ארצות המקור העיקריות ליבוא (שהיבוא מכל אחת מהן הסתכם ביותר ממיליארד דולר ארה"ב בשנת 2009) היו: ארצות הברית, סין, גרמניה, בלגיה, איטליה, יפן, הממלכה המאוחדת, שוויץ, טורקייה, צרפת והודו. כך עולה מנתוני הלמ"ס.
בחינה של היבוא לאורך השנים מראה כי היבוא (לפי ארץ מקור) מארצות הברית היה הנמוך ביותר מאז שנת 2003. היבוא מסין גדל מ-0.9 מיליארד דולר בשנת 2000 ל-5.5 מיליארד דולר בשנת 2008, וירד ל-4.7 מיליארד דולר ב-2009. בין השנים 2009-2004 גדל בעיקר היבוא לפי ארץ מקור מאינדונזיה, מצרים ומקסיקו.
הפרשים בין היבוא שנקנה מארץ אחת והיבוא שמיוצר באותה ארץ הלכו וגדלו עם השנים כתוצאה מההתפתחות המואצת בסחר הסחורות העולמי, בתהליך הגלובליזציה, קנייה ומכירה של סחורות בבורסות וקיומן של חברות רב לאומיות.
בין הארצות שמהן היבוא לפי ארץ קנייה היה גדול מהיבוא לפי ארץ מקור בולטות במיוחד שוויץ, הולנד, בלגיה, הממלכה המאוחדת, הונג קונג, ובשנים האחרונות גם גרמניה, סינגפור ושוודיה. היקף היבוא מארצות אלה שלא מיוצר בארץ הקנייה גדל בהתמדה משנת 2000 עד לשיא בשנת 2008. בשנת 2009 היתה ירידה בהיקף התופעה הזו.