"המהלך שעשיתי, בניגוד לעמדת דורית סלינגר, של קבלת תפקיד יו"ר מגדל אחזקות תקין". כך אמר היום פרופ’ עודד שריג, בועידת ת"א להשקעה מוסדית של די.סי פייננס. שריג דיבר היום בפאנל בנושא "היום שאחרי הריביות הנמוכות" בהשתתפות פרופ’ אסף חמדני, יו"ר הוועדה לבחינת הצעדים הדרושים להגברת מעורבות המוסדיים בשוק ההון, ענת גואטה, מנכ"ל אנטרופי, דורון כהן, לשעבר מנכ"ל האוצר, אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אסא ששון מדה מרקר ובהנחיית קרן מרציאנו.
בהתבטאות פומבית ראשונה של פרופ’ שריג מאז המאבק המתוקשר מול דורית סלינגר, אמר פרופ’ שריג כי "כל מה שעשיתי זה לאחר קבלת ההיתרים. השינוי שקרה לאחר קבלת ההיתרים נבע מהחלטה פוליטית שפומפמה ע"י עיתונאים שהסכימו לזרום איתה. אני עבדתי על פי החוק עד הקצה. כשרגולטור לוקח את החוק לידיים זה כמו שוטר שעוצר אותך ומחליט להחרים לך את הרכב כי הוא החליט שהיום אסור לנסוע ברכב כחול. אתם לא מתארים לעצמכם את הנזק שזה יכול לעשות לממשלה ולמשטר התאגידי".
לדברי פרופ’ שריג, "לקחו אותי לאגף שוק ההון בגלל הניסיון של 30 שנה בתחום ובגלל מה שהבאתי. בפעם הבאה כשמישהו יצטרך לשקול אם לעשות את הצעד שעשיתי, דהיינו לבא לשירות ’מילואים’ באוצר, הוא יעשה חושבים ם זה כדאי לו. בטרם המעבר שלי לאוצר ביררתי היטב עם היועץ המשפטי מה יהיו המגבלות והחובות שלי ולאחר קבלת תשובתו עשיתי את המעבר לאוצר. הייתי מוכן לרדת ברמת השכר ולעצור את החיים המקצועיים שלי ל-4 שנים לטובת המדינה, רק לאחר שידעתי מראש מה יהיו המגבלות שלי".
לדבריו, "לא אני דיברתי עם עיתונאים ולא אני מסרתי אינפורמציות שונות. במהלך כהונתי כמפקח נתתי אישורים לכ-75% מהגופים המוסדיים ובכלל זה לבנקים ולבתי ההשקעות הגדולים. זה כמו שעיתונאי שיעבור לתפקיד דובר האוצר לקדנציה, יאסרו עליו לחזור ולעבוד בכל תפקיד אחר בו הוא מתמחה. זה לא הגיוני".
בנוגע לאקטיביזם המוסדי, פרופ’ שריג טען כי יש הבדל בין גוף מוסדי המשקיע בכ-600 נכסים ובין גוף של פרייבט אקיוטי המשקיע במספר נכסים קטן. בכל שנה אנו נדרשים לקבל החלטות והצבעות על כ-12,000 נושאים שעולים להצבעה בשוק ההון.
בהתייחסו לאג"ח המיועדות, פרופ’ שריג טען כי יש לבצע הבחנה בין חוסכים צעירים להם לא צריך להקצות אג"ח מיועדות היות והם יכולים להשקיע, בטווח הארוך, תשואות טובות יותר בשוק ההון.
ענת גואטה, מנכ"לת אנטרופי: "פעילות האקטיביזם המוסדי עדיין לא באה לידי ביטוי בשוק הישראלי. אנחנו בשוק ריכוזי וקשה לייצר בו מהלך אקטיבי. הדבר דורש השקעה במחקר, ידע ויכולת והשקעה זו היא קצת בעייתית במצב השוק היום בו אנו רואים הסטה של תקציבים ממחקר לשיווק על מנת לשמור על נתחי שוק. בבחינה של קרנות בחו"ל המתמחות באקטיביזם אנו עדים לתשואות עודפות על מדד הבנצ’ מרק. לדבריה, האזור המפוקח נמצא תחת פיקוח יתר על פעילות ניהול ההשקעות מייצרת נקודת שיווי שונה של מעבר מנהלים טובים מהאזור המפוקח לאזור הלא מפוקח של קרנות גידור."
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "למרות כל הכותרות המתלהמות בעיתונים על שוד הפנסיה, בשורה התחתונה, העמיתים הרוויחו מהשקעה באג"ח הקונצרני וההשקעה הוכיחה את עצמה. אין בעולם העסקי יכולת להבטיח רק הצלחות ואני מבטיח לכם שיזמים לא לקחו את הכסף מהציבור במטרה להפסיד אותו"
דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר: "כשאני הייתי בתפקיד היו המון מחשבות של איך יוצרים מצב שמגדיל סיכון למי שצעיר, כי מי שהולך לפרוש בעוד חמש שנים לא יכול לספוג כזאת נפילה. זה מדאיג לראות מה שיקרה ביום שאחרי, ביום שהריביות יעלו, אנחנו עלולים לראות פה קריסה וזה מדאיג את מי שנמצא שלוש או ארבע שנים לפני פרישה ולא יכול לספוג מכה כזאת. לדבריו, יש לעבור למצב בו קרן ההשתלמות תהפוך למוצר המיועד לפנסיה."
פרופסור אסף חמדני: "הפנסיה לא צריך להיות משהו מאוד סולידי אחת מההצדקות לביטול. אלא ההנחה שבסופו של דבר זה ישפר את רווחתם של החוסכים לפחות לצעירים שלוקחים סיכוים. לקבוע את שיווי המשקל הנכון בין סיכונים מופרזים. יש כמה שאלות בעולם של ריביות נמוכות, אחת, מי שחוסך היום בגילאים הרלוונטים ונמצא עדיין בשלב שהוא חוסך הוא בעצם מסבסד את אלו שיפרשו. יש בעיה משמעותית שמחייבת תיקון מיידי עם הרבה בעיות משפטיות."