יום המסחר השלישי לשבוע זה בבורסה בתל אביב ננעל בירידות שערים חדות במחזור עצום בהובלת הצניחה במדד הביומד, כשברקע העלאת הריבית הדרמטית ברוסיה לאור התרסקות הרובל, כמו גם המשך הצלילה החופשית במחירי הנפט שירדו כבר בכ-46% בחצי השנה האחרונה. בשעה זו נרשמת מגמה מעורבת באירופה ובניו יורק, ואילו באסיה נסגרו הבוקר השווקים בירידות בהובלת צניחה של 2% ביפן.
יום סוער במיוחד נרשם בשוק האג"ח הקונצרני בת"א, בעיקר בחברות כמו אפריקה וכלכלית ירושלים להן פעילות ענפה ברוסיה. לצד הלחץ מכיוון זה, המסחר המקומי הושפע גם ממדד המחירים לצרכן שירד אתמול בהתאם לצפי, ומאזהרת מודי’ס בדבר השפעות שליליות אפשריות של הקדמת הבחירות לדירוג האשראי של ישראל.
בבורסה המקומית ריכזו עניין כיל בתגובה לחתימה על שותפות אסטרטגית בתחום הפוספטים בסין, וביוליין שנכנסה לשת"פ עם ענקית הפארמה נוברטיס. ההשפעה התיאורטית של פערי הארביטראז’ על מדד המעו"ף הייתה הבוקר שלילית ברמה של 0.2%. בין המניות הדואליות שחזרו עקב פער חיובי: בי קומיוניקיישנס , פרוטליקס וסיליקום, ומנגד, על הדואליות שפתחו את המסחר עם פער ארביטראז’ שלילי נמנות פרטנר , מזור וסלקום . מחזור המסחר בת"א היה היום כאמור יוצא דופן בכל קנה מידה, והסתכם בכ-2.15 מיליארד שקל.
טבע המשיכה להוביל את המחזורים בקרב מניות ת"א-100 בפער ניכר, בתגובה להמלצה מבנק ירושלים, ואחריה כיל על רקע העלאת מחירים נוספת של כיל IP וההסכם בסין, כאמור. כמו כן, כיכבו במחזורים גדולים המניות של פועלים , בזק , קבוצת דלק בהשפעת המשך הירידות בנפט, ולאומי . ת"א 25 ות"א 100
לייבפרסון הובילה את העולות הבודדות בקרב מניות ת"א-100. כמו כן, עלו היום טבע, לאחר שירושלים ברוקראז’ העלו את מחיר היעד למניה לאור "ירידה בסיכון מהקופקסון", נובה , פריגו ואיזיצ’יפ. כלכלית ירושלים , אפריקה , מבני תעשיה ואפריקה נכסים הובילו את הירידות בצל הערכות כי המשבר בשוק הרוסי יפגע בהן קשות. כמו כן ירדו המניות של אי.די.בי פתוח ואיידיאו .
מחוץ לת"א 100, ביוליין בלטה במחזור גדול בתגובה להסכם עם נוברטיס, במסגרתו תשקיע בה חברת התרופות כ-10 מיליון דולר תמורת אחזקה של 12.8%.
גוברים החששות מפני התרסקות של הכלכלה הרוסית: הבנק המרכזי הקפיץ באמצע הלילה את הריבית ב-6.5% לרמה של 17% על מנת לעצור את קריסת הרובל. נזכיר כי הסיבה העיקרית למשבר הגדול היא הירידה החדה במחיר הנפט - כלכלת רוסיה תתכווץ ב-4.5% אם מחיר חבית נפט יישאר באזור ה-60 דולר. במקביל, ממשיך כאמור הרובל לצנוח.
פסגות אומרים בתגובה למשבר ברוסיה כי אין סיבה לבהלה, וכי אין דימיון למשבר של 98’. גיא בית-אור מציין כי גובה הרזרבות המט"חיות גבוה משמעותית בהשוואה לעבר, ועיקר החוב נקוב כיום במטבע מקומי כך שהשפעת הפיחות על ההסתברות לפשיטת רגל חלשה יותר.
הצרות ברוסיה הביאו את מידרוג להכניס את האג”ח של אפריקה ומירלנד לבחינת דירוג עם השלכות שליליות. לאפריקה יש אחזקות משמעותיות באפי פיתוח הפועלת ברוסיה, ועסקיה של מירלנד מרוכזים במדינה זו. הידרדרות הכלכלה הרוסית ופיחות הרובל מול הדולר צפויים לפגוע בתוצאות של חברות אלה.
כיל חתמה על שותפות אסטרטגית בתחום הפוספטים עם חברה כימית מובילה בסין. החברה תשקיע עד 500 מיליון דולר עבור בעלות של 50% במיזם משותף לפעילות פוספט משולבת מלאה בקנה מידה עולמי בסין, שיכלול מכרה המפיק כ-2.5 מיליון טון סלע פוספט בשנה למשך 30 שנים.
כמו כן, הודיעה היום כיל מוצרים תעשייתיים על ייקור מחירים נוספים ב-5%-10% במסגרת תוכנית לארגון מחדש של חברת הבת. אתמול דווח כי כיל בוחנת השקעת ענק בפרויקט של לבייב בנמיביה. לפי הפרסום, ענקית הדשנים בוחנת השקעה של מאות מיליוני דולרים בפיתוח ובהפעלה של הפרויקט, שעיקרו כריית פוספטים מול חופי המדינה האפריקאית.
ביוליין אר. אקס חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי רב-שנתי עם נוברטיס לפיתוח ולמסחור של תרופות שמקורן בישראל. החברות מתכוונות לפתח במשותף מספר פרויקטים פרה-קליניים וקליניים מוקדמים עד לשלב הוכחת היתכנות בבני אדם. כחלק מההסכם, ענקית הפארמה תבצע השקעה ראשונית בביוליין בסך של 10 מיליון דולר וזאת בתמורה לכ- 12.8% מסך ההון של החברה.
חברת דירוג האשראי מודי’ס הזהירה אתמול מההשלכות של הקדמת הבחירות בישראל. כלכלני החברה הוציאו עדכון מיוחד על ישראל, המדורגת A1 עם תחזית דירוג "יציבה", והזהירו כי להקדמת הבחירות השפעה שלילית על קביעת הדירוג. "הטלטלה הפוליטית בישראל היא גורם שלילי בקביעת דירוג האשראי כי היא תערער את האמון הכלכלי, תדחה את יישומן של רפורמות כלכליות שנועדו להאיץ את הצמיחה ותקשה על תכנון פיסקאלי לשנתיים הבאות", נכתב בסקירה.
עסקת ענק לאופקו: החברה דיווחה אתמול על הסכם בהיקף של עד 570 מיליון דולר עם פייזר לפיתוח של המוצר לטיפול במחסור בהורמוני גדילה (GHD) של אופקו. במסגרת ההסכם עם ענקית התרופות, תקבל חברת הפארמה תשלום מראש של 295 מיליון דולר, ותהיה זכאית לקבל 275 מיליון נוספים בהנחה שתשיג אבני דרך רגולטוריות מסוימות.