גלובס מדווח כי דוח מבקר המדינה מצביע על שרשרת של כשלים בפעילות הממשלות האחרונות בכל הקשור לענף הנדל"ן למגורים. אי זיהוי הבעיה, החלטות שהתקבלו אך לא מומשו, חוסר יכולת תכנון אסטרטגי וגם אוזלת יד בכל הנוגע למעקב אחרי החלטות שכן התקבלו ובכוחן היה למנוע או להקל את המשבר.
"בשנים 1999-2009 היה מספר הדירות שנבנה קטן מהנדרש לפי צורכי השוק", כותב המבקר, "עקב כך נוצר מחסור מצטבר של עשרות אלפי דירות". המבקר מצביע על שתי סיבות עיקריות להיוצרות המחסור: היעדר מדיניות דיור ממשלתית ואי יישום החלטות שהתקבלו לצד יישום בעייתי של מדיניות הממשלה.
בעוד המבקר מדגיש את החשיבות של גיבוש תוכנית סדורה לענף ואת סמכותה וחובתה של הממשלה בישראל לעשות כן, כמו גם סמכותה של הממשלה להאציל סמכויות בנושא זה על ועדות או שרים, מהדוח עולה כי ממשלות ישראל מאז 2005, שבראשן עמדו אריאל שרון ז"ל, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו, לא עמדו בחובה זו המוטלת עליהן.
"ממשלות אלה לא החליטו לאצול את סמכויותיהן בעניין התווית מדיניות הדיור הלאומית לאחד השרים או לוועדות השרים, והסמכות והאחריות לקביעתה נותרו בידיהן", נכתב בדוח, ורק בשנת 2013 עסקה הממשלה, שאלה הם ימיה אחרונים, בצורך בקביעת מדיניות דיור לאומית והקימה לצורך כך את קבינט הדיור שבראשו עמד שר האוצר לשעבר יאיר לפיד.
המבקר מצביע על שורה ארוכה של החלטות שהתקבלו בממשלות מאז 2005 ויישומן התעכב או לא נעשה כלל. בין היתר מדובר ברפורמה ברשות מקרקעי ישראל, החלטה על קיצור וייעול הליכי התכנון, תוכנית אסטרטגית לפיתוח הנגב והגליל, קביעת יעדים לתכנון ועוד. עוד מציין המבקר שלאורך השנים ביצע משרד הבינוי שורה של מחקרים בנוגע לסוגיית הדיור ופיתוח הפריפריה אולם "הביקורת מעירה כי לא נמצאו בידי משרד הבינוי מסמכים שאפשר ללמוד מהם כי ממצאי המחקרים והמלצותיהם נידונו ונקבעו פעולות ליישומן".
אחת מהחלטות הממשלה הבולטות שאליה מתייחס מבקר המדינה בדוח היא זו שקיבלה ממשלת אולמרט באוגוסט 2007 על "ייעול התכנון והפיתוח במקרקעי ישראל" ותכליתה הייתה לגבש תוכנית חומש לתכנון ופיתוח של קרקע למגורים ולתעסוקה. החלטה זו, שהתקבלה ואושרה בממשלת ישראל, הטילה על צוות בראשותו של יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה יחד עם נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים (בינוי, אוצר, רמ"י ועוד) בתוך חצי שנה ולהציגה לממשלה.
על-פי הדוח, החלטה זו מעולם לא יושמה. דוח המבקר מאשר בכך את חשיפת "גלובס" בנושא זה ביוני 2014. "על אף שההחלטה האמורה היא החלטה עקרונית, שהיה בה בכדי להביא לידי הסדרת תוכנית ארוכת טווח שתשקף את מדיניות הדיור הלאומית, היא לא יושמה", נכתב בדוח, "יוצא אפוא שפעולות ייזום התכנון והפיתוח של הקרקע למגורים ולתעסוקה המשיכו להיעשות ללא כל ראייה אסטרטגית כוללת ומשולבת של מגמותיו ויעדיו של הפיתוח הרצויים למדינה".
עוד קובע המבקר שממשלות ישראל המבוקרות בדוח, והשרים הרלוונטיים ומשרדיהם, לא הפעילו מנגנון ניהול סיכונים הנוגע לענף הנדל"ן, שהיה יכול לאפשר התמודדות עם שינויים לא צפויים וחריגים בענף במחירי הדיור, כפי שבאמת קרה בהמשך הדרך. "היעדרו של מנגנון כזה הורגש בעת פרוץ משבר הדיור בשנת 2008, מאחר ולא היו בידי הממשלה כלים שיכלה להפעיל במועד, לצורך בלימת הזעזועים והתנודות בשוק הדיור".
