בן ברננקי<br>
בן ברננקי

החולשה היחסית הנוכחית אינה בלתי צפויה כאמור: ההתאוששות החזקה, שנצפתה בנתונים הכלכליים בתחילת השנה, הייתה מבוססת ברובה על מעבר ממצב של הקטנת מלאים על ידי העסקים למצב של התייצבות ואף הגדלת מלאים. זהו שלב זמני, ובסיומו תמיד תיראה האטה מסוימת בנתונים.


שנית, כדאי לבדוק מה חסר, לפני שמחליטים על עשייה. מה שחסר כיום למשק האמריקאי על מנת להמשיך את מגמת הצמיחה, זו תוספת משרות, או ליתר דיוק - בטחון תעסוקתי. אחר כך אפשר לדבר על זמינות אשראי לא טובה לצרכנים ולעסקים קטנים.


מנתוני התעסוקה לחודש יולי ניתן לראות כי הסקטור הפרטי מייצר משרות בקצב משופר, אם כי לא גבוה במיוחד, של כ-70 אלף משרות בחודש. לעומתו, הממשל האזורי מפטר, על מנת לקצץ בגירעונותיו. כעת נתבונן אל תוך הסקטור הפרטי: כל המשרות בסקטור הפרטי מיוצרות כיום על ידי עסקים בינוניים וקטנים. תאגידים גדולים אחראים ליצירת אפס מאופס של משרות - הם שוכרים ומפטרים בערך באותה כמות.


כלומר, על מנת לסייע לשיפור בתעסוקה, צריכים מקבלי ההחלטות לבצע שני דברים עיקריים: הראשון - להפסיק לפטר בעצמם, והשני - לשפר את זמינות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שהם יצרני התעסוקה החשובים.


אם כך, איך ייתכן שהעסקים הקטנים והבינוניים מתלוננים שזמינות האשראי שלהם נמצאת במצב כה גרוע, שפל שלא נרשם כמותו בשנתיים האחרונות? הסיבה לכך פשוטה - ה"פד" והממשל עדיין נלחמים את המלחמה הקודמת, זאת שנגמרה.


הפעולות שהם נוקטים עדיין מוכוונות למאבק במשבר הפיננסי של 2008, ולראיה - מדיניות ה"פד" מייצרת שוק אג"ח קונצרני חזק, שוק שבו זמינות האשראי לחברות הגדולות מצוינת. מדיניות הממשל מייצרת השקעות גדולות ללא תרומה משמעותית לתעסוקה. כלומר, הרבה עשייה ומעט תוצאות, בלי לזלזל בהישגי העבר כמובן. (בכל זאת המשבר הפיננסי של שוק האשראי מאחורינו).


לכן, המסקנה המתבקשת דאואיסטית משהו: צריך לעשות פחות על מנת להשיג יותר; עוד כוח לשוק האג"ח האמריקני אינו נדרש ועלול לייצר נזקים. ה"פד" צריך לפעול נקודתית לשיפור זמינות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, וזה הרבה יותר קל והרבה פחות מזיק.


הממשל צריך להפסיק את הפיטורים של עובדי המדינה ולא להפריע להתאוששות בתעסוקה. גידול במשרות ובפרויקטים שאינם עתירי הון - זה מה שאמריקה צריכה כיום, וזה הרבה פחות יקר ממה שחושבים. לדוגמא, מדובר במורים, עובדי כפיים וכדו’; לא פרויקטים עצומים ויקרים של תשתיות כפי שנבנו בסין; לא הקלות נוספות למשלמי המשכנתא שיעודדו עוד אנשים להפסיק לשלם.


שאר הדברים יקרו מעצמם, ולא ניתן להאיץ תהליכים מבלי לייצר עיוות כלכלי תוך בזבוז משאבים. הצרכן האמריקני חייב לשקם את חסכונותיו, אותם הזניח זמן רב. לכן כל התאוששות בצריכה, שלא תהיה מבוססת על שיפור בביטחון התעסוקתי, לא תהיה בת קיימא.

 

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש