ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, שוטח היום ביקורת קשה על דו"ח המדיניות המוניטארית של בנק ישראל למחצית השנייה של 2014. לדבריו, "הדו"ח מזכיר את טענת הקוזאק הנגזל. בנק ישראל מודה בהמשך הכישלון החרוץ של מדיניותו לריסון מחירי הדיור ומדווח על עליית מחירים ממוצעת של 7-8% לשנה, זאת לאחר שמחירי הדיור מאז 2005 בפועל הוכפלו, ובערים מסוימות המחירים אף עלו יותר.
"אם כך מדוע הבנק מדווח על כך בדאגה יתירה כשהוא, הוא, האחראי הראשי לעליות המחירים בעשור האחרון, ובראש וראשונה בגלל מדיניות הנגיד הקודם פרופסור סטנלי פישר שרק חשב על הורדת הריבית עוד ועוד, ושכח לגמרי את השלכת מהלך זה על שוק הדיור? ואיך זה שבנק ישראל מדווח על העלייה המסחררת בלקיחת משכנתאות על ידי הציבור, כשהוא, הוא היה הגורם העיקרי לצורך של עמישראל במשכנתאות מוגדלות, עקב עליות המחירים? ואיך זה שבנק ישראל מדווח על סכנת אלפי משקי בית לעמוד בהחזרת המשכנתאות ברגע שהריבית תשוב לעלות, כשהוא, הוא היה זה שאחרי לפיתיונות שהבנקים הורידו בחכתם בפני הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור שיחרוט על פיתחם בניסיון נואש להספיק לתפוס את רכבת המחירים בזמן? ואין זה שבנק ישראל נזכר לפתע שלצד הורדת הריבית, מהלך שזה מכבר מיצה את עצמו, קיימות חלופות אחרות דוגמת רכישות מט"ח והרחבה כמותית? למה לא חשב על כך זה מכבר? לבנק ישראל פתרונים", הוסיף כהן.
אורן מור, הבעלים של קבוצת אייקום להתחדשות עירונית: "הנני מזמין כי לאחר כבוד את מנהלי בנק ישראל להתגורר כאחד האדם בשיכונים המתפוררים המיועדים לפינוי בינוי, כאבן שאין לה הופכין. בטוחני שלאחר לילה אחד בקריית גיורא באור יהודה יתעשתו אותם בכירים ובמקום להמשיך ולשחק כמו פורפרה בצעצוע הריבית וימשיכו לנהוג כאילו הם ’קרית הוותיקן’, מדינה עצמאית בתוך מדינת ישראל, יתחילו לרדת אל העם וליטול חלק בגיבוש תוכנית לאומית מעשית לקידום חצי מיליון דירות לזוגות צעירים ומשפרי דיור, במסגרת התחדשות עירונית".
גלעד יפרח, מבעלי חברת גלעד מאי, יזם צעיר הבונה בפריפריה: "בנק ישראל, וכמוהו יתר מקבלי ההחלטות, השליכו דור שלם של צעירים לתוך בור תופח והולך של משכנתא, שמשעבדת לרבבות מהם את החיים, אינה מאפשרת להם לחסוך, אינה מאפשרת להם, להעניק חינוך משלים לילדיהם, אינה מאפשרת להם לבלות ולנסוע לחו"ל, אינה מאפשרת להם למלא את המקרר באוכל כהלכתו, אינה מאפשרת להם לרכוש ביגוד לא בסופעונה, אינה מאפשרת להם לחיות כפי שצעירים בגילם חיים בכל מדינה מתוקנת. הפתרון היחידי שניתן לייצר כיום הינו למנף את הפריפריה לא רק באמצעות דיור מוזל, לא רק באמצעות שיווק קרקע מדינה במחיר מסובסד ליזמים, זאת על מנת שיוכלו להציע רמות מחירים נמוכות יותר, אלא בראש וראשונה להפוך את ה’פריפריה’ ל’מרכז’.
"על מנת להצליח במשימה זו צריך רשת כבישים ורכבות מהירות, כמקובל בכל מדינה מתוקנת, אלפי מקומות עבודה איכותיים זמינים, זאת על ידי העתקת עשרות מפעלי הייטק וטכנולוגיה מתקדמת מהמרכז לפריפריה, המשך שיפור החינוך, הקמת מרכזי תרבות ובילוי כהלכתם, שלא יצריכו נסיעה מידי שבוע אל המרכז, והכי חשוב, שמיטב הנוער, בחתך הסוציו-אקונומי המשובח ביותר, יראו במגורים במקומות דוגמת חצור הגלילית ובית שאן לא בבחינת "ברירת מחדל" , אלא אלטרנטיבה מועדפת, לא פחות מאשר מגורים בתל אביב או רעננה. הכדור בידי מקבלי ההחלטות", הוסיף יפרח.