האגודה לצדק חלוקתי פנתה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בבקשה כי יורו להשהות לאלתר את שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד הבינוי מתפקידו כחבר מועצת מקרקעי ישראל, חבר ועדת המשנה וחבר ועדת הפטור.
בין ההסברים שמספקת האגודה: לדבריהם, ב-14.1.2015 פנה בן אליהו לשורה ארוכה של אנשים באשר לתפקודו של היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט. "לתדהמת האגודה לצדק חלוקתי עיקר הפניה נגעה לעמדתו המקצועית והלגיטימית של עו"ד קוינט שהוביל לכאורה ’לטרפוד החלטות ראויות’". עיון במכתב מעלה חשש כבד כי מכתב זה נועד להשתיק עמדות לגיטימיות ול"הזהיר" את עו"ד קוינט ודומים לו, הפועלים לשמירת האינטרס הציבורי בקרקעות הציבור. (המכתבים פורסמו בדה מרקר בכתבתו של נמרוד בוסו מיום 18.1.2015).
באגודה מציינים בעתירה כי מועצת מקרקעי ישראל קיבלה שורה של החלטות בעייתיות בעת האחרונה וחוות הדעת המשפטיות של עו"ד קוינט הצליחו לשפוך אור על חלק מהן ואף בסופו של יום לעצור אותן. כדוגמה להחלטות הבעייתיות ניתן להביא את ההחלטה המכשירה את המתקן הסולארי בחוות השקמים וההחלטה המעניקה לקיבוצים אפשרות לרכוש זכויות בניה נרחבות במקרקעי הציבור.
החלטה בעייתית נוספת, לדבריהם, הינה הרחבת "הרפורמה" במקרקעי ישראל, כנגדה עתרה האגודה לצדק חלוקתי. האגודה לצדק חלוקתי טענה במכתב כי חלק מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל אינן ראויות ונדרשים פקידי ציבור אמיצים והגונים שישמרו על האינטרס הציבורי כגון עו"ד קוינט.
לטענת האגודה, על אף פרסום החלטות המועצה, רשות מקרקעי ישראל נותרה בעיקרה גוף שאינו שקוף ושנתון ללחצים של גורמי שלטון, בעלי הון אינטרסנטיים וגופים נוספים. לטענתם, חוסר השקיפות שהרשות לוקה בו, מתבטא בין השאר בכך שפרוטוקולים של דיוני המועצה אינם מפורסמים ושישיבות המועצה אינן פתוחות ו/או משודרות לציבור. אי פרסום פרוטוקולים וחוסר שקיפות מהווים "קרקע נוחה" לגורמים פרטיים ואחרים, המעוניינים להשפיע על ההחלטות שמתקבלות בעניינם ואולי מהווים חלק מהמצע הרקוב המאפשר המהווה את בית הגידול של פרשיות שחיתות שצצות מעת לעת וזו האחרונה.
"כידוע רשות מקרקעי ישראל אחראית לניהול הרוב המוחלט של קרקעות המדינה - כ-92% שעומדות בפני תהליכי הפרטה, וקשורה בקשר ישיר עם כל מגזרי האוכלוסייה. על כן, חברות במועצת מקרקעי ישראל מהווה תפקיד מרכזי של "שמירת סף" ולכן מינהל תקין ודמוקרטי דורש שהמועצה תורכב מחברים שבנוסף לידע המקצועי שלהם, יהוו מצפן ערכי ויהוו "סכר" יציב בפני מחטפים של מדיניות קלוקלת, מפלה ומוטה פוליטית.
"עמידה איתנה של פקידי ציבור הרואים בתפקידם שליחות ציבורית מהווה תנאי חשוב בשמירה על אינטרס הציבור במשאביו ובמניעת שחיתות".
מהעתירה עולה כי קיים חשש שבמכתביו, משדר בן אליהו מסר לפיו מי שאינו "מתיישר" עם רצון הממונים, ותופס את תפקידו כמשרת הציבור ולא משרתם של את הממונים עליו, ישלם על כך מחיר אישי ומקצועי כבד. אנשים המנסים להשתיק עמדות לגיטימיות ולמעשה "לסתום פיות" אינם מתאימים לחברת במועצת מקרקעי ישראל. נוכח האמור, טענה האגודה במכתב כי יש להשהות את בן אליהו מחברותו במועצת מקרקעי ישראל ובוועדותיה.