מבקר המדינה לא חוסך ביקורת מהממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט שכיהנה בזמן פרוץ משבר הדיור וקובע כי "על אף המגמה הברורה של עלייה חדה במחירי הדיור שהסתמנה כבר בשנת 2008, ואף שעלולות להיות לה השלכות רוחב, לא קיימה הממשלה ה-31 בתקופה זו דיון אסטרטגי בנושא זה, וממילא לא גיבשה תוכנית כוללת למיתון העלייה במחירי הדיור". עוד מוסיף המבקר כי רק ביולי 2010, בימי הממשלה ה-32 (בראשותו של בינימין נתניהו), עסקה הממשלה לראשונה בנושא.
עוד כותב המבקר את מה שידוע כבר שנים רבות, שהטיפול הממשלתי בענף הנדל"ן מצד משרדי הממשלה לוקה באי שיתוף פעולה מובהק שמקשה על פעילות אפקטיבית: "בשנים 2005-2012 פעלו משרדי הממשלה ומוסדות המדינה בלא תוכנית פעולה אסטרטגית להשגת יעדי מדיניות דיור ממשלתית, וכל משרד פעל לעתים בנפרד, על-פי סדרי העדיפויות שקבע וללא כל תיאום בין משרדי".
המבקר מתייחס גם להחלטה המפורסמת שקיבלה ממשלת אולמרט ב-2008 וקבעה להפסיק את ייזום התוכניות החדשות במרכז הארץ כדי לפתח את הפריפריה. רבים קבעו במרוצת השנים שלהחלטה זו הייתה השפעה מכרעת על משבר הדיור והיא החריפה את המחסור בהיצע במרכז הארץ. נתניהו עצמו התייחס לכך בראיון עמו לפני כמה שבועות כאשר הטיל את האחריות למשבר הדיור על קודמו בתפקיד. מבקר המדינה מציין בדוח כי לא נמצאו עבודות מטה שהוכנו על-ידי מינהל התכנון במשרד הפנים, משרד הבינוי או רמ"י שבחנו את השפעות ההחלטה האמורה טרם התקבלה: "סדרי עבודת המטה של גופים אלה היו לקויים ונעדר מהם תיעוד שלב ניתוח ההשפעות האפשריות של יישום ההחלטה", נכתב.
בתשובתו משרד הבינוי למבקר נכתב שאנשי המשרד כלל לא זומנו לישיבה או להתייעצות טרם קיבלה הממשלה את ההחלטה האמורה וכי במשרד התנגדו להחלטה זו. המבקר מותח ביקורת על תשובה זו וכותב שאם המשרד התנגד בשעתו להחלטה ראוי היה שיציג את התנגדותו לממשלה אולם בדיקת המבקר העלתה כי לא כך היה הדבר. בדוח הביקורת מאשר המבקר כי החלטה זו של הממשלה לא הניבה את מטרתה המקורית ומחירי הדיור המשיכו לעלות גם במרכז וגם בפריפריה ורק לאחר שנתיים, ב-2010, קיבלה הממשלה החלטה לבטל החלטה זו.
דוח מבקר המדינה מייחס חשיבות להחלטה זו, אך אינו קובע שזו הייתה ההחלטה המשמעותית ביותר שהובילה למשבר הנוכחי אלא שלב נוסף בהתנהלות כושלת בטיפול במשבר שרק הלך והחריף בשנים אלה.
"אף שכבר בשנת 2008 הסתמנה מגמה ברורה של עלייה חדה במחירי הדיור, הממשלה ה-31 לא זיהתה מגמה זו כסיכון הדורש התייחסות מיוחדת... בשנים 2008-2010 (בתקופת הממשלות ה-31 וה-32) המשיכו הפערים בין ההיצע לביקוש בשוק הדיור לגדול וחלה עלייה ניכרת במחירי הדיור שהגיעה בשנת 2010 לכ-36% במונחים ריאליים. הממשלה ה-32 זיהתה באיחור, יותר משנה לאחר הקמתה, את הצורך לעצור את העלייה החריפה במחירי הדיור".