בינואר נרשם שיפור בסחר החוץ הישראלי, אשר בא לידי ביטוי בגידול ביצוא ובצמצום בגרעון בחשבון הסחר. יבוא הסחורות רשם ירידה חדה בחודש ינואר בשל ירידה חדה ביבוא מכוניות נוסעים על רקע השינוי בכללי ה"מיסוי הירוק" בתחילת השנה. כך עולה מעיקרי הסקירה השבועית מלשכת הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
המיקוד השבועי של הסקירה מציג את חסרונות הדפלציה, ובוחן את המשמעות ביחס למשק הישראלי. הכלכלן הראשי באוצר שואל: האם שיעורי האינפלציה הנמוכים בישראל מהווים בעיה? בשורה התחתונה, אומר הכלכלן הראשי כי "המדיניות המוניטרית המרחיבה בעולם יוצרת לחצי תיסוף על השקל, אולם מרחב התמרון של בנק ישראל מצומצם יחסית בשל רמת הריבית הנמוכה".
לדברי הכלכלן, "ירידת מחירים לאורך זמן, דפלציה, עלולה לפגוע בצמיחה הכלכלית במשק, להחריף האטות ומיתונים, ולפגוע ביכולת של מגזרים לווים להחזיר את חובותיהם. בסביבות של ריביות נומינליות נמוכות מאוד, כפי שאנו עדים להן בישראל ובמדינות מפותחות רבות, דפלציה עלולה לפגוע באפקטיביות של מדיניות מוניטארית מרחיבה.
"להערכתנו, האינפלציה השלילית אשר נצפתה בישראל בסוף 2014, אינה נובעת בעיקרה מחולשה בביקוש המקומי, אלא נובעת ברובה מזעזועים חיצוניים בהיצע. עם זאת, בשל פערי הריביות, בעיקר מול מדיניות אירופה, בנק ישראל עשוי לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה כדי למתן את לחצי התיסוף. בנוסף, העלאת שיעורי האינפלציה לתוך היעד היא מגמה רצויה עבור המשק הישראלי, גם אם הסיבות להאטה באינפלציה הן בעיקרן מצד ההיצע".
עוד עולה מהסקירה כי הלמ"ס עדכן את המשקלות של קבוצות המוצרים במדד המחירים לצרכן; חברת הדירוג S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו ברמה של +A עם אופק דירוג יציב; בחודש ינואר נרשמה ירידה בגירעון הממשלתי; גביית המסים הייתה גבוהה מהצפי המוקדם.
בעולם: מדד אמון הצרכנים בארה"ב רשם ירידה בפברואר, מרמת השיא שנרשמה בחודש הקודם; ממשלת יוון החדשה מאותת על כוונתה להתפשר בנושא הסיוע, ובמקביל ביקשה הלוואת גישור עד חודש יוני; הבנק המרכזי של שבדיה הוריד את הריבית לרמה שלילית, בדומה למדינות נוספות באירופה; נמשכת ההאטה בקצב האינפלציה בסין; הודו רשמה צמיחה מהירה ברבעון הרביעי, אולם זו נובעת בעיקר מעדכון שיטת המדידה, ולא מייצגת בהכרח התאוששות משמעותית של המגזר התעשייתי.