כלכלני בית ההשקעות יוטרייד טוענים בסקירה השבועית כי הקריסה החד יומית החדה ביותר בבורסת יוון מאז 1987 איננה אירוע מקרי כלל וכלל וייתכן שהיא מסמנת את חזרתו של משבר החובות באירופה גם בשנת 2015.
ראש ממשלת יוון הנוכחי, אנטוניוס סאמארס, המכהן מזה שנתיים טרף את הקלפים בשבוע האחרון כשהכריז על הקדמת הבחירות לנשיאות. סאמארס היה הנשיא שהחזיר את כלכלת יוון לפסים של צמיחה, יחד עם זאת ההערכה של סאמארס כי יוון לא תזדקק בקרוב לכספי סיוע במסגרת הסכם חילוצה היו טעות מרה ואי שיפוט נכון של המציאות.
החשש הגדול של המשקיעים ברחבי העולם הוא שהבחירות ביוון יובילו לממשלה חדשה שתתנגד למדיניות הצנע שהצליחה להרגיע את שוקי המניות במדינה ובכל אירופה. הציבור היווני נאנק כבר כמעט שלוש שנים תחת עול של גזירות קשות, קיצוצים ואבטלה. הציבור היווני מתקשה להתמודד עם מדיניות הצנע זמן כה ממושך ומשתוקק להקלות.
בשנת 2010 כאשר נקלעה יוון למשבר תקציבי חמור, שיעורי אבטלה מזנקים וירידה חדה בתמ"ג שנמשכת גם כיום הייתה לכך השפעה מכרעת על מדינות ה-PIIGS בגוש האירו. ייתכן שמצב זה עלול לחזור גם ב-2015. הבזוקות של מאריו דראגי לא פתרו את הבעיות של גוש היורו אלא רק נתנו למדינות אוויר לנשימה, זמן להתארגנות ומשלא ביצעו המדינות רפורמות מרחיקות לכת שמטפלות בבעיות הגדולות כל מה שנשאר זה רק להתפלל שהמשבר הבא לא נמצא מעבר לפינה.
במידה שכלכלת יוון תיכנס שוב למשבר חמור, כפי שמסתמן כעת, נראה שגוש האירו יהיה הרבה פחות סובלני בהשוואה למשבר החובות הקודם באירופה, בשל מספר סיבות. כיום כלכלות אירופה התומכות ביוון הן במצב מאקרו כלכלי גרוע הרבה יותר מזה שהיו בו ב-2010. הרי יחסי החוב לתמ"ג ושיעורי הצמיחה כיום של מדינות גוש האירו רק הורעו ולא השתפרו מאז המשבר הקודם, אמנם קצב הידרדרות נעצר, אך ההתאוששות עוד רחוקה.
ארגון ה-OECD שיגר השבוע תחזית עגומה לכלכלות אירופה והביע חשש כי לאור האינדיקטורים האחרונים עלולה היבשת להידרדר שוב למיתון. כלכלות בריטניה ורוסיה רושמות הידרדרות בחודשים האחרונים ואם נוסיף לכך את הבעיות החדשות ביוון קיבלנו מתכון מצוין לסערה אפשרית בשוקי המניות OECD.
הבנק המרכזי באירופה מתחבט קשות האם להתחיל בהרחבה כמותית כפי שהיה נהוג בארה"ב, או שמא מוטב כי ייצמד לתוכנית ההלוואות למערכת הבנקאית שהאפקט שלה דומה מאוד להרחבה כמותית. לנשיא הבנק המרכזי באירופה אין ברירות רבות, מאחר ודחייה של קבלת ההחלטה במספר חודשים עלולה להחמיר עוד יותר את המצב בשווקים.
האמרה המפורסמת בשווקים היא שהמשקיעים לא נכנסים לפאניקה כל עוד הבנק המרכזי לא נכנס לפאניקה. לדראגי לא יהיו הרבה אפשרויות וכדי להרוויח עוד זמן לכלכלות אירופה הוא יהיה חייב להכריז את תוכנית להרחבה כמותית, אחרת המשקיעים לא ישתכנעו לרכוש מניות אירופאיות. רק יורו חלש יוכל להשיג לאירופה את הזמן שהיא זקוקה לו על מנת להתאושש.
לאור ההתפתחויות האחרונות באירופה והמשך הנתונים החיוביים המתקבלים מהכלכלה האמריקאית, ובהתחשב בהתחזקות הדולר בעולם אנחנו ממשיכים להחזיק בדעה כי מתן משקל יתר לשוק המניות האמריקאי הוא הבחירה הטובה ביותר.