"בישראל יש מלתעות של רגולציה", אומר פרופ’ שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, בפאנל "רגולציה ללא שיניים?" בוועידת ישראל לעסקים 2014. גלובס מוסר כי הפאנל עסק בשאלה האם יש בישראל יש רגולציית יתר או תת-אכיפה.
"רק לשם השוואה", המשיך האוזר, "ישראל היא במקום ה-6 בעולם במדינות ה-OECD. גם ארה"ב, אגב, היא באותו המקום. הרגולציה צריכה להיות איכותית ונוגעת במהות".
הבעיה העיקרית לדבריו, זהו שחוסר אמון הציבור הוא "נשמת אפו של שוק ההון. אמון זה מושפע ממידת אי השוויון כלכלי". לדבריו, "יש תפיסה ששוק ההון זה של בעלי ההון. לעומת תפיסה זו, הנתון של עסקים קטנים בינוניים מהווים 70% מהתעסוקה במשק. איך נוכל לנצל זאת? אני חושב שחלק מאמון הציבור קשור לאי שוויון, לכך שהשוק שייך לבעלי ההון הגדולים".
לגבי הבחירות הצפויות ציין האוזר, כי הן משרות בציבור "אי ודאות באופן כללי ולא עושות טוב לשוק ההון, הן מוסיפות תנודתיות למשק". עוד ציין, כי "יש חובת אחריות גדולה על הדירקטורים. אני חושב שחירות באה עם אחריות - הכל נמדד לפי ההתנהלות של הדירקטורים".
לדברי פרופ’ דיוויד גילה, הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, "יש כמה דברים שמטרידים את הרשות כרגע. מצד אחד, ארגונים עסקיים תורמים גם לצרכן וגם למשק ולכן מדובר בתופעה חיובית. מצד שני, יש חשש כי האיגוד העסקי ימסור מסרים שיפגעו בתחרות. ואת זה אני אומר כתוצאה מתיקים פליליים שעומדים לדיון בשנים האחרונות. תיק הווטרינרים, התיק שעסק בהתאחדות הקבלנים ועוד סוגים שונים של תיקים, לא בהכרח פליליים".
לדברי גילה, "מה שקורה בחברת החשמל זה בעייתי. היו כמה מקרים שהוועד ניתק את החשמל שהיה דרוש כדי להקים תחנת כוח מתחרה. ניסינו ללכת עם זה לבית הדין להגבלים עסקיים שיחברו את החשמל. במקביל, חברת החשמל פנתה לבית הדין לעבודה ואז נשאלה שאלה, כיצד פותרים את הפלונטר ששני גופים פונים לשתי ערכאות שונות". גילה המשיך וטען כי "במקרה הזה, המצב נפתר בסוף כשהחשמל חובר. אך כשיגיע מצב דומה, נצטרך להתמודד עם השאלה הזו".
בהקשר של שיתוף פעולה בין מתחרים לרשויות השלטון, ציין גילה, כי "יש לנו גילוי דעת ישן שלאחרונה אנו עושים עליו חשיבה מחודשת. בהקשר של חברת החשמל לדוגמה, במצב בו הם מנצלים את הכוח שלהם באמצעות מונופול. זה מצב שאנו נדרשים לתת עליו את הדעת".
כאשר נשאלה דורית סלינגר, הממונה על אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר בנוגע לפעילויות האכיפה של משרד האוצר בכל הנוגע לשוק ההון, השיבה כי "לרגולטור יש כלים והוא צריך לנצל אותם עד תומם מתוך מטרה לבצע אסדרה ראויה".
לדעתה, "למפקח על הביטוח יש כלים והבהרות כיצד להתמודד עם תחום הרגולציה, למשל בכך שאי אפשר לכפות על עובד לבחור את הגוף שעובד עם המעביד. אלא נותנים לו אפשרות לבחור לאיזה קופה הוא מעוניין להצטרף".
כאשר משה אשר, מנהל רשות המסים, נשאל בקשר לחשבונות החבויים של ישראלים בחו"ל שנחשפים לאחרונה השיב כי "ישראל לאחרונה חתמה על הסכם עם ארה"ב המסדיר את נוהל גילוי מרצון. בנוסף, אנחנו ביקשנו מארה"ב שהעברת המידע תהיה הפוכה, כלומר שגם הם יעבירו לנו מידע מישראלים".
לדבריו, "מי שמחזיק חשבונות במקומות שהוא לא הודיע להם בסופו של דבר נמצא אותם. כיום אנחנו מחממים את עצמנו לקבל רשימות של חשבונות של ישראלים בחו"ל כמו לדוג’ מהבנק השוויצרי, שנותנים לנו מידע על החשבונות שלהם, והם נמצאים במאגר שיש לנו גישה אליו".
אשר ציין, כי "פה מצאנו וגילינו שיש לנו צוואר בקבוק משמעותי, בשל הסחבת שמתנהלת בבתי המשפט. בסופו של יום תוקצבו מספר שופטי מסים, שיהיו אמונים על טיפול מזורז בתיקים אלה. ראינו שבאותם מקומות מלאי התיקים ירד בלמעלה ממאה בכל מחוז. זה אפשר להוריד את הלחץ בבתי המשפט".
כאשר נשאלו חברי המושב באשר לתחושה של חוסר אמון הציבור במפוקחים ובמפקחים וההיפך, השיבה סלינגר: "אני חושבת שיש תפקיד לצרכן. הוא צריך לבדוק, להתמקח, לשאול שאלות. אני יכולה לעשות הרבה דברים בתחום הרגולציה כמו לטפל בפניות הצרכן המעלות קשיים, אך זה גם תלוי בצרכן".