"לדעתי צריך להשיג איזון בין תפקידו של ההון ככרית לספיגת הפסדים לבין יכולת המינוף של הבנק ותפקידו המשקי בתיווך הפיננסי, והכוונה היא להיצע האשראי במשק. בנוסף, ההון ויחסי ההון אינם חזות הכל, ואינם הכלי היחידה למניעה או לצמצום החשיפה לסיכונים. צריך לשים דגש גם על ממשל תאגידי וניהול סיכונים שמרני". כך אמר היום (א’) המפקח על הבנקים, דוד זקן, בשיחת "אחד על אחד" שקיים במסגרת מושב "הדור הבא של הבנקאות" בועידת ישראל לעסקים.
"בישראל אנו ערים למגמה של הגידול בדרישות להחזקת כריות ספיגה הוניות, וקבענו סטנדרט מינימלי של יחס הון ליבה – 9% ו- 10% עבור שני הבנקים הגדולים", המשיך זקן. "בשנת 2015 בכוונתנו לקבוע גם סטנדרט מינימלי ליחס המינוף, שדומה במהות ליחס ההון הפשוט. בהקשר זה אדגיש כי מדובר בסטנדרט מינימלי, כאשר יחסי ההון שהבנקים מחזיקים בפועל צריכים להיות עקביים עם פרופיל הסיכון של כל בנק ובנק, כלומר, בנק עם פרופיל סיכון גבוה צריך להחזיק יחסי הון גבוהים יותר. הכוונה אינה רק לחשיפה הנוכחית לסיכונים הפיננסיים – אשראי ושוק, אלא גם לסיכונים תפעוליים ובראייה צופה פני עתיד. אין להתפלא אם דרישות ההון בישראל יהיו דיפרנציאליות, בהתאם למאפייני הסיכון, אשר יכולים לכלול גם היבטים של הממשל התאגידי, ההתייעלות, ועוד".
זקן נשאל לגבי ההצמדה של הסכם השכר של לאומי לבנקים אחרים, והשיב כי "זהו בהחלט מצב בעייתי. מלבד העובדה שמדובר בחצי מהמערכת הבנקאית, שכן השכר של עובדי בנק איגוד, הבינלאומי ומרכנתיל דיסקונט צמוד לשכרם של עובדי בנק לאומי – מדובר בסדר גודל של כ-50% מהמערכת הבנקאית. הצמדה זו פוגעת בתחרות ולא מאפשרת לבנקים הקטנים גמישות בתחרות מול בנק לאומי.
בנוגע לאופציה שבנק לאומי ישלם לפחות 1.5 מיליארד שקל לרשויות בארה"ב, וייתכן כי גם הבנקים פועלים ומזרחי טפחות ישלמו קנסות כבדים, אמר המפקח: "אכן מדובר בקנס כבד, משמעותי ומטריד. בשנים האחרונות הרשויות בארה"ב החמירו את החקיקה והאכיפה כנגד העלמות מס של אזרחי ארה"ב, והדבר הורגש, במערכות בנקאות בינלאומיות, לרבות בבנקים ישראלים - הן בשינוי פעילות מול אזרחי ארה"ב (הFATCA למשל) ובכלל והן בקנסות. המערכת הבנקאית, כולל בישראל, תתאים את עצמה לסטנדרטים החדשים".
בהתייחסו למצב בשוק הנדל"ן המקומי, אמר זקן: "אני סבור שמחירי הנדל"ן בארץ גבוהים מאוד. כמו בכל שוק, גם שוק הנדל"ן מושפע מהיצע וביקוש והאירועים האחרונים, לרבות הליך חקיקת מע"מ אפס, משפיעים על הביקושים. ויש כאלו (גורמים שאינם חפים מאינטרס) שדואגים להסביר לנו כי הביקושים רק יגדלו, המחירים רק יעלו, בפרט באיזורי הביקוש. אולם בראייה ארוכת טווח, מחירי הנדל"ן בארץ גבוהים מאוד, והתפתחות המחירים מאופיינת במחזוריות בתדירות נמוכה יחסית, בדומה לשוקי הנדל"ן בעולם. לגבי השאלה אודות ירידת מחירי הדירות - האם זה יקרה? לדעתי זה יקרה, אולם לא ניתן לנבא מתי ובאיזו עוצמה".
זקן התייחס גם לתרחיש של ירידת מחירים וההשפעה של כך על הבנקים שקרוב למחצית מתיק האשראי שלהם הוא בנדל"ן ומשכנתאות: "צריך לעשות הבחנה בין האשראי שניתן לבינוי ונדל"ן, שמטבע הדברים רגיש יותר למחירי הנדל"ן לבין המשכנתאות שרגישות יותר להתפתחויות בשוק העבודה ולשיעורי הריבית. ירידה במחירי הדיור תפגע בראש ובראשונה בחברות הבנייה והקבלנים, שכן אלו לוקחים פוזיציה על ערך הקרקע לתקופה ממועד הרכישה ועד להשלמת הבנייה או מכירת הדירות.
"לפיכך, ההשפעה על הבנקים, תורגש יותר מכיוון האשראי לחברות הבנייה והנדל"ן, אולם זו השפעה שהמערכת הבנקאית תדע ויכולה להתמודד עמה", הוסיף המפקח על הבנקים.
לסיכום נשאל זקן על שביעות רצונו מרמת ההוגנות בין הבנקים ללקוחותיהם. "אני חושב שצריך לשפר אותה, ואנו פועלים לכך", השיב זקן. "למשל, הוצאנו לאחרונה הוראה שמורה לבנקים להקים פונקציה של נציב לתלונות הציבור. ואולם, אני חושב שיש מקום לנקוט בצעדים לא רק בתחום שבין הבנק ללקוח הבודד, אלא גם בתחום שבין הבנק לקהילה", ציין.