ככל שהמשבר ברוסיה יתמשך כך גם הסיכון להאטה משמעותי באירופה ילך ויגדל. בהתאם, גם ההסתברות להרחבה כמותית של ה-ECB תלך ותגדל בהתאם. כך עולה מעיקרי סקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות.
בנוגע לארה"ב, מציינים בפסגות כי ילן דואגת לשווקים: "בישיבת הפד התקיימה בשבוע שעבר, על רקע החששות לגבי רוסיה והירידות במחירי הנפט, הצליחה ילן לעשות צעד נוסף בכיוון העלאת הריבית מבלי לזעזע את השווקים. כדי להשיג את המטרה הנ"ל, הודעת הפד נוסחה כך שתתאים גם למשקיעים הניציים וגם למשקיעים היוניים כך שכולם יצאו בסופו של דבר מרוצים והשווקים הגיבו בעליות חדות. למעשה, בשלושה ימים עלה ה-S&P 500 ב-5% ובכך החזיר כמעט (רחוק רק 0.2% מהשיא הקודם) את כל הירידה שנרשמה בו מתחילת החודש. ללא הפתעות נוספות עד סוף השנה ניתן יהיה להתייחס ל-2014 כשנה חיוביות למניות אבל גם תנודתית במיוחד עם 5 תיקונים חדים במהלכה. 2015 צפויה להיות דומה".
נקודות עיקריות לגבי הודעת הפד: "כצפוי, הפד שינה את נוסח ההכוונה העתידית כאשר במקום ההבטחה להותיר את הריבית נמוכה "לזמן ממושך לאחר סיום ההרחבה הכמותית" הפד מעריך כי הוא יכול ’לנהוג בסבלנות’ בדרכו לנורמליזציה של המדיניות המוניטארית. השינוי בנוסח נובע בעיקר מכך שכדור הארץ ממשיך להסתובב והזמן ממשיך לחלוף ומאז שההרחבה הכמותית הסתיימה באוקטובר כבר חלפו חודשיים. בפד מבינים שככל שהזמן חולף כך גם הביטוי ’זמן ממושך’ מאבד מאמינותו ולא רוצים לשחק את המשחק ’נו, הגענו?’ האהוב כל כך על ילדים בנסיעות ארוכות. הודעת הפד מציעה למעשה למשקיעים ניסוח חדש שמבטיח ריבית נמוכה לאורך זמן (יותר זול מלקנות לכל המשקיעים בעולם אייפד שיסיח את דעתם מהדרך).
"למרות שינוי הנוסח, בפד דאגו גם להותיר את המילים ’זמן ממושך’ בהודעה וציינו כי הנוסח החדש עומד להערכתם בקנה אחד עם הנוסח הקודם. ייתכן שההחלטה להותיר את המילים בהודעה נובעת גם מהחשש שהשמטתן תפעיל פקודות מכירה אוטומטיות במסחר האלגוריתמי ותייצר תנודתיות מיותרת.
"במסיבת העיתונאים שלאחר ההודעה אמרה ילן כי לא סביר שהעלאת הריבית תחל באחת משתי הפגישות הבאות (כלומר רבעון ראשון של 2015) וכי בכל מקרה המדיניות תהיה תלויה בהתפתחויות הכלכליות. בכלל, התלות של מדיניות הפד בהתפתחויות הכלכליות היא המסר העיקרי שמנסה הפד להעביר לשווקים. במילים אחרות, הפד רוצה להעלות את הריבית ולהחזיר לעצמו תחמושת מוניטארית אך יעשה זאת רק כאשר הוא יהיה בטוח שהסביבה הכלכלית יציבה מספיק. להערכתנו, מכיוון שהלחצים לעליית שכר יתחזקו רק לקראת אמצע 2015 ומכיוון שבפד יעדיפו לחכות מספר חודשים על מנת להיות בטוחים שהשיפור בנתונים הוא אכן בר-קיימא, העלאת הריבית הראשונה תגיע לקראת סוף השנה.
"ילן התייחסה למשבר ברוסיה, ואמרה שהיא לא חוששת שתהיה לו השפעה מהותית על הכלכלה האמריקאית. כמובן שילן משתמשת במקבילה של הכלכלנים להטמנת הראש בחול והיא ההנחה שכל שאר התנאים שווים. ברור הרי שאם המשבר ברוסיה יתגלגל לגזרה הגיאו-פוליטית תהיה לו השפעה וברור גם שאם הוא יוביל להתדרדרות באירופה (ראה מטה) אז תירשם גם השפעה על ארה"ב. אבל כן, אם כל שאר התנאים שווים אז לא צפויה השפעה מהותית.
"תחזיות הפד הרבעוניות לצמיחה לא השתנו באופן מהותי אך התחזיות לאבטלה ולאינפלציה עודכנו כלפי מטה. העדכון הוא בעיקר טכני ונובע מירידת מחירי הנפט ומכך שכבר היום האבטלה נמוכה מהתחזית הקודמת של הפד לסוף השנה. תחזיות נגידי הפד לריבית עודכנה מעט כלפי מטה ואלו עומדות על 1.125%, 2.5% ו-3.75% בסוף 2015, 2016 ו-2017, בהתאמה. גם לאחר העדכון, תחזיות נגידי הפד עדיין גבוהות באופן משמעותי מציפיות השווקים, כפי שאלו מגולמות בחוזים העתידיים על ריבית הפד.
בהתייחס לטלטלות ברוסיה, תוהים בפסגות האם רוסיה היא "הנמרים האסייתיים של אירופה"? לדברי גרינפלד, "כשמדברים על שני העשורים האבודים של יפן מתייחסים בדרך כלל לטעויות שביצעו מקבלי ההחלטות היפניים ובעיקר להידוק החגורה המוניטארית והפיסקאלית מוקדם מדי ומהר מדי. עם זאת, חשוב גם לזכור כי יפן סבלה מלא מעט ’חוסר מזל’ וגם כאשר היה נראה כי הכלכלה היפנית מתחילה להתאושש, משבר חיצוני הביא לכך שההתאוששות לא החזיקה מעמד והשפל הכלכלי נמשך.
"כך לדוגמא, לאחר פיצוץ בועת האשראי היפנית בתחילת שנות ה-90 הצליח המשק היפני לרשום צמיחה ממוצעת של כ-2.5% בשנים 1997-1995. עם זאת, פרוץ משבר המטבעות באסיה ב-1997, פגע אנושות במשק היפני ש-40% מהיצוא שלו דאז הופנה לאסיה. למקבלי ההחלטות ביפן היה קשה להגיב למשבר בחדש מכיוון שהריבית עדיין עמדה על 0.5% בלבד והגירעון הממשלתי הלך ותפח.
"האם לאירועים בשבועות האחרונים ברוסיה יש פוטנציאל לפגוע בכלכלה האירופית ולהחזיר את גוש האירו למיתון? בשורה התחתונה, עדיין לא. בשורה העליונה, ה’עדיין’ חייב להיות מודגש.
"ראשית, יש לשים לב כי המשבר ברוסיה הוא לא רק ברוסיה אלא בחלק גדול ממדינות ה-CIS, כלומר מדינות שהיו שייכות בעבר לגוש הסובייטי ומקיימות קשרי מסחר ענפים עם רוסיה. בין מדינות אלו אפשר לציין את אוקראינה, בלארוס, ארמניה ומולדובה שסבלו כולן לאחרונה מפיחות חד במטבע (למרות שבחלק מהמדינות שער החליפין הוא לא חופשי) ומקיטון ברזרבות המט"ח. בבלארוס הודיע הממשל בסוף השבוע על העלאת המס על רכישת מט"ח ל-30%, העלאת המס על הכנסות המט"ח של היצואנים ל-50% והעלאת הריבית.
"גם מדינות מרכז אירופה כמו סלובקיה, הונגריה, סרביה וצ’כיה מקיימות קשרי מסחר הדוקים עם רוסיה כאשר בכולן רוסיה מהווה כמעט 5% מסך הייצוא. היחלשות הרובל והמיתון הצפוי ברוסיה מקשה על הצרכן הרוסי לרכוש מוצרים מיובאים ולכן צפויה ירידה חדה בייצוא של מדינות אלו. במידה והחשש מפשיטת רגל של רוסיה יתממש, ההשפעה תהיה כמובן חדה יותר ומדינות אלו עלולות להיקלע למיתון.
"בכל הנוגע למערב אירופה, הייצוא לרוסיה אמנם מהווה רק כ-2% מסך הייצוא של 6 המדינות הגדולות בגוש האירו (גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, הולנד ובלגיה) אך בהינתן שהצמיחה בגוש האירו נמוכה גם כך ונשענת כמעט באופן בלעדי על היצוא, גם פגיעה מזערית עלולה להשפיע על נתוני הצמיחה.
"מעבר לכך, ישנם שני גורמי סיכון נוספים שעלולים להקשות על מדינות גוש האירו במידה והמצב ברוסיה ימשיך להסתבך: הראשון הוא החשש שפוטין יערים קשיים בכל הנוגע לאספקת הגז למערב, מה שיפגע בעיקר בגרמניה שכ-50% מייבוא הגז שלה מגיע מרוסיה. השני הוא מערכת הבנקאות האירופית שחשופה לחברות רוסיות שלקחו הלוואות, רובן במט"ח, ועלולות להתקשות להחזיר את חובן", סיכמו בפסגות.