פאדל גייט, אנליסט האנרגיה הבכיר של אופנהיימר, הופיע הערב בכנס של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. גייט, הנחשב ’גורו’ בתחומי הגז והנפט התייחס בדבריו לשינויי החקיקה בארץ, ואמר "בארה"ב אנחנו יכולים להגיע לעצמאות אנרגטית, אם הממשלה תעודד כלכלה מבוססת גז טבעי, במקום כלכלה מבוססת נפט. גם בהיבט הזה, המצב בארה"ב דומה לישראל. זאת, אם הממשלה לא תשנה את חוקי המשחק אחרי שהרכבת עזבה את התחנה".
המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה כינס אמש את פורום מנכ"לי חברות האנרגיה בישראל לדיון מיוחד על השינויים הדרסטיים שעובר שוק האנרגיה העולמי בעקבות צלילת מחירי הנפט והצגת תמונת מצב של סקטור האנרגיה בישראל. את ניתוח תמונת המצב של שוק האנרגיה העולמי הציג פאדל גיאט (Fadel Gheit), מנהל סקטור האנרגיה מבנק ההשקעות אופנהיימר מארה"ב, שהגיע בהזמנה מיוחדת של המכון לדיון. גייט נחשב לאחד מהאנליסטים המשפיעים ביותר בתחום האנרגיה ונבחר על ידי מגזין Blomberg ו- Wallstreet Journal מספר פעמים כאנליסט המוביל בעולם בתחומו.
לדבר פאדל: "גז הוא עורק החיים של הכלכלה העולמית. למחיר הדלק יש השפעה מרחיקת לכת על רמת ההוצאות של כל משק בית וכתוצאה מכך על ההכנסה הפנויה. יחד עם זאת, במדינות רבות מחיר הדלק מורכב ממיסים בשיעור גבוה של עד 75%, כך שרק 25% ממחיר הדלק בתחנת הדלק מושפע ממחיר הנפט העולמי.
מחיר הנפט הוא תנודתי. חלק גדול מהתנודתיות נובע מציפיות ולא משינויים אמיתיים בהיצע ובביקוש. רק בשבוע שעבר ראינו ספוקלנטים מהמרים במיליוני דולרים על כך שמחיר הנפט יצנח אל מתחת – 30$. יחד עם זאת, מחירי נפט מעל 100$ לא יחזיקו מעמד כי זו בועה. מחירי נפט מתחת ל- 50$ לא יחזיקו מעמד כי זה נמוך ממחיר ההפקה.
נפט הוא קומודיטי, ולכן הוא מושפע ממחיר האלטרנטיבה. בעשור האחרון פותחה טכנולוגיה להוזלת מחירי הקידוחים, והטכנולוגיה הזו תחלחל מארה"ב לחלקים נוספים בעולם. כיום מפיקים נפט ממקומות שעד לפני 5 שנים חשבנו שזה בלתי אפשרי. לפני 5 שנים לקח 90 יום לבצע קידוח שכיום לוקח רק שבועיים. כך שכל הפקת הנפט הפכה להיות זולה יותר ואפקטיבית יותר.
הנעלם הגדול והמשפיע ביותר הוא כמה מתוך הנפט הקיים כיום בעולם ניתן להפקה. כיום ניתן להפיק רק רק 6-8% מהנפט שמקורו בפצלי הנפט בעלות שמצדיקה את ההפקה, כך שכל התעשייה עובדת עליו רק העלאת השיעור הזה. תהיה לכך השפעה משמעותית על היצע הנפט בעולם. ההחזר על ההשקעה בטכנולוגיה האלה צפויה להיות דו ספרתית.
לכן, אני לא חושב שלטווח הארוך תהיה קונספירציה במחירי הנפט, אלא המחיר שלו ייקבע במפגש בין הביקוש העולמי להיצע העולמי לאחר השינויים הטכנולוגיים. בטווח הקצר אין מה לדאוג ממחירי הנפט כפי שאין מה לדאוג ממזג האוויר.
כמו כן, אני צופה שיהיו מיזוגים בחברות הפקת הנפט. השאלה היא לא האם יהיו מיזוגים אלא מתי. להערכתי, נראה את המיזוגים האלה כבר בששת החודשים הקרובים. למשל, באוסטרליה יש עכשיו פרוייקט הפקת נפט בעלות של 42 מיליארד דולר, ושלוש חברות הנפט הגדולות בעולם עובדות עליו ביחד. החברות צריכות וודאות, פיזור סיכונים ורגולציה יציבה. זה גם המצב כאן בישראל.
יוסי רוזן, יו"ר מכון האנרגיה. רוזן הציג נתונים לפיהם שיעור המס על הדלק יכול להגיע ל 65%. "בקצב הנוכחי, בחודש פברואר ישנו סיכוי לחזות במצב אבסורדי ששיעור מס הדלק ידהר מהר יותר משיעור צלילת מחיר הנפט בעולם ויעקוף אותו." יו"ר מכון האנרגיה תלה את האשמה לדהירת שיעור מס הדלק בשל השיטה שקבעה המדינה לחשב את הבלו כסכום קצוב שמנפח את הכנסות המדינה ממיסים, במקום להצמיד את הבלו כשיעור ממחיר הדלק שיוביל להוזלה משמעותית של מחיר הדלק לצרכן. וקרא לממשלה לתקן את העיוות.
"אם הממשלה הייתה דואגת לכיסו של הצרכן כפי שהיא מצהירה והייתה מתקנת את מדיניות המיסוי היא הייתה מוסיפה להכנסה המשפחתית עוד כ- 1,000 ₪ בשנה, שלא לדבר על הוזלת הייצור התעשייתי." אמר רוזן והמשיך "אנו קוראים לממשלה לשנות את שיטת המיסוי באופן מידי כדי לאפשר לצרכנים וליצרנים ליהנות מירידת מחירי הדלק עוד לפני קביעת המחיר בחודש פברואר."
בהמשך רוזן התייחס לשימוש המסיבי שעשתה חברת החשמל בסולר לייצור חשמל (14%) בשיא סערת החורף בגלל המחסור בגז טבעי מתמר ודרישה לפיצוי מהמדינה בגין ההפסדים הכלכליים שנגרמו מהשימוש בסולר.
"אם מישהו היה זקוק להוכחה חותכת על משמעויות העיכוב בפיתוח מאגר לוויתן אז בסערה הראשונה של החורף היא התקבלה" אמר רוזן והוסיף "את מחיר הבירוקרטיה והעיכוב בפיתוח ישלם כמובן הציבור בגלל רגולטורים שאינם מכירים בהחלטות שהתקבלו כהחלטה לאומית ומייצרים עובדות בשטח שיגרמו נזק בלתי הפיך לכלכלה, לציבור ולסביבה."
רוזן טען גם לאחריות הממשלה: "הממשלה אחראית על המשילות ומחובתה להסביר לרגולטורים כי הם אינם מעל לחוק ומעל הממשלה. אנחנו תובעים מהממשלה להפעיל את סמכותה כשלטון ולפעול לטובת המשק ולהתערב לפני שיגרמו למשק הפסדים של מיליארדי דולר מדחיה של פיתוח המאגר למספר לא ידוע של שנים שתוביל לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל עם ירדן ומצרים ולסכסוך עם הממשל האמריקאי."
המצב בארה"ב הוא שהממשלה לא מאפשרת ייצוא של נפט גולמי, אך כן מאפשרת ייצוא של דלקים. כלומר, הממשלה לא מאפשרת לחברות ההפקה להרוויח אך כן מאפשרת לחברות הזיקוק להרוויח. האפליה הזו בעיניי היא בלתי חוקתית.
יוסי רוזן, יו"ר מכון האנרגיה. רוזן הציג נתונים לפיהם שיעור המס על הדלק יכול להגיע ל 65%. "בקצב הנוכחי, בחודש פברואר ישנו סיכוי לחזות במצב אבסורדי ששיעור מס הדלק ידהר מהר יותר משיעור צלילת מחיר הנפט בעולם ויעקוף אותו." יו"ר מכון האנרגיה תלה את האשמה לדהירת שיעור מס הדלק בשל השיטה שקבעה המדינה לחשב את הבלו כסכום קצוב שמנפח את הכנסות המדינה ממיסים, במקום להצמיד את הבלו כשיעור ממחיר הדלק שיוביל להוזלה משמעותית של מחיר הדלק לצרכן. וקרא לממשלה לתקן את העיוות.
"אם הממשלה הייתה דואגת לכיסו של הצרכן כפי שהיא מצהירה והייתה מתקנת את מדיניות המיסוי היא הייתה מוסיפה להכנסה המשפחתית עוד כ- 1,000 ₪ בשנה, שלא לדבר על הוזלת הייצור התעשייתי." אמר רוזן והמשיך "אנו קוראים לממשלה לשנות את שיטת המיסוי באופן מידי כדי לאפשר לצרכנים וליצרנים ליהנות מירידת מחירי הדלק עוד לפני קביעת המחיר בחודש פברואר."