כפי שארע בשבוע האחרון יתמוך במדיניות מוניטארית יותר מרחיבה" - כך עולה מעיקרי סקירת המאקרו השבועית מאת יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון.
מעיקרי הסקירה עולה כי בחודשים האחרונים מסתמן קיפאון ברכישות ברשתות השיווק, אך נתון זה נוטה להיות תנודתי. נתונים אחרים - בעיקר נתוני התוצר - מצביעים על המשך צריכה יציבה על רקע שיפור באמון הצרכני, שיפור בתעסוקה ועלייה מתונה בשכר הריאלי. במקביל, ציינו בלידר כי חלה ירידה בשיעור האבטלה וגידול במספר המועסקים בחודש אפריל. יחד עם זאת, בחודשים האחרונים יש עלייה במשרות החלקיות על חשבון המשרות המלאות, סימן לרפיון מסוים בשוק העבודה.
לגבי האינפלציה, ציינו בבית ההשקעות כי קיים פיזור משמעותי בטווח תחזיות האינפלציה במשק (מ-0.7% ל-1.8%). "חשוב לזכור שכעת האינפלציה למעט מרכיבי האנרגיה עלתה ב-0.4% ב-12 החודשים האחרונים. לפי הערכתנו, ההאצה באינפלציה שנה קדימה צפויה להיות מאד הדרגתית", הוסיפו הכלכלנים.
בנוגע למדיניות המוניטארית, אמרו בלידר כי השע"ח של השקל מול הסל יוסף ב-1.26% בשבוע האחרון. לדבריהם, "שער כה חזק צפוי להדאיג את בנק ישראל. המשך המגמה עשוי להביא לתוכנית רכישת מט"ח ו/או אג"ח, עוד לפני החלטת הריבית הקרובה".
בתחום המאקרו הגלובלי אומרים בבית ההשקעות כי בסך הכל, הסביבה המאקרו כלכלית בארה"ב מצדיקה העלאת ריבית. הם ציינו כי הפד מכין את השווקים על ידי התבטאויות רבות בנושא כדי לא להפתיע.
בבית ההשקעות מציינים כי שוק האג"ח צופה העלאת ריבית בארה"ב בספטמבר השנה. להערכתם, נתון מאד חיובי ביום שישי לגבי התעסוקה עשוי להביא להקדמה לחודש יולי. "במידה שהפד יצליח להכין את השווקים ולהרגיע שתוואי העלאת הריבית צפוי להיות מאד מתון, לא צפויה עליית תשואות חדה בשוק האג"ח. התשואות ל-10 שנים ינועו סביב 2.0%-2.3% בחודש הקרוב", הוסיפו.
לדברי לידר, קיימת הסתברות של 40% שבנק ישראל "יפעל" על ידי הרחבה כמותית (רכישת אג"ח). להערכתם, האוצר יקטין את היקף ההנפקות בחודש יוני ל - 2.3 מיליארד ₪ מ - 2.5 מיליארד בחודשים הקודמים, אך במקביל בחודש יוני אין פדיונות כלל של אג"ח סחירות.
במסגרת התמקדות על ההוצאה על דיור בישראל, מציינים הכלכלנים כי משקי הבית מוציאים פחות על שירותי דיור - משקל ההוצאות על דיור מסך ההכנסה נטו פחת בשנים האחרונות, למרות עליה של 95% במחירי הדיור מ-2008. לדברי לידר, תופעה זו נובעת מהוזלת האשראי והארכת תקופת ההחזר. ירידה במשקל ההוצאה על דיור תמכה בגידול בצריכה השוטפת במשק.