”הסיכוי לירידת מחיר הנפט גדול על הסיכוי לעלייתו”

 כלל פיננסים בסקירה עולמת-יומית: נתוני הצמיחה המאכזבים מיפן (ראה הרחבה) לא הצליחו להכביד יותר מידי על בורסות אירופה הבוקר, כשאלה המשיכו לעלות עד בערך השעה 11:00 (שעון ישראל) זאת בעיקר על רקע עידוד מעליית מחירי הנחושת והנפט. אך כשיפן הלכה לישון (שעון יפן), מחיר הנפט עבר לירידה (ראו הרחבה), הדולר החל להיחלש וכבר לא היה במה להיאחז. המשקיעים מיהרו לקפוץ אל היבשה והותירו מאחוריהם את המניות הזולות צפות במים. האג"ח הממשלתיות מצידן הגיבו בעליות. מי שבכל זאת נשארו במים הסוערים הם בעלי הבתים האמריקאים, שנמצאים בעיקר מתחתם (טובעים), בגלל זה אתם לא רואים אותם (ראו הרחבה). בואו נקווה שפרסום נתוני המקרו בארה"ב, מאוחר יותר, יהיו טובים, כצפוי (תעשייה ונדל"ן, ראו הרחבה) ושמחירי הסחורות בכל זאת יתאוששו. כשהיפנים יתעוררו נספר להם על הבלגאן שגרמו, נראה מה הם יגידו.

נתון הצמיחה המאכזב ביפן הוא במידה רבה מקרה פרטי
קצב הצמיחה בעולם צפוי היה לרדת ברבעון השני, לאור התפוגגותן של תוכניות התמריצים, אך אף אחד לא ציפה להתמתנות כ"כ חדה בצמיחה היפנית. הבוקר פורסמו נתוני הצמיחה ביפן לרבעון השני, 0.4%, כשהתחזיות המוקדמות היו לעלייה בקצב שנתי של 2.4%. האמת שאני לא זוכר הערכה כ"כ רחוקה כבר מזמן. הציפיות, עוד טרם הפרסום, היו להמשך התמתנות גם ברבעונים הבאים, השלישי והרביעי, וחזרה להתרחבות רק מהרבעון הראשון של 2011, אלא שמערך כ"כ נמוך, כמו שפורסם היום, אני לא יודע לאן עוד אפשר לרדת. הנתון המאכזב של יפן נבע בעיקר מנתון היצוא. נתון היצוא היפני צריך באופן עקרוני להפחיד אותנו, שאולי כלכלת העולם נעצרה, אך זהו במידה רבה מקרה פרטני של יפן בה היצואנים נאלצו להתמודד עם זינוק חד ב-ין. עובדה, במקומות אחרים בעולם לא נרשמה ירידה חדה ביצוא. ראו את נתוני הצמיחה של אירופה בשבוע שעבר, שהתרחבה ברבעון השני בקצב המהיר ביותר זה ארבע שנים, 1%, בהובלת גרמניה שנהנתה מהיורו החלש, וכמוה גם זינוק ביצוא הסיני, שנהנה גם הוא מהחלשה מכוונת של היואן. מבחינת יפן, האכזבה היא לא רק מנתון הצמיחה הנמוך אלא גם מהפגיעה במעמדה ככלכלה השנייה בגודלה בעולם. מה היא תעשה בעקבות הנתון המאכזב? חוב לא נראה לי שהיא תרצה להגדיל וגם להוריד ריבית אין לה לאן... בטח ימציאו שם כל מיני המרצות מקוריות.

העולם מוצף בנפט
צרכני העולם לא מצליחים להשתלט על כמויות הנפט העצומות שהתגלו וממשיכות להתגלות מידי שנה. קצב גילוי הנפט עולה על קצב העלייה בצריכה. הנתונים הרשמיים האחרונים (לשנת 2009) מצביעים על רזרבות מוכחות של 1.33 טריליון חביות, כשלהשוואה בשנת 1979 אלה עמדו רק על 642 מיליארד חביות. מתחילת העשור רזרבות הנפט המוכחות מתרחבות בקצב נטו שנתי של כמעט 2.6%, כלומר עליה גם לאחר הפחתת צריכת הנפט באותה תקופה! השבוע פורסם כי באפגניסטן התגלה שדה נפט ענק נוסף, המכיל לפי ההערכות יותר מ- 1.8 מיליארד חביות, לא עוד נפט!!! במקביל, תופתעו, צריכת הנפט בעולם במגמת ירידה בשנתיים האחרונות, בעוד לפני המשבר הצריכה העולמית עמדה על 85.6 מליון חביות ליום, היום (2009) היא רק 84 מליון חביות. אם נרצה לדבר במונחי "כמה שנים של נפט עוד יש לנו" נראה שבקצב הצריכה הנוכחי, העומד על 30.6 מיליארד חביות לשנה, הרזרבות המוכחות כיום יספיקו ל-43 שנה, נראה מעט אלא שהמספר הזה, של 43 שנות צריכה, יציב כבר משנת 1998. כלומר, גם לפני 10 שנים הרזרבות מספיקות ל-43 שנה, נס פח הנפט. ועוד יותר מעניין הוא שלפני 1988 הרזרבות בכלל הספיקו לפחות שנים! להמחשה, בשנת 1979 צריכת הנפט הייתה רק 23.4 מיליארד חביות בשנה ואז עם הרזרבות המוכחות (642 מיליארד חביות) העריכו שאלה יספיקו רק ל-27 שנה, עברו מאז 30 שנה והרזרבות מספיקות ל-43 שנה! מדהים! אז למה המחירים לא נופלים? שאלה טובה, יש כמה סיבות, בניהן העלויות המתייקרות של הפקת הנפט משכבות עמוקות יותר, המלחמה בעירק ועוד, אך כנראה שהסיבה העיקרית היא השפעתו של קרטל הנפט, המחיר הריאלי של הכסף (הייתה אינפלציה מאז), אופ"ק שמשגע את כולנו שנגמר הנפט ועוד. עדיין, להערכתנו, הסיכוי לירידת מחיר הנפט גדול על הסיכוי לעלייתו:

נפט טכני – לחצים לירידת מחיר
רזרבות הנפט כאמור בפסקה הקודמת, לא תומכות בעליית מחירי הנפט ומעבר אליהן גם פרסומי המאקרו המאכזבים לאחרונה, בניהם הפרסום הבוקר של היצוא מיפן, (ראה הרחבה). מחיר חבית נפט ירד מ-81 דולר בתחילת החודש ל-75.7 דולר היום, ירידה של 8.7%. בנוסף, מעבר לסיבות שהוזכרו לעיל, בימים האחרונים ירד מחיר הנפט אל רמה שהיא מתחת לקו הניתוח הטכני של המחיר הממוצע ב- 200 הימים האחרונים ואף מתחת לממוצע המחיר ב-15 הימים האחרונים. כמו כן, המחיר כיום נמצא ממש על קו התמיכה הטכני של החודשים האחרונים וזוהי לדעת מנתחים טכניים נקודה קריטית שחציה שלה תפעיל כוח רב להמשך ירידת מחירו. עצם המשמעות שנותנים סוחרים רבים לקווים אלה עשויים להשפיע בפועל על מחירו, להקשות עליו לעלות ואף לדחוף את מחירו לירידה, אלא יגיעו פתאום גל של נתוני מאקרו חיוביים, לכו תדעו.

היצור התעשייתי בסין מזנק – האם נתונים אמינים?
הייצור התעשייתי בסין עלה בחודש יולי ב-13.4%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת אומנם העלייה הקטנה ביותר מזה 11 חודשים, אך עדיין מהירה מאד וממשיכה לעורר ספקות על אמינות הנתונים. רבים ספקנים לגבי הנתונים של סין, הרבה בשל אופייה הלא שקוף של הממשלה שם וגם כנראה בשל הנתונים יוצאי הדופן שלה. אבל מה האינטרס של סין לספק נתונים מעוותים? אפשר לחשוב על כמה סיבות כמו, האפשרות להשיג מעמד מכובד יותר בקהילה הבינלאומית, להמחשה ראו איך היא עקפה ברבעון השני את יפן ככלכלה השנייה בגודלה בעולם, היא יכולה למשוך אליה משקיעים שירצו להצטרף לחגיגה, היא תצליח להרגיע את האופוזיציה במדינה שתתקשה לצאת כנגד הצלחה שכזאת ועוד. אלא שיש עם התיאוריה הזאת הרבה בעיות. ראשית, זה ממש לא קל לעוות נתון, לצורך כך צריך לעוות הרבה נתוני מעטפת. לדוגמא, אם רוצים לעוות את היצוא, צריך לעוות את התפוקה התעשייתית, לעוות את צריכת החשמל, את שיעור התעסוקה, את מספר האוניות שמגיעות לסין, את יבוא חומרי הגלם אל סין וכן הלאה. רבים מאותם אינדקטורים שצריך לעוות הם בכלל בינלאומיים, ושקופים יותר. גם אם הצליחו לעוות את כל הנתונים, או להסתירם, עדיין משנה לשנה הבעיה תעשה קשה יותר. להמחשה, נניח שעיוותו את נתוני היצוא כלפי מעלה ב-10%, עיוות גם בשנה שלאחר מכן יצור עיוות מצטבר של יותר מ-20% (ריבית דה-ריבית) ובלי שהזכרתי את אלפי האנשים שיצטרכו לשתף פעולה בקנוניה, מהר מאד יהיה ברור שאין סיכוי. כמו כן, דווקא היום, כאשר סין מנסה להותיר את היואן חלש, לא הגיוני שהיא תנסה לנפנף בנתוניה הגבוהים ולמשוך תשומת לב עולמית. בינתיים, נתוני המעטפת מסין מתואמים ומאותתים שהיא אמינה. אתמול פורסמה צריכת החשמל שם שעלתה ב-20% מהתקופה המקבילה אשתקד, וזה עוד בלי שהזכרנו את תוכנית הממשל הסיני לחסכון במשק האנרגיה. כך שאולי הנתונים אפילו גבוהים מהמדווח...

אתם בעלי בתים בארה"ב? – קחו הרבה אויר
שוק הנדל"ן בארה"ב, ללא התמריצים (שהתפוגגו באפריל), מנסה לעמוד על הרגלים. היום יפורסם סקר הקבלנים לגבי מצב שוק הנדל"ן והוא צפוי שעלה מ-14 נק’ ל-15 נק’. שוק הנדל"ן האמריקאי עומד כיום על כרעי תרנגולת ולא על הרגלים. הערכות הן כי אחד מכל חמישה בעלי משכנתאות בארה"ב, או 15 מיליון בעלי משכנתאות, נמצאים "מתחת למים", כלומר, שווי בתיהם נמוך משווי החובות על המשכנתאות שלהם והפחד הוא שרבים מהם יעדיפו בשלב מסוים לנטוש את בתיהם, להשתמט מהחובות ולסבך את המערכת הבנקאית, במיוחד כשמחירי הבתים לא צפויים לטפס בקרוב. בשבוע שעבר כתבתי שהממשל מכין תוכנית חדשה לעזרה לבעלי משכנתאות מובטלים. עד שהתוכנית תצא לפועל בעלי הבתים המובטלים יצטרכו להשיג עוד אויר ולחכות מתחת למים.

אינדיקטור לתעשייה - היא מתרחבת, אך לא בזכות הצרכן 
היום צפוי להתפרסם מדד מנהלי הרכש לאזור ניו-יורק, שעפ"י קונצנזוס החזאים עלה מ-5.08 נק’ בחודש יולי ל-8.3 נק’ באוגוסט. זהו אומנם נתון למדינה אחת מתוך 50 בארה"ב, אך הוא מתואם מאד עם הנתון הארצי. למרות שהנתון צפוי להצביע על עלייה, הוא נחשב למתון יחסית ומתאר את ההאטה שקיימת בסקטור היצרני, הרבה בשל התמתנות הביקושים מהצרכן האמריקאי. בסוף השבוע פורסמו נתוני מכירות קמעונאיות בארה"ב שהצביעו על עליה מתונה מהצפי, 0.4% לעומת 0.5%, אך סקר אמון הצרכנים של אונ’ מישיגן דווקא אותת על עתיד מעט חיובי יותר מהצפוי.