הבוקר נפתח מושב תחזיות האנרגיה 2015 של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, במסגרת כנס אנרגיה ובטחון של ישראל דיפנס. פרופ’ ליאו ליידרמן, יועץ כלכלי ראשי לבנק הפועלים, אמר בכנס כי "הנושא של תחזיות בכלל ושל אנרגיה בפרט נהפך לבעייתי. אין גוף כלכלי אחד בעולם, וודאי בארץ, שחזה שמחיר הדלק נכון להיום יהיה בין 67-70 דולר לחבית, כולנו דיברנו על מחיר של סביבות 100 דולר.
"מי היה מאמין שכבר אתמול יכריזו על הקדמת הבחירות. אני לא מכיר גופים רציניים וטובים שידעו לחזות בתחילת השנה שהשקל יהיה קרוב ל-4 דולר. כולנו דיברנו על 3.60. זה אומר שאנחנו חייבים להיות מאוד צנועים במתן תחזיות – אף אחד לא יודע מה יהיה. ילוו הרבה סטיות תקן ופרמטרים של אי וודאות ימינה ושמאלה. הירידה במחיר הנפט הריאלי, זה סיפור של כמה חודשים מאז הקיץ. נכון לחודש יוני אף אחד לא דיבר על זה.
"הסיפור הכלכלי הפשוט הוא של ביקוש והיצע. הביקושים בעולם פחתו. יש שחקן גדול שהצטרף להיצע הדלק בעולם – ארה"ב. היא הפכה לגורם דומיננטי, יותר מערב הסעודית. כולם חשבו שזה יקרה רק ב-2016-17. יצרניות הדלק והאנרגיה, בעיקר בארה"ב, יהיה מי שיגיד שיש פה הזדמנות.
"אחד המסרים העיקריים הוא העובדה שהמגרש הנכון כנראה לנתח את נושא הדלק בעולם, מעבר לביקוש והיצע, זה לחשוב על זה במונחים של תום פרידמן – "מלחמת נפט גלובלית". מלחמה של ארה"ב וערב הסעודית מול רוסיה ואיראן. הם קואליציה בנושאים שונים של המזרח התיכון. הכלכלה והאיטנרסים הפוליטים והאסטרטגיים הם דומיננטיים.
"מבחינת רוסיה ואיראן, הדלק הוא גורם מכריע. ההכנסות של איראן מדלק מהוות 60% ושל רוסיה 50%. המצב הזה מזכיר אירוע גיאופוליטי מן העבר, את אחד מהגורמים לקריסת ברית המועצות. באמצע 1985 מחיר הדלק בעולם היה 32 דולר לחבית, לרוסיה זה היה מחיר נוח, אבל אז ארה"ב חברה ל XXX והורידו את מחיר הדלק ל-10 דולר. בעצם היום, כל ירידה של 10% במחירי הנפט מעלה את הצמיחה העולמית ב 0.3%, ומורידה את האינפלציה ב-0.3%. המפסידים הם בדרך כלל הפגיעה באיכות הסביבה. חברי ארגון אופק, התחבורה, בתי הזיקוק ואחרים.
"מבחינת מחירי הנפט, לאור ההתפתחויות וההתדרדרות של מחירי האנרגיה, אין כמעט עבודות חדשות בנושא. עם הזהירות שיש לנקוט, אני מעריך שיהיה תיקון כלפי מעלה מתישהו, אבל זה לא יהיה בזמן הקרוב ולא נחזור לרמות של 90 דולר לחבית ומעלה.
"ירידת מחירי הנפט בעולם זה חדשות טובות למשק הישראלי, בתקופה שהכלכלה שלנו מדשדשת. לא רק כתוצאה מצוק איתן, זה היה עוד קודם. ירידה כזו תחסוך לנו 4 מיליארד דולר לעודף בחשבון השוטף ממאזן התשלומים שלנו. כיום, בזמן שהצרכן האמריקאי הולך לתחנת דלק ונהנה מירידה של 25%, הצרכן הישראלי רואה רק 7% וזה כתוצאה מהמיסוי הגבוה. אני חושב שהדיון במיסוי צריך להיות רחב יותר. הגיע הזמן לעשות רוויזיה כוללת של מערכת המס בישראל שלוקחת בחשבון את הנושא החברתי וחלוקת ההשקעות.
"גם תגליות הגז הטבעי הן חדשות מאוד טובות מבחינת המשק הישראלי. לפעמים אני תחת הרושם שכאן אנחנו יותר עסוקים באיך לחלק את העוגה מאשר באיך להגדיל אותה. אני לא מזלזל בשאלות החשובות של תמלוגים ומיסוי ומונופול וכו, אלה שאלות לגיטימיות. אבל בואו לא נתעלם מהעובדה שמה שצריך כדי שמשק הגז יצליח זה זרם השקעות של בין 7-9 מיליארד דולר ללויתן ותמר. יש לזה השפעה ברמה הגיאופוליטית. אנחנו צריכים להיות מוכנים לשלב הראשון של לוויתן ב-2018.
"עיקר הבעיה הוא הנושא של אי הוודאות הרגולטורית. המשקיעים מחו"ל לא יודעים היום מה כללי המשחק, מיסוי, תמלוגים. זכותם של קובעי המדיניות לקבוע את הכללים. אבל מהרגע שהם נקבעו – תן למגזר הפרטי לעבוד. מה שיקרה ב2017-18 תלוי במה שיקררה בחודשים הקרובים. אני מקווה שמישהו יתעורר ותהיה פה התקדמות לקביעת כללי משחק.
"המשק הישראלי צומח. אנחנו לא במיתון ולא בדרך לשם. אבל הצמיחה היא מדשדשת. 2.8% בשנה הקרובה, סביר להניח שתהיה האצה מסוימת בשוק הבנייה, גם הקונים הבינו שאין טעם לחכות. ישראל צומחת בקצב נמוך מזה הגלובלי. בכל העולם לא חוזרים לרמות צמיחה של לפני המשבר ב-2007.
"אינפלציה – התחזית שלנו לחודשים הקורבים 0.4%. ההערכה שלנו (בנק הפועלים) היא שירידת המחירים בישראל היא לא דיפלציה סוג יפן. המשק צומח, הוא יכול היה לצמוח ביותר. ירידות המחירים קשורות לדפלציה עולמית. גם לאחר מכן, העולם הפיננסי ימשיך להיות עולם של ריביות נמוכות, ולפי הערכתנו זה לא ישתנה ב-2015-16. לגבי הדולר, יש המשך של פיחות השקל שמקורו בהתחזקות הדולר בעול. גם מקומות שקטים כמו שוויץ עברו פיחות אל מול הדולר בשנה האחרונה.
"הזרים לא כאן – אין לנו סיפור של קרנות גידור, מרבית המשקיעים הזרים עסוקים בתורכיה. גם כאשר השקל הגיע ל3.99 זה לא בגלל חוסר נזילות או פאניקה ובריחית כספים מהארץ.
"כשגיבשנו תחזית של צמיחה בשנה הקרובה מתחת ל-3%, לא לקחנו בחשבון הקדמת הבחירות. מצד שני, הבעיה בתחום קבלת החלטות והיישום שלהן מלווה אותנו כבר תקופה מסוימת. אחרת היינו רואים פה הרבה השקעות ריאליות. נמתין לראות מי הממשלה החדשה, נקווה שהיא תצא כמה שיותר מהר עם איזושהי אסטרטגיה ונדע מה כללי המשחק ונוכל לשחק בו כמו שאנחנו יודעים", סיכם פרופ’ ליידרמן.
אורית פרקש, יו"ר הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, אמרה בכנס כי "משק האנרגיה בישראל עובר מפץ גדול שהוא הצלחה גדולה - אבל גם אתגרים גדולים". לדבריה, מפץ ראשון הוא כניסת יצרני חשמל פרטיים, מפץ שני הוא אנרגיה מתחדשת, ומפץ שלישי מציאת מאגרי הגז הטבעי במימי מדינת ישראל.
"חברת החשמל היתה הקלינט הבלעדי והיחיד שלנו במשך שנים. והיום המשק השתנה. ממצב של שחקן אחד עם מאפיינים של מונופול ואלפי עובדים יש לנו תעשייה דינמית עם הרבה גורמים תעשייתים שעובדים מהר ודורשים תשובות מהר.
"המגמות שאנחנו מזהים במשק: שנת 2012, משק החשמל בישראל כלל 8% יצור חשמל פרטי ועד שנת 2020 שחקני החשמל הפרטיים יהיו שחקנים עם נתח שוק של כמעט 40% וזה קורה ברגע זה ונעשה באמצעות עבודה אדירה של רשות החשמל. הדבר הזה כרוך בהסדרה בשוק מונופולי ובלי רפורמה או הסדרה. עושים את זה עם הגנות ותמרצים כלכלים כדי להביא שחקנים פרטיים בשוק עם הרבה חסמים.
"אנחנו עובדים בשווקים שמתכננים אותם לטווח ארוך. תחנות כוח לוקח לבנות 5-7 שנים. לרשות החשמל יש הנחיית מדיניות להעביר את משק החשמל למשק עם רזרבה של 20%.
"הצלחנו להכניס יצרנים פרטיים בשיעור של 3.5 אחוז לשנה והפחתנו זאת לקצב של כ- 2.5% לשנה. ובמקביל הרזרבה הולכת וגדלה. הגידול בביקוש לא תואם בהכרח את המציאות ובמשק אנחנו מתחילים לחשוב איך לכוון את קצב החדירה באופן שיתאים לביקושים. אנחנו רואים איך התוספת של הייצור הפרטי גדלה ותוספת היצור של חברת החשמל כמעט ולא גדלה. לעלויות הרזרבה האלה יש עלות ואנחנו קוראים לדבר הזה עלויות המערכתיות וזה משפיע על הכדאיות להיכנס למשק.
"בתחום השני, כניסת האנרגיות המתחדשות, אנחנו בתקופה שמתקנים נכנסים ומתחברים והאנרגיה הנקיה מתחילה לעבוד. אנחנו בסוף גוף שמאזן בין העלות לטובת הציבור ואנחנו מוכוונים לעודד תחרות ולשמור על אינטרס הציבור. יש תועל לציבור בכניסת האנרגיה המתחדשת ויש הנחיה של 10% יצור חשמל נקי עד 2020 אבל בעקבות הכניסה אנחנו מרגישים את זה בתעריף החשמל.
"מגמה אחת שאנחנו מזהים היא של הוזלה דרסטית בתעריפי האנרגיה המתחדשת. כשהתחלנו לקבוע את ההסדרים בתחום התחלנו בתשלומים של מעל ל 2 שקל לקילווואט שעה לכל יחידת יצור.במכרז תמנע הפחתנו את התעריף ל 38 אג’.
"הדברים האלה לא קרו מעצמם. כל הפחתה היתה כרוכה בשימוע וטענות שלא יהיו אנרגיות מתחדשות אבל כמו שראינו שכל המכסות מולאו גם בתעריפים הקיימים. הכניסה המשמעותית של האנרגיה מיוצרת שאלות ביחס להספקת החשמל וצריך לתת מענה שבגלל ענן תעלם כמות חשמל של 3000 וואט מרשת החשמל. נתון נוסף בהקשר לאנרגיה מתחדשת אנחנו רואים שכמעט מחצי מההתייקרות היא בגין מתקנים שנכנסו בהתחלה כשהיו תעריפים גבוהים.
"משק הגז: חשוב להדגיש שאת הסכמי הגז הטבעי מגולגלים על הצרכן ומשפיעים בצורה ישירה עליו להנות מהתחרות ועליו כרשות לייצר רגולציה תחרותית והמצב רחוק מלהשביע רצון. לפני כמה שבועות קיבלנו עוד הסכמי גז לאישור. אלו הסכמים לעשרים שנה שישפיעו על התעריף ויוקר המחיה ועל היכולת של מפעלים להתחרות. אנחנו מזהים מגמה ברורה של התפתחות המחיר. הם כולם במגמת עליה לפי מעלה אצל חברת החשמל וגם אצל יצרני החשמל הפרטיים. צריך לזכור ש 1$ במחיר הגז שווה מיליארד וחצי שקלים בשנה שמגולגלים על הצרכנים.
"לא מדובר ברמות מחיר שפוגעות בתשואות נאותות אלה במצב של מונופול ללא תחרות במבנה אספקת הגז לישראל ואנחנו יודעים זאת כי טיוטת ההסכמים מונחים בפנינו.
"ביחס למחירים הבינלאומיים הסכמי הגז בישראל התמונה יותר מדאיגה. בעולם מקובל להפריד בין מדינות יבואניות גז ליצואניות. מישראל היא חברה בחבר מדינות שמיצאות אבל, בישראל באופן הפוך למדינות יצוא אחרות ישראל נמצאת על צד הגבוה של מחירי גז במדינה עצמה. ולזה יש קשר ישיר לקיום של מונופול גז בלי טיפול במבנה.
"עשינו מעשים מבחינת המשק, אנחנו חווים הצלחה גדולה ויש כניסה שליצרני חשמל פרטים אחרי עשרות שנים וכניסה של מאגרי גז טבעי. יחד עם זאת כרגולטור לא נוכל להמשיך לאורך זמן לפקח באופן שבו זה נעשה היום. לכל יצרן פרטי ושל אנרגיה מתחדשת לעשרים שנה וחברת החשמל נשארה ללא מרכזי רווח.
"צריך לייצר לרגולטורים את התנאים לעבוד ואין מנוס אלה מלטפל במבנה השוק. אנחנו מטפלים במבנה חוזה הגז כי אין מי שמטפל במבנה. אי אפשר גם להשאיר מונופול וגם לטפל בהסכמים. רק טיפול במבנה חברת החשמל. אם חברת החשמל תמכור מרכזי יצור היא תקבל הרבה כסף ותהיה תחרות. התחרות צריכה להגיע לצרכן הביתי ואת זה אפשר לעשות רק על ידי טיפול במקטע החלוקה. עכשיו הגיע התור ליצר מבנה משק שיהלום את מה שקורה במשק. אנחנו חושבים שדרך המלך באנרגיות מתחדשות היא לעבוד דרך מכרזים", סיכמה פרקש